Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הפוליטיקה של האוכל (2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפוליטיקה של האוכל היא סדרת טלוויזיה בת ארבעה פרקים של היוצרים זאביק גורודצקי, הלית לוי, וורד סמין שס, בהשתתפות אורי מאיר צ'יזיק, אשר הופקה על ידי ״טדי הפקות״ ושודרה ב-ערוץ 8 בהוט משנת 2020. הסדרה המבוססת על תחקיר עיתונאי מעמיק המתבסס על ראיונות עם מומחים, חקלאים, יצרנים, רגולטורים וצרכנים, לצד הצגת נתונים ומסמכים. הסדרה עסקה בחשיפת המנגנונים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים המעצבים את מערכת המזון בישראל ועודדה לצרכנות מודעת יותר, תוך הגנה על האינטרסים של החקלאים והצרכנים כאחד.

הסדרה זכתה להד ציבורי רחב בזכות תזמונהּ בזמן מגפת הקורונה בישראל, מציגה ניתוח ביקורתי של התהליכים המתרחשים מאחורי ייצור, שיווק וצריכת המזון בישראל. ומדגישה את ההשפעות השליליות האפשריות על בריאות הציבור ועל המבנה הכלכלי. הסדרה מבקרת את משרד הבריאות וגופים רגולטוריים על שיתוף פעולה לכאורה עם גורמים כלכליים ועסקיים, דבר הפוגע בבריאות הציבור. ומצביעה על כך שתזונה בריאה הפכה ל"פריבילגיה" השמורה לבעלי האמצעים, שכן המזון הזול והנגיש יותר נוטה להיות יותר זמין, זול, מעובד ולא בריא.[1]

"הפוליטיקה של האוכל" מדגישה את קיומו של השילוש: "הון-שלטון-מזון", וטוענת כי רשתות המזון והיצרנים הגדולים מהווים חלק מרשת סבוכה של בריתות עסקיות ואינטרסים סמויים, המשלבים כסף, כוח ושליטה. כתוצאה מכך, ה"שפע" הנראה על מדפי הסופרמרקטים הוא למעשה אשליית שפע המהווה הסחת דעת מעקבות ריכוזיות, היעדר שקיפות, ושיקולים כלכליים רווחיים, שלעיתים קרובות עומדים בניגוד מוחלט לאינטרסים הבריאותיים והתזונתיים של הצרכנים.[2][3][4]

בשנת 2024 הסדרה הומרה גם לספר בהוצאת רדיקל.

עיסוק פרקי הסדרה עריכה

הסדרה מקדישה פרקים נפרדים לארבע קטגוריות המזון הבסיסיות: לחם, בשר, חלב ופירות וירקות. ובאמצעותן, מדגימה עקרונות רחבים יותר החלים על כלל שוק המזון:[2][3][4]

לחם: הפרק העוסק בלחם חושף את המניפולציות בייצור לחם אחיד, תוך הוצאת רכיבים תזונתיים חיוניים (כגון סובין ונבט חיטה) לטובת הגדלת רווחיות והארכת חיי מדף. נטען כי הלחם האחיד שהוא הזול ביותר והיחיד מבין הלחמים המפוקחי מחיר על ידי הממשלה, נצרך בעיקר על ידי אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מה שמוביל להרחבת פערי בריאות. הפרק אף חושף קשרים בין מאפיות למשרד הבריאות.[2][3][4]

חלב: הפרק עוסק בהשפעת מועצת החלב על שוק החלב הישראלי, תוך הטענה שהיא מעודדת בשיווק מאסיבי צריכה מוגברת של חלב. גם כאשר קיים שיעור גבוה של אי-סבילות ללקטוז באוכלוסייה, ולמרות קיומם של מקורות סידן חלופיים ויעילים יותר. הפרק מציג שאלות בהתייחס לעמידות תעשיית החלב בפני שינויים תזונתיים ובריאותיים.[2][3][4]

פירות וירקות: הפרק מתמקד בקשיי החקלאים המקומיים ובהשפעת רשתות השיווק הגדולות. נטען כי רשתות אלו פועלות למנוע הקמת שווקים סיטונאיים עצמאיים כשוק איכרים או בכלל, ובכך מחלישות את כוח המיקוח של החקלאים - תוך שימוש בקלף מיקוח יכולת היבוא המקביל. שתוצאתה הגברת התלות של השוק הישראלי ביבוא פירות וירקות, מה שמשפיע על טריותם, איכותם ומחירם לצרכן.[2][3][4]

בשר: הפרק עסק בריכוזיות בשוק הבשר הישראלי, כשרוב העסקים הקטנים בתחום פונים ליבוא בקר חי מאירופה בשיטות ספנות, כשהשחיטה מתבצעת בישראל לצורך וידוא כשרות. הפרק אף עסק בנושא צער בעלי חיים בהקשר זה.[2][3][4]

הערות שוליים עריכה