העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך
פעולות נוספות
העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך (באנגלית: OMEP Israel) היא ארגון מקצועי-חברתי ועמותה רשומה, הפועלת בישראל מאז סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 לקידום זכויותיהם, חינוכם ורווחתם של ילדים מגיל לידה ועד גיל 8. העמותה מהווה את הסניף הישראלי הרשמי של הארגון העולמי לחינוך לגיל הרך (OMEP - Organisation Mondiale pour l'Education Préscolaire).[1]
העמותה משמשת כגוף ידע המקשר בין המחקר האקדמי לבין העשייה החינוכית בשטח, ופועלת בזירה הציבורית והפרלמנטרית לשיפור התקינה, הפיקוח ואיכות כוח האדם במסגרות הגיל הרך.[2][3][4]
היסטוריה ומעמד בינלאומי עריכה
הארגון העולמי OMEP נוסד ב-1948 בחסות אונסק"ו (UNESCO), ולו מעמד של גוף מייעץ לאו"ם בנושאי חינוך וזכויות ילדים. הסניף הישראלי התמסד כגוף משפטי רשמי בשנת 1979[5] בשנת 1988 אירחה בירושלים את הכנס הבינלאומי של OMEP.
פעילות ציבורית ומאבקים עריכה
העמותה הייתה ממובילי "מחאת הסרדינים". ד"ר יעל דיין, שכיהנה אז כיו"ר העמותה הזהירה כי הצפיפות מובילה לעלייה במקרי אלימות בקרב ילדים בגיל הרך.[6] העמותה הובילה קו תקיף הדורש את העברת האחריות על מעונות היום (לידה עד 3) ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. ב-2018 טענו נציגי העמותה כי הפיצול בין המשרדים פוגע ברצף החינוכי ומונע סטנדרטיזציה של הטיפול. במקביל, ניהלה העמותה מאבק ליישום "חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות". בשנת 2019, הקימה העמותה אוהל מחאה מול הכנסת במחאה על הזנחת התחום ואי-יישום החוק. גם לאחר כניסת החוק לתוקף, התריעה העמותה על היעדר אכיפה, חוסר בשקיפות לגבי ליקויים בטיחותיים ועל כך שמספר המפקחות זעום ביחס למספר המעונות (מפקחת אחת על כ-600 גנים).[7]
משבר כוח האדם עריכה
עם העברת המעונות למשרד החינוך ב-2021, הזהירה העמותה כי ללא שיפור דרמטי בשכר המטפלות, המעבר ייכשל. מור דקל, יו"ר העמותה, הגדירה את המצב כ"קריסה" והתריעה כי כוח האדם האיכותי נוטש את המקצוע, וכי משרדי הממשלה לא נערכו כראוי למעבר הסמכויות. בשנת 2022, המשיכה העמותה להציף את סוגיית המסגרות הפיראטיות, והתריעה כי התחום נותר פרוץ וכי "כל אחת יכולה לפתוח גן" ללא הכשרה מתאימה. בשנת 2023, הגישה העמותה נייר עמדה לכנסת הדורש לחייב בחוק הצגת אישור היעדר עבר פלילי לכל מועמד לעבודה במוסד חינוכי, כתנאי סף להעסקה.[7]
מלחמת חרבות ברזל עריכה
בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, נרתמה העמותה לסיוע למשפחות מפונות ולמסגרות חינוך בדרום ובצפון. בינואר 2024, יצאה העמותה נגד החמרת התנאים לקבלת סבסוד למעונות יום, בטענה שהדבר פוגע אנושות במשפחות מילואים ובמפונים.[8]
ביולי 2024, יזמה העמותה את השקת "השדולה למען הילד בגיל הרך" בכנסת. השדולה הוקדשה לזכרה של מיה גורן, גננת מקיבוץ ניר עוז שנחטפה ונרצחה בשבי חמאס, כסמל למחויבות לחינוך ולדאגה לדור העתיד.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ כנס ישראל השני להורות בגיל הרך | גוונים של הורות - מבט בין תחומי: תיאוריה, מחקר, טיפול ומעשה | לזכרה של ד"ר תמר ארז ז"ל, יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, באתר אוניברסיטת חיפה, 10 בספטמבר 2019
- ^ הפעוטות מחכים והפוליטיקה חוגגת: 150 אלף הורים ישלמו את המחיר, באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2025
- ^ מור דקל, בתקציב המדינה שפכו מיליארדים - אבל את הדבר הכי חשוב שכחו, באתר עכשיו 14, 7 בדצמבר 2025
- ^ משרד הבריאות, דוח הוועדה לקידום שנות החיים הראשונות, באתר משרד הבריאות, דצמבר 2016
- ^ Omep on the United Nations / Unesco – OMEP, omepworld.org
- ^ אפרת מונשרי גורן, מחאת הסרדינים: הורים, צאו מהאדישות, באתר ynet, 24 ביוני 2015
- ^ 1 2 גיל גרטל, המעונות עברו למשרד החינוך, אבל הגיל הרך נשאר יתום, באתר "שיחה מקומית", 13 בינואר 2022
- ^ אתר למנויים בלבד עלמא אליוט הופמן, מחקר חדש: הורים מפונים מצליחים לסייע לילדיהם, למרות הקושי האישי, באתר הארץ, 19 ביוני 2024
- ^ חזקי ברוך, השדולה לגיל הרך, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2020
