Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הפסנתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
פירוש נוסף ערך זה עוסק בסרט הקולנוע. אם התכוונתם לכלי הנגינה, ראו פסנתר.
הפסנתר
The Piano
כרזת הסרט
כרזת הסרט
הופק בידי ג'יין קמפיון
עריכה ורוניקה ג'אנט
שחקנים ראשיים הולי האנטר
הארווי קייטל
אנה פקווין
סם ניל
מדינה ניו זילנד
אוסטרליה
צרפת
חברה מפיצה Ciby 2000
הקרנת בכורה אוסטרליהאוסטרליה 5 באוגוסט 1993
שפת הסרט אנגלית
מאורית
שפת סימנים
תקציב 7 מיליון דולר
הכנסות 40,157,856 דולר
הכנסות באתר מוג'ו קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png {{#property:P1237}}
דף הסרט ב־IMDb

הפסנתר (באנגלית: The Piano) הוא סרט דרמה אוסטרלי משנת 1993 בבימויה של ג'יין קמפיון, אודות אדה מקגרת (הולי האנטר), פסנתרנית אילמת, שנאלצת להתחתן עם אליסטר סטיוארט (סם ניל). בסרט גם משחקים הארווי קייטל ואנה פקווין. הסרט זכה לביקורות מהללות והיה מועמד לשמונה פרסי אוסקר שמביניהם הוא זכה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר עבור משחקה של האנטר, פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור משחקה של פקווין ופרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר עבור קמפיון. נכון ל-2011, פקווין שהייתה אז בת ה-11 היא זוכת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הצעירה ביותר אחרי טייטום אוניל שזכתה ב-1974, בגיל עשר. בנוסף, קמפיון הייתה אחת מארבע הנשים היחידות שהיו מועמדות לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר.

הסרט עלה לאקרנים באוקטובר 1993 בארצות הברית בתפוצה מוגבלת וברחבי הממלכה המאוחדת.

עלילה עריכה

אדה מקגרת (הולי האנטר), פסנתרנית אילמת מסקוטלנד, נמכרת על ידי אביה לאיש עסקים ניו זילנדי, אליסטר סטיוארט (סם ניל). היא מפליגה לשם ביחד עם בתה, פלורה (אנה פקווין). אדה לא דיברה מאז שהייתה צעירה והיא מתקשרת עם העולם באמצעות שפת הסימנים והפסנתר שלה שעליו היא מנגנת שעות בכל יום. פלורה לומדת שהיא בתו של מורה שאדה חשבה שהוא יכול לקרוא את מחשבותיה אך הוא עזב אותה.

כשאדה ופלורה מגיעות לניו זילנד, הן נאלצות לנטוש את הפסנתר על החוף כיוון שאין מספיק אנשים שיוכלו לסחוב אותו למקום מגוריו של אליסטור. אדה פונה לחברו של אליסטר, ג'ורג' ביינס (הרווי קייטל), שייקח אותה לחוף. למרות חוסר רצונו הראשוני, ג'ורג' לוקח את אדה לחוף. לאחר שהם חוזרים, ג'ורג' מציע לאליסטר שאם הוא יקבל שיעורי נגינה מאדה, אליסטר יוכל לקבל קרקע שהוא רוצה. במהלך שיעורי הנגינה, מתפתח רומן בין ג'ורג' לאדה.

לבסוף, אליסטר מגלה אודות הרומן והוא מרחיק את אדה מג'ורג', אך אדה שולחת מכתב אהבה לג'ורג' שמגיע בסוף לאליסטר. בתגובה כורת אליסטר את אצבע האמה של אדה. לבסוף, אליסטר מגרש את אדה, ג'ורג' ופלורה. השלושה עוברים לנלסון שם אדה מלמדת נגינה בפסנתר עם אצבע מלאכותית, ולוקחת שיעורי דיבור כדי ללמוד איך לדבר.

צוות שחקנים עריכה

פרסים ומועמדויות עריכה

זכייה עריכה

מועמדויות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הקודם:
1992: רק לרקוד 		פרסי מכון הקולנוע האוסטרלי – הסרט הטוב ביותר
1993: הפסנתר 		הבא:
1994: חתונתה של מיוריאל
פרס דקל הזהב
1945–1960 יוניון פסיפיק (1945) • (בשנה זו חולקו 11 פרסים) ייסורים, סוף השבוע האבוד, האחו האדום, פגישה מקרית, ניצ'ה נגר, הסימפוניה הפסטורלית, תקוותם האחרונה, גברים ללא כנפיים, רומא עיר פרזות (1946) • הפרס לא חולק (1947) • הפסטיבל לא התקיים (1948) • האדם השלישי (1949) • הפסטיבל לא התקיים (1950) • מיס ג'ולי (אלף סיוברג), נס במילאנו (ויטוריו דה סיקה) (1951) • בשל מאזן הכוחות, אותלו (1952) • שכר האימה (1953) • השער לגיהנום (1954) • מרטי (1955) • עולם הדממה (1956) • שכנוע ידידותי (1957) • העגורים עפים (1958) • אורפאו נגרו (1959) • לה דולצ'ה ויטה (1960)
1961–1980 היעדרות כה ארוכה, וירידיאנה (1961) • משלם ההבטחות (1962) • הברדלס (1963) • מטריות שרבורג (1964) • הפטנט (1965) • על גברים ונשים, גבר ואישה (1966) • יצרים (1967) • חלוקת הפרס בוטלה בשל אירועי מאי 1968 (1968) • והיה אם... (1969) • מ.א.ש (1970) • המקשר (1971) • מקרה מאטי, מעמד הפועלים הולך לגן עדן (1972) • אי ההבנה, הדחליל (1973) • השיחה (1974) • כרוניקה של שנים בוערות (1975) • נהג מונית (1976) • פדרה פדרונה (1977) • קבקבי העץ (1978) • אפוקליפסה עכשיו, תוף הפח (1979) • כל הג'אז הזה, קגמושה (1980)
1981–2000 איש הברזל (1981) • יול, נעדר (1982) • הבלדה על נראיימה (1983) • פריז, טקסס (1984) • מסע העסקים של אבא (1985) • המיסיון (1986) • מתחת לשמש השטן (1987) • פלה הכובש (1988) • סקס, שקרים ווידאוטייפ (1989) • לב פראי (1990) • ברטון פינק (1991) • כוונות טובות (1992) • שלום לפילגש, הפסנתר (1993) • ספרות זולה (1994) • מתחת לפני השטח (1995) • סודות ושקרים (1996) • טעם הדובדבן (1997) • נצח ועוד יום (1998) • רוזטה (1999) • רוקדת בחשכה (2000)
2001–2020 חדרו של הבן (2001) • הפסנתרן (2002) • אלפנט (2003) • פרנהייט 9/11 (2004) • הילד (2005) • כשהרוח נושבת (2006) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2007) • בין הקירות (2008) • סרט לבן (2009) • הדוד בונמי שיכול לזכור את חייו הקודמים (2010) • עץ החיים (2011) • אהבה (2012) • כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) • שנת חורף (2014) • דיפאן (2015) • אני, דניאל בלייק (2016) • הריבוע (2017) • המשפחה שלי (2018) • פרזיטים (2019) • הפסטיבל לא התקיים בשל מגפת הקורונה (2020)
2021–היום טיטאן (2021) • משולש העצבות (2022) ‏•‏‏ אנטומיה של נפילה (2023) ‏•‏‏ אנורה (2024) ‏•‏‏ זו הייתה רק תאונה (2025) ‏•‏‏ פיורד (2026)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=הפסנתר&oldid=302912"