הנס פון בזלר
פעולות נוספות
| הנס פון בזלר | |
| הנס פון בזלר | |
| לידה |
27 באפריל 1850 גרייפסוואלד, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892) |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1921 (בגיל 71) פוטסדאם, רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר |
| שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים. | |
| שירות צבאי | |
| השתייכות | קובץ:Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.svg צבא הקיסרות הגרמנית |
| דרגה | גנרל-אוברסט (הקיסרות הגרמנית) גנרל-אוברסט |
|
1868–1910 1914 – 1918 | |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-6 מפקד קורפוס המילואים ה-3 המושל הצבאי של פולין | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת צרפת–פרוסיה מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| פור לה מריט | |
.svg){kind=link}
הנס הרטוויג פון בזלר (בגרמנית: Hans Hartwig von Beseler; 27 באפריל 1850 – 20 בדצמבר 1921) היה גנרל גרמני, שפיקד על קורפוס במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה עריכה
תחילת הקריירה עריכה
פון בזלר נולד בגרייפסוואלד ב-27 באפריל 1850 לגאורג פון בזלר שהיה פרופסור למשפטים באוניברסיטת גרייפסוואלד. בשנת 1868 התגייס פון בזלר לצבא הפרוסי, ולחם במלחמת פרוסיה צרפת. לאחר מכן מילא פון בזלר בצבא תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1903 מונה למפקד הדיוויזיה ה-6, ובשנת 1904 מונה למפקח הכללי על ביצורי גרמניה. בשנת 1910 פרש לביתו.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו עריכה
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה פון בזלר למפקד קורפוס המילואים ה-3 שהיה חלק מהארמייה הראשונה ולחם בחזית המערבית. הקורפוס בפיקודו נטל חלק בקרבות מונס ולה קאטו, והשתתף במצור על אנטוורפן. לאחר כניעת אנטוורפן לחם עם הקורפוס שבפיקודו בקרב איפר הראשון במסגרת הארמייה הרביעית. באביב 1915 הועבר לחזית המזרחית יחד עם מקס פון גלוויץ, וניהל בהצלחה את המצור על נובוגאורגייבסק. ב-27 באוגוסט 1915 מונה למושל הצבאי של פולין, ובתפקידו זה נשאר עד סוף המלחמה. פון בזלר שניסה ליצור אהדה בקרב הפולנים למען מעצמות המרכז, הורה ששפת הלימוד באוניברסיטת ורשה תהיה פולנית, וכן נתן ידו לניהול המועצות המקומיות על ידי הפולנים המקומיים, אך נכשל במטרתו, משום שהעם הפולני ראה בניצחון מדינות ההסכמה את הדרך הטובה ביותר לעצמאות.
ב-11 בנובמבר 1918 הותקף חיל המצב הגרמני בוורשה על ידי הלאומנים הפולנים ופורק מנשקו. פון בזלר הצליח לברוח כשהוא מחופש לגרמניה, והתגורר בפוטסדאם, שם התגורר כאדם שבור ומאוכזב עד מותו ב-20 בדצמבר 1921.
