הקונגרס הציוני העולמי העשרים ושלושה
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| עיר | ירושלים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תאריכים | 14 באוגוסט 1951 – 30 באוגוסט 1951 (17 ימים) |
| תוצאה | "תוכנית ירושלים" |
| יושב ראש | דוד בן-גוריון |
| משתתפים | |
| נחום גולדמן | |
הקונגרס הציוני העולמי העשרים ושלושה הוא הקונגרס הראשון מאז הקמת מדינת ישראל והראשון שהתקיים בירושלים, ב-14 - 30 באוגוסט 1951.
עד 1956 לא נבחר נשיא חדש לקונגרס ודוד בן-גוריון שימש כיו"ר ההסתדרות הציונית בפועל.
הקונגרס דן במעמדה של ההסתדרות הציונית העולמית ועל היחסים ההדדיים בינה ובין מדינת ישראל, על חובת עליית יהודים ועוד.
מאחר ש"תוכנית בזל" כבר לא תאמה למצב החדש, נתקבלה "תוכנית ירושלים" שסעיפה הראשי היה: ביצור מדינת ישראל, קיבוץ גלויות העם בארץ-ישראל והבטחת אחדותו של עם ישראל[1].
בקונגרס זה הוחלט לתבוע, שמדינת ישראל תעניק מעמד רשמי להסתדרות הציונית בפעולותיה במדינת ישראל. תביעה זו נתקבלה על-ידי ממשלת ישראל והכנסת ובשנת 1952 אישרה הכנסת את "חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל".
הבחירות לקונגרס העשרים ושלושה עריכה
ביהדות קנדה לא נערכו בחירות ו־13 המושבים חולקו בהסכם. הציונים הכלליים קיבלו 5, הציונים העובדים 4, תנועת המזרחי 3, ו־1 לפועלי ציון שמאל – אחדות העבודה.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ קונגרס ציוני
- ^ Canadian Zionism's 13 Seats to World Congress Allocated on Basis of Inter-party Pact - Jewish Telegraphic Agency, Jewish Telegraphic Agency, 20 בנובמבר 1950
| הקונגרס הציוני העולמי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| קונגרסים |
| ||||
| נשיאים |
| ||||