Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הסונטה ה-18 של שייקספיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Sonnet 18 1609 2.jpg
הסונטה ה-18 במהדורת הקוורטו משנת 1609 כפי שפורסמה על ידי תומאס ת'ורפ ( Thomas Thorpe )
קובץ:מבנה הסונטה מספר 18 של שייקספיר-1.jpg
מבנה הסונטה
הסונטה ה-18,
"האם אשווה אותך ליום קיץ"
מאת ויליאם שייקספיר


הָאֵיךְ אַשְׁוֵךְ לַהֲפוּגָה קַיְצִית?
הִינֵךְ יוֹתֵר חֲבִיבָה וַאֲבִיבִית.
רוּחוֹת קְשׁוּחוֹת אָכֵן מְטַלְטְלוֹת אֶת נִצָּנֵי הָעֹמֶר,
וְחוֹזֶה הַקַּיִץ, נִדְמֶה שֶׁכְּבָר מִתְפַּקֵּעַ מוֹעֲדוֹ.
לְעִתִּים, עֵין הָרָקִיעַ כֹּה בּוֹעֶרֶת בָּעֵינַיִם,
וּתְכוּפוֹת זֹהַב זוֹהֲרָהּ מִתְעַמְעֵם,
וַהֲרֵי כֹּל חֵן מֵחֵן מִתְעַרְעֵר לִפְעָמִים, אִם בְּמִקְרֶה,
אוֹ שֶׁמָּא זֶה הַטֶּבַע הַפּוֹרֵעַ מַסְלוּלוֹ מִנָּתִיב.
אוּלָם קַיְּצֵךְ הַנִּצְחִי לֹא יִמָּחֶה,
וְגַם לֹא תִּפָּגַע חֶזְקָתֵךְ בְּחֵן שֶׁהוּא חֶלְקֵךְ,
אֲפִלּוּ מָוֶת לֹא יִזְכֶּה לחמוֹדֵךְ לְצִלּוֹ,
כָּל עוֹד בְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת הִנְּךָ מֻנְצַחַת,
כָּל עוֹד מַצְלִיחַ אָדָם לִנְשֹׁם, וְצוֹלְחוֹת עֵינַיִם לִרְאוֹת,
כָּל עוֹד חַי כָּל זֶה, אֲזַי כָּךְ מָעֳנָקִים חַיִּים לְךָ.

תרגום מאנגלית: שובל שקרל[1]
Sonnet 18,
"Shall I compare thee to a summer's day"


Shall I compare thee to a summer’s day?
Thou art more lovely and more temperate:
Rough winds do shake the darling buds of May,
And summer’s lease hath all too short a date:
Sometime too hot the eye of heaven shines,
And often is his gold complexion dimmed;
And every fair from fair sometime declines,
By chance, or nature’s changing course, untrimmed:
But thy eternal summer shall not fade,
Nor lose possession of that fair thou ow’st;
Nor shall Death brag thou wander’st in his shade
When in eternal lines to time thou grow’st:
So long as men can breathe or eyes can see,
So long lives this, and this gives life to thee.

,[2]by:- Shakespeare, William
קובץ:Ankit Love - Sonnet 18 by William Shakespeare.webm
הקראת הסונטה על ידי Ankit Love

הסונטה ה-18אנגלית: Sonnet 18 ; המוכרת גם כ"האם אשווה אותך ליום קיץ") היא מן הידועות ביותר מבין 154 הסונטות שכתב המשורר והמחזאי האנגלי ויליאם שייקספיר.

בסונטה זו תוהה הדובר אם עליו להשוות את הנער היפה ליום קיץ, אך מציין כי תכונותיו של הנער עולות על אלו של יום קיץ — רעיון המהווה את אחד מנושאי השיר. הדובר מציין כי תכונותיו של יום קיץ משתנות עם הזמן ודועכות, בעוד שהיופי של הנער יישמר לעד בשורות השיר, כל עוד ייקרא.[3] בסונטה מצויה אירוניה: לא את דמותו של הנער הצעיר מנציח השיר, אלא דווקא את תיאור יום הקיץ שהוא אמור לעלות עליו; ואף על פי שאין תיאור מפורש של הנער עצמו, מתוארת באורח חי ועמוק דמותו של יום קיץ. בכך מוענקת לו נצחיות דווקא דרך ההשוואה.[4]

מבנה עריכה

הסונטה ה-18 היא סונטה אנגלית טיפוסית, הידועה גם כסונטה שייקספירית. היא כוללת 14 שורות בפנטמטר יאמבי: שלושה קטעי ארבע שורות (קטרנים quatrains) ואחריהם בית סיום זוגי (couplet). כמו כן, הסונטה מקיימת את סכמת החריזה האופיינית:-[5]

ABAB CDCD EFEF GG.

השיר ממשיך את המסורת הרטורית של סונטות פטררקאיות,[א] המזוהות עם סגנון הסונטות של פרנצ'סקו פטרארקה.[6] סונטות מסוג זה נהגו לעסוק באהבה וביופייה של דמות נאהבת, לעיתים קרובות בלתי מושגת – אם כי לא תמיד.[7]

הסונטה כוללת גם וולטה — תפנית בנושא השיר — המתחילה בבית הרביעי.[8]

השורה הראשונה של בית הסיום מדגימה משקל יאמבי תקני בפנטמטר.

/ = איקטוסהברה מודגשת מבחינה מטרית; × = נון-איקטוס — הברה בלתי מודגשת.

הקשר עריכה

השיר הוא חלק מסדרת סונטות אודות "הנעורים היפים" (שכולל את סונטות 1–126 לפי המספור המקובל מאז מהדורת 1609). הוא גם הסונטה הראשונה לאחר רצף הפתיחה, הידוע כ"סונטות ההולדה". עם זאת, יש חוקרים הסבורים כי סונטה זו עדיין שייכת לסונטות ההולדה, מאחר שהיא עוסקת ברעיון השגת חיי נצח באמצעות המילה הכתובה — נושא המופיע, לשיטתם, גם בסונטות 15 עד 17. מנקודת מבט זו, ניתן לראות בסונטה זו שלב מעבר לקראת נושא הזמן שבסונטה 20.[9]

ניתוח עריכה

בשורה השלישית, "Rough winds do shake the darling buds of May", מתחילה הסונטה במשקל מסוג ספון (spondee) להדגשת הרעיון שהרוחות הסוערות אינן פוגעות רק בקיץ עצמו, אלא אף מטלטלות את השורה עצמה.

המילה "complexion" בשורה השישית יכולה להתפרש בשני אופנים:

1. המראה החיצוני של הפנים, כהמשך ישיר לשמש — "עין השמיים" — המוזכרת בשורה הקודמת;

2. המשמעות הקדומה יותר של המונח, בהקשר של תורת ארבע הליחות (humorism).

בזמנו של שייקספיר, המילים "complexion" ו-"temperate" יכלו לרמז הן על מצבים חיצוניים (כגון מזג האוויר) והן על איזון פנימי בין הליחות. לפיכך, המשמעות השנייה של "complexion" מצביעה על כך שלאהוב יש מזג פנימי נעים ויציב, בניגוד לשמש — שעשויה להיעלם ביום מעונן. המשמעות הראשונה מתייחסת פשוט לשינוי שלילי במראה החיצוני.[10]

המילה "untrimmed" בשורה השמינית ניתנת לשתי פרשנויות: 1. כקיצור של תיאור אובדן של קישוטים או עיטורים; 2. כהתייחסות למפרשים לא מכווננים בספינה.

בפירוש הראשון, המשמעות היא שדברים יפים מאבדים עם הזמן את חינניותם. בפירוש השני, מתואר ה'טבע כספינה שמפרשיה אינם מותאמים לשינויי הרוח, ולכן אין לה תיקון מסלול. השילוב של פרשנות זו עם הביטוי "מהלך הטבע המשתנה" יוצר אוקסימורון: שינוי שאינו משתנה — כלומר, העובדה שהשינוי הוא הקבוע היחיד. שורה זו יוצרת מעבר מהארעיות של שמונה השורות הראשונות, אל הנצחיות של שש השורות האחרונות. הן השינוי והן הנצחיות מודגשים ומאותגרים בסיום.[7]

המילה "ow'st" בשורה העשירית נושאת שתי משמעויות נפוצות בזמנו של שייקספיר: "ownest" (אתה מחזיק) ו-"owest" (אתה חייב). באותה תקופה נעשה לעיתים שימוש במילה "owe" גם במשמעות של "own". עם זאת, הפירוש "owest" מרמז על כך שהיופי הוא דבר שאול מהטבע — ויש להחזירו. לפי פרשנות זו, ניתן לראות במילה "fair" משחק מילים עם "fare" – כלומר, המחיר שיש לשלם לטבע במסע החיים.[11]

חוקרים נוספים מציינים כי נושא ההשאלה וההחזר שמופיע בסונטה מתייחס הן לטבע והן לאנושות. גם לקיץ, לדוגמה, יש "חכּה קצרה מדי" (lease) — מונח המביע רעיון של השאלה זמנית. מוטיב כלכלי זה מופיע בסונטות רבות של שייקספיר, והוא משקף את החברה הקפיטליסטית המתפתחת בתקופתו.[12]

ביצועים מוקלטים של הסונטה עריכה

השוואת תרגומים שונים של הסונטה לעברית עריכה

קצרה היריעה, כדי להכיל את כל התרגומים מאנגלית לעברית של הסונטה ה-18. להלן רשימה חלקית להשוואה.[13]


ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Baldwin, T. W. (1950). On the Literary Genetics of Shakspeare's Sonnets. University of Illinois Press, Urbana.
  • Hubler, Edward (1952). The Sense of Shakespeare's Sonnets. Princeton University Press, Princeton.
  • Schoenfeldt, Michael (2007). The Sonnets: The Cambridge Companion to Shakespeare's Poetry. Patrick Cheney, Cambridge University Press, Cambridge.

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ הסונטה הפטררקיסטית היא צורה שירית קבועה המורכבת מ-14 שורות, המחולקות לשני חלקים עיקריים:[5]
    • אוקטבה (שמינייה): שמונת השורות הראשונות. היא מחולקת לשני בתים בני ארבע שורות כל אחד (קוורטטים). דפוס החריזה הנפוץ באוקטבה הוא לרוב א-ב-ב-א א-ב-ב-א (ABBA ABBA). האוקטבה מציגה בדרך כלל את הבעיה, הרעיון המרכזי, השאלה או הדימוי שבהם עוסקת הסונטה.
    • ססטט (שישייה): שש השורות האחרונות. הססטט מחולק לשני בתים בני שלוש שורות כל אחד (טרצטים). דפוס החריזה בססטט גמיש יותר, אך הנפוצים הם ג-ד-ה ג-ד-ה (CDE CDE) או ג-ד-ג ג-ד-ג (CDC DCD) או ג-ג-ד ה-ה-ד (CCD EED). הססטט מציג בדרך כלל את הפתרון, התגובה, הפרשנות או המסקנה לרעיון שהוצג באוקטבה.
    • המעבר בין האוקטבה לססטט, מכונה "וולטה" (volta - מהמילה תפנית), מסמן שינוי בטון, בפרספקטיבה או בפיתוח הרעיוני של הסונטה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סונטה 18, באתר החוטם
  2. ^ Shakespeare, William. Duncan-Jones, Katherine. Shakespeare’s Sonnets. Bloomsbury Arden 2010. ISBN 9781408017975. עמ' 147.
  3. ^ Shakespeare, William. Duncan-Jones, Katherine. Shakespeare’s Sonnets. Bloomsbury Arden 2010. ISBN 9781408017975. עמ' 146.
  4. ^ Hammond, Gerald. The Reader and the Young Man Sonnets. Barnes & Noble. 1981. עמ' 27. ISBN 978-1-349-05443-5.
  5. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיא שדור, קיצור תולדות הסונט, באתר שגיא שדור, ‏2024-04-19
  7. ^ 1 2 Jungman, Robert E. "Trimming Shakespeare's Sonnet 18", *ANQ: A Quarterly Journal of Short Articles, Notes and Reviews*, כרך 16, גיליון 1 (ינואר 2003), עמ' 18–19. שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).. ISSN 0895-769X.
  8. ^ Preminger, Alex, ו-Brogan, T. *The New Princeton Encyclopedia of Poetry and Poetics*, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1993, עמ' 894. ISBN 0-691-02123-6.
  9. ^ Shakespeare, William et al. *The Sonnets*, Cambridge University Press, 1996, עמ' 130. ISBN 0-521-29403-7.
  10. ^ Ray, Robert H. "Shakespeare's Sonnet 18", *The Explicator*, כרך 53, גיליון 1 (אוקטובר 1994), עמ' 10–11. doi:10.1080/00144940.1994.9938800.
  11. ^ Howell, Mark. "Shakespeare's Sonnet 18", *The Explicator*, כרך 40, גיליון 3 (אפריל 1982), עמ' 12. doi:10.1080/00144940.1982.11483535.
  12. ^ Thurman, Christopher. "Love's Usury, Poet's Debt: Borrowing and Mimesis in Shakespeare's Sonnets", *Literature Compass*, כרך 4, גיליון 3 (מאי 2007), עמ' 809–819. doi:10.1111/j.1741-4113.2007.00433.x.
  13. ^ השוואת תרגומים / אשר רייך, "האם ליום של קיץ אמשילך?" גלגוליו העבריים של הסונט ה-18 לשייקספיר, באתר הארץ, 7 במרץ 2001
  14. ^ סונטה 18 / ויליאם שייקספיר / עופרה עופר אורן - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  15. ^ צורה, באתר new.tzura.co.il (ב־English)
  16. ^ עיני אהובתי, באתר מחקרים בספרות עברית
  17. ^ ראובן אבינועם, מתוך "מבחר שירת אנגליה", מסדה, תשט"ז
  18. ^ אפרים ברוידא, מתוך "סונטות שייקספיר", הוצאת דביר, 1977
  19. ^ בן-ציון בן-משה, מתוך "שייקספיר: סונטות", הוצאת חנות הספרים, 2000