המכון האפיפיורי למקרא
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]] |
|
(למפת רומא רגילה) קובץ:Location map Italy Rome.png<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:20892.039800995%;"> | |
המכון האפיפיורי למקרא (באיטלקית: Pontificio Istituto Biblico) הוא מוסד אקדמאי ללימודי מקרא, ארכאולוגיה ולימודי המזרח התיכון, המסונף לאוניברסיטה האפיפיורית הגריגוריאנית ומיועד לתלמידים נוצרים קתולים. למכון סניף בירושלים שהוקם ביוזמת הוותיקן בשנת 1927 ברחוב פול-אמיל בוטה, המשמש כבית ספר ומעון סטודנטים לארכאולוגיה, מקרא ועברית.
תולדות המכון עריכה
המכון נוסד בצו אפיפיורי על ידי האפיפיור פיוס העשירי ב-7 במאי 1909 כמכון ללימוד כתבי הקודש "וכל הנושאים הקשורים". החל מ-1916 הותר למכון להעניק תואר אקדמי ומ-1930 הותר לו להעניק תואר דוקטור.
מטה המכון ובית הספר העיקרי נמצאים ב"פיאצה דלה פילוטה", ברומא בסמוך למבנה של האוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית, ומשנת 1927 יש לו סניף בירושלים.
הסניף בירושלים עריכה
תולדות המקום עריכה
בראשית המאה ה-20 הוחלט בוותיקן להקים מוסד נוסף ללימודי מקרא וארכאולוגיה בארץ ישראל, על מנת להוות בסיס ליציאה ללימודי ארכאולוגיה וגאוגרפיה של המזרח יחד עם שהות במקומות בהם חי ופעל ישו, וזאת בנוסף לבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה של המסדר הדומיניקני. המוסד החדש, הוא המכון האפיפיורי למקרא, הופקד בידי הישועים והוגדר כמכון שמרני, בניגוד לרוח המודרנית אליה נטה בית הספר למקרא ולארכאולוגיה. מבנה המכון נחנך בשנת 1927 על ידי האב אלכסיס מאלון.
כיום מציע הסניף בירושלים תוכניות אקדמיות יחד עם האוניברסיטה העברית, ללימודי עברית, תנ"ך, גאוגרפיה של ארץ ישראל ולימודי דת נוצרית ויוונית, באנגלית. תוכנית אחרת מוצעת בשיתוף פעולה על האקול ביבליק ומתמקדת בשפות שמיות וארכאולוגיה. בכל מחזור לומדים 25 - 30 סטודנטים מרחבי העולם.
המכון מתייחס ליהדות בכבוד ובהערכה. הסטודנטים לומדים תלמוד ובמכון מוצבת אנדרטה לזכר השואה, המורכבת משש דמויות ברונזה המהוות פמוטים לנרות, הניצבות על מגן דוד מרוסק ועליו מילות הקדיש "יתגדל ויתקדש שמה רבא".
התרבות הע'סולית עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תלוליות ע'סול
מייסד המכון היה הכומר אלכסיס מאלון, שהיה ארכאולוג וניסה למצוא את סדום ועמורה. הוא חפר בעבר הירדן המזרחי באזור תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל כ-14 ק"מ מצפון-מזרח לים המלח, שם מצא חמש תלוליות עפר אותן דימה ל"חמש ערי הכיכר" המוזכרות בספר בראשית, פרק י"ט. הוא מצא שרידים חשובים של תרבות מן התקופה הכלקוליתית ובכלל זה ציור קיר מרשים שהועתק והוצב במכון. הקרמיקה הייחודית והשרידים הקשורים לאזור מגדירים את "התרבות הע'סולית" ואת תחילת התקופה הכלכוליתית בארץ ישראל.
לצורך אחסון ותצוגת הממצאים נבנה במקום מוזיאון קטן.
"אלכס" עריכה
בשנת 1935 קיבל המכון מן הפטריארך של אלכסנדריה מתנה בדמות מומיה של פקיד מצרי צעיר שנחנט במאה ה-3 לפנה"ס. החנוט ארוז בארון עץ ועל חזהו פסוקים מספר המוות המצרי, כתובים בכתב חרטומים.
על אף שאין הוא נמנה עם החנוטים העתיקים ואין לו חשיבות מחקרית, מהווה "אלכס" (כינויו של החנוט) אטרקציה בהיותו המומיה היחידה בישראל הנגישה לקהל ומהווה את אוצרו העיקרי של המקום.
תיאור המבנה עריכה
המבנה המלבני בעל שלוש קומות, הממוקם סמוך לרחוב דוד המלך, ליד מלון המלך דוד, הוקם בין השנים 1925 - 1927 בסגנון אקלקטי וניכרות בו השפעות הרנסאנס האיטלקי ואוריינטליזם. גג המבנה מוקף במעקה מסוגנן עשוי שיניות (שיניים, כמו בחומת העיר העתיקה) בצורת עלי תלתן. בפינות הגג בליטות ועליהן כדורי אבן. קומתו השלישית של המבנה מוקפת מרפסת בדוגמת ארקדה. המבנה מוקף בגן מטופח בו גדלים עצי דקל.
הקומה הראשונה פתוחה לקהל המבקרים ומכילה כנסייה, מוזיאון וספרייה. שתי הקומות הנוספות משמשות למגורי סטודנטים ואנשי סגל. הסטודנטים לומדים באוניברסיטה העברית. בעוד המכון מעניק להם מגורים ומתקיימים בו קורסים לעברית ולדת ופעילות דתית וחברתית.
גלריית תמונות עריכה
-
כדים וחרסים שנמצאו בחפירות
-
העתק ציור הקיר של הכוכב מע'סול
-
כיסוי ארון המומיה "אלכס" בירושלים
-
המומיה "אלכס" בירושלים
-
המומיה "אלכס" במכון האפיפיורי
לקריאה נוספת עריכה
- נירית שלו-כליפא, אל גן נעול – סיורים במנזרי הארץ
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של המכון האפיפיורי למקרא (באנגלית)
- מומיה אמיתית בארץ ישראל ??? כתבה וגלריית תמונות
- מידע על הסניף בירושלים (באנגלית)
- יהושע בן אריה, המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת ארץ-ישראל בתקופת המנדט, חלק ב, קתדרה 93, ספטמבר 1999, עמ' 123
- ברוך גיאן, על ספרים ואנשים (ב): המכון האפיפיורי למקרא, בבלוג "עונג שבת", 3 בפברואר 2013
