הלל זיידל
פעולות נוספות
| קובץ:Hillel Seidel (00360152).jpg | |||||
| לידה |
9 באוקטובר 1920 קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1999 (בגיל 78) ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין הדרום | ||||
| תאריך עלייה | 1948 | ||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||
| השכלה | בית הספר הגבוה לכלכלה | ||||
| מפלגה | ליברלים עצמאיים | ||||
| סיעה | ליברלים עצמאיים, הליכוד | ||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
|
ראש המדור לפנסיה בהסתדרות יושב ראש הוועדה לפניות הציבור | |||||
.jpg){kind=link}
הלל זיידל (9 באוקטובר 1920 – 14 בפברואר 1999) היה חבר הכנסת ופעיל ציוני.
קורות חייו עריכה
זיידל נולד בקרקוב שבגליציה, פולין. למד בבית הספר הגבוה לכלכלה בווילנה. היה חבר בתנועת הנוער הציונית המסורתית "עקיבא" בפולין. חבר נערות שלו היה אוסוואלד רופאייזן ("האח דניאל"), ולימים הקדיש לו זיידל פרק בספר זיכרונותיו על תקופת השואה.[1]
במהלך מלחמת העולם השנייה לקח חלק במחתרת האנטי-נאצית בגטו וילנה ועמד בראש המחתרת היהודית במחנה העבודה וההשמדה קלוגה שליד טאלין (אסטוניה). בשנים 1945–1947 עמד בראש תנועת "הנוער הציוני – עקיבא" והיה מראשי תנועת הבריחה.
במרץ 1948 עלה לארץ ישראל. בארץ כיהן כראש המדור לקליטת עולים של הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים, המזכיר הכללי של העובד הציוני וממנהיגי המפלגה הפרוגרסיבית (שנוסדה על ידי העובד הציוני ומפלגת עלייה חדשה). בשנים 1952–1973 היה פעיל בהסתדרות מטעם העובד הציוני (שהיווה, במשך השנים, חלק ממסגרות מפלגתיות שונות: המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית וליברלים עצמאיים). שם שימש ראש המחלקה לקליטת עלייה, ועם היבחר יהודה שערי לכנסת בשנת 1961 נבחר במקומו כחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות וראש המדור לפנסיה של ההסתדרות.
בשנת 1974 נבחר מטעם ל"ע לכנסת השמינית. בפברואר 1977, בסוף כהונה פרש מהמפלגה הליברלית העצמאית והקים את סיעת ”אחדות” בכנסת, שהצטרפה כחטיבה לליכוד. נבחר מטעם הליכוד לכנסת ה-9 (בה שימש יושב ראש הוועדה לפניות הציבור וחבר בוועדת הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדת העלייה והקליטה). בבחירות לכנסת ה-10 לא שולב ברשימת הליכוד לכנסת ואחריהן פרש מפעילות פוליטית.
ספרו עריכה
- אדם במבחן: פרקי שואה, תל אביב: דפוס מפא"י, תשל"א 1971.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Emblem of Israel.svg הלל זיידל, באתר הכנסת
- קובץ:2021 Facebook icon.svg הלל זיידל, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg הלל זיידל, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg הלל זיידל, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg הלל זיידל, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png הלל זיידל, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg הלל זיידל, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg הלל זיידל, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg הלל זיידל, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הלל זיידל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg הלל זיידל, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg הלל זיידל, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D הלל זיידל], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg הלל זיידל, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg הלל זיידל, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg הלל זיידל, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png הלל זיידל, באתר פינטרסט
- הלל זיידל, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "הלל זיידל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3594
- מידע על הלל זייד בקטלוג הספרייה הלאומית
.svg){kind=link}
ממאמריו:
- מקורות השנאה של האוקראינים כלפי העם היהודי, דבר, 27 במרץ 1969
- המאבק המזויין בגיטו וילנה, דבר, 29 באפריל 1973
הערות שוליים עריכה
- ^ פרק גדול ל"אח דניאל", מעריב, טור 3, 30 במרץ 1971; יוסי ביילין, היהודי שיאחד את הנצרות: האח דניאל מסטלה מאריס, דבר, טור 2, 10 באוגוסט 1973.
- ^ סקירה: גורל יהודי, מעריב, 5 במרץ 1971; ביקורת: ל. דוד, ספר חדש: במבחן השואה, דבר, 14 ביולי 1971.