הסעודה האחרונה (תצלום)
פעולות נוספות
| קובץ:Adi Ness, Last Supper.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צלם | עדי נס |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מוזיאון ישראל (B02.0218); מוזיאון סן דייגו לאמנות (MCAS.2001.32) |
_-_The_Last_Supper_(1495-1498).jpg){kind=link}
"ללא כותרת" הוא שמו הרשמי של התצלום המכונה "הסעודה האחרונה", אחד התצלומים המפורסמים ביותר של הצלם הישראלי עדי נס ואחת היצירות הידועות ביותר באמנות הישראלית המודרנית.[1] בתצלום מוצגת קבוצת חיילי צה"ל המבוימת בהעמדה המזכירה את הציור "הסעודה האחרונה" מאת הצייר לאונרדו דה וינצ'י. עותקים של היצירה נמצאים כיום במוזיאון ישראל בירושלים ובמוזיאון סן דייגו לאמנות שבסן דייגו.
ב-16 במרץ 2005 נמכר הצילום ב-102,000 דולר במכירה פומבית.[2] ב-27 בפברואר 2007 נמכר הצילום בשנית, הפעם ב-264,000 דולר, ובכך שבר נס את שיא התמחור על צילום ישראלי.[3] ב-17 בדצמבר 2013 נמכרה היצירה ב-377 אלף דולר, כשהוא שובר את השיא הקודם, ויחד עמו את שיא המחיר לצילום ישראלי ולאמן ישראלי בן-זמננו.[4]
תיאור היצירה עריכה
הסעודה האחרונה של ישו, שהייתה כנראה סעודת סדר פסח בהשתתפות ישו ותלמידיו, היא נושאם של ציורים רבים של ציירים שונים. אחת התמונות המפורסמות ביותר של הסעודה האחרונה היא יצירתו של לאונרדו דה וינצ'י, המתארת את הסעודה האחרונה עצמה. התמונה צוירה על קיר הרפקטוריום במנזר הדומיניקני בכנסיית סנטה מריה דלה גרציה במילאנו.
עדי נס שחזר את העמדת הדמויות ביצירתו של דה וינצ'י, אך תוך שימוש בדוגמנים הלבושים כחיילי צה"ל ויצירת מצג של ארוחת ערב בשרית בבסיס צבאי בדרום הארץ.
בדומה ליצירתו של דה וינצ'י, דמותו של ישו ממוקמת במרכז היצירה. עדי נס רומז על הקשר בין החייל היושב במרכז יצירתו לבין ישו בכך שסביב ראשו של החייל ישנה מעין הילה או כתר עשוי קוצים - תוך רמיזה לצליבת ישו ולכך שהוא הולבש כתר קוצים במהלכה. הילה או כתר זה נוצרים על ידי העמדת שיח קוצני ברקע היצירה, הנראה דרך חלון החדר בו נערכת הארוחה, כך שהשיח הקוצני מופיע בדיוק מאחורי ראשו של החייל.
השימוש בכלי אוכל בשריים צבאיים מרמז על המשמעות של הסעודה בנצרות, בה מיוחסים אכילת הלחם לאכילת בשרו של ישו, ושתיית היין לשתיית דמו.
הבדל עיקרי בין שתי היצירות הוא מיקומו של יהודה איש קריות. בשתי היצירות מקובצים השליחים בקבוצות של שלוש, אולם בעוד שביצירתו של דה וינצ'י יהודה איש קריות ממוקם באחת הקבוצות (קבוצה הצופה לעבר ישו), ביצירתו של עדי נס ממוקם יהודה איש קריות בנפרד מיתר השליחים, כשהוא ניצב בצדה השמאלי של התמונה. בכך למעשה חורג נס ממספר האנשים המקובל - במקום 13 נוכחים בארוחה, ביצירתו של נס 14 משתתפים.
הבדל מרכזי נוסף הוא בהתייחסות הדמויות לדמותו של ישו. בעוד שאצל דה וינצ'י כל הדמויות מתייחסות לדמותו של ישו (דה וינצ'י תיאר את הרגע בו האשים ישו את תלמידיו בכך שאחד מהם יבגוד בו בהמשך הלילה, ועל פניהן של הדמויות ניתן לראות את תדהמתם), ביצירתו של נס קבוצות השליחים מדברות בינן לבין עצמן, בלי קשר עין או התייחסות גופנית לדמותו של ישו, המביטה קדימה לעבר הצופה בתמונה; היחיד המביט לעבר דמותו של ישו הוא החייל המגלם את דמותו של יהודה איש קריות.
ביקורת עריכה
טל סלוצקר כתב על היצירה חודשיים לאחר טבח שבעה באוקטובר: ”זה בדיוק מה שהחמאס תוקפים בעודם נלחמים בנו, וכך נחים החיילים לקראת כל קרב שיכול להיות הקרב האחרון. זו יצירה ישראלית שנכנסה לפנתיאון האמנות של האמנות הישראלית, והיא מלאה במקוריות, במיניות, ובהברקה של עדי נס.”[5]
קישורים חיצוניים עריכה
- עמוד היצירה באתר מוזיאון ישראל
- "זה האיש, ישו באמנות הישראלית",[6] תערוכה במוזיאון ישראל, מדריך קולי לתצלום, 2017
- רעות ברנע, אוסף נסים, באתר כלכליסט, 15 במאי 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ איתן ברונר, Artists Absorb Israel’s Six Decades, and Move On , הניו יורק טיימס, 19 במאי 2008
- ^ דנה גילרמן, תצלום של עדי נס נמכר הלילה במכירה פומבית בסותביס ב-102 אלף דולר, באתר TheMarker, 16 במרץ 2005
- ^ עוד נס לעדי, באתר nrg, 27 בפברואר 2007
- ^ חגית פלג רותם, פידיון של 4.3 מיליון דולר במכירה הישראלית של סותבי'ס ניו-יורק, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2013
- ^ טל סלוצקר, הרגע שלפני הדרמה הגדולה: מסה על אמנות ואכזריות, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, 11 בדצמבר 2023
- ^ "זה האיש" - דבריו של פונטיוס פילאטוס בפני קהל עוין בהצביעו על ישו, זמן קצר לפני צליבתו, הבשורה על-פי יוחנן 19 5.