הפיגוע בבית הכנסת באיסטנבול (1986)
פעולות נוספות
| חלק מ | |
|---|---|
|
(למפת איסטנבול רגילה) קובץ:Location map Istanbul.png<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:14447.368421053%;"> |
הפיגוע בבית הכנסת נווה שלום באיסטנבול התרחש ביום שבת, 6 בספטמבר 1986. שני מחבלים שנכנסו לבית הכנסת טבחו במתפללים בו ורצחו 22 מהם. כעשרה אנשים נוספים נפצעו.
הפיגוע התרחש במהלך תפילות השבת בבית הכנסת. שני מחבלים שהתחזו לתיירים או לעיתונאים נכנסו לבית הכנסת בשעה 09:30 בבוקר, בעת שהיו בו כשלושים מתפללים. הם נעלו את דלתו הקדמית כדי שלא לאפשר למתפללים לברוח והחלו לירות לעברם אש מכלי נשק אוטומטיים ולהשליך עליהם רימוני יד. לאחר מכן שפכו על הקורבנות נוזל דליק והציתו אותם.
מספר מתפללים וכן נשים שישבו בעזרת הנשים הצליחו להימלט מהבניין דרך דלת צדדית.
לדברי מתפלל שנשאר בחיים דיברו המחבלים ביניהם בערבית. לאחר הטבח הם יצאו ככל הנראה מבית הכנסת אך שבו לתוכו כשראו בחוץ שוטרים שהוזעקו למקום. גופותיהם נמצאו לאחר מכן בתוך בית הכנסת. הם נהרגו מהתפוצצות רבות עוצמה של רימוני יד. כיוון שגופותיהם הושחתו כמעט כליל נראה כי הם בחרו להתאבד.[1] כלי הנשק ששימשו את המחבלים ונמצאו לידם היו מתוצרת פולנית וסובייטית.
משטרת טורקיה ניסתה לזהות את המחבלים ההרוגים בסיוע האינטרפול, אך הם לא זוהו.
הפיגוע יוחס לאחר מכן לארגון הטרור של אבו נידאל, אם כי ארגונו לא נטל אחריות עליו. חקירת הפיגוע על ידי שירותי מודיעין שונים העלתה חשד לכך שסוריה, לוב ואיראן סייעו להוציאו לפועל.[1]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ש. כהן, המחבלים נעלו את הדלת וריססו באש את היהודים, מעריב, 7 בספטמבר 1986
- ספטמבר 1986: 22 הרוגים בבית הכנסת "נווה שלום", באתר ynet, 15 בנובמבר 2003
- Terror resurgent: Istanbul; at least 21 are slain in attack on synagoge, באתר הניו יורק טיימס, 7 בספטמבר 1986
- ג'ודית מילר, The Istanbul Synagogue massacre, באתר ניו יורק טיימס, 4 בינואר 1987
- אתר למנויים בלבד David B. Green, This Day in Jewish History A Suicide Attack Strikes an Istanbul Synagogue, Haaretz , September 6, 2012
- תולדות בית הכנסת נווה שלום, באתר Turkey Travel Planner
- תמונת אולם בית הכנסת לאחר הפיגוע
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 The Istanbul Synagogue Massacre, Judith Miller, באתר The New York Times