הינקו פון ליטוויץ
פעולות נוספות
| לידה | בודלנד, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892) |
|---|---|
| פטירה | רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר |
| שירות צבאי | |
| השתייכות | קובץ:Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.png צבא הקיסרות הגרמנית |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
|
1873–1917 (כ־44 שנים) | |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-18 מפקד דיוויזיית המילואים ה-12 מפקד דיוויזיית המילואים ה-6 מפקד הדיוויזיה ה-203 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
.svg){kind=link}
הינקו פון ליטוויץ (בגרמנית: Hinko von Lüttwitz; 20 באוקטובר 1855 – 16 ביוני 1928) היה גנרל גרמני, שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה עריכה
תחילת הקריירה עריכה
פון ליטוויץ נולד ב-20 באוקטובר 1855 לארנסט פרייהר פון ליטוויץ, שהיה יערן ראשי והמפקח על הסוללות, ואשתו ססיליה, הרוזנת סטראשוויץ פון גרושה-זאושה וקמינץ, והיה אחיו של הגנרל ולטר פון ליטוויץ. בשנת 1873 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הגרנדירים ה-11 (שלזיה ה-2). בשנת 1875 הוא עבר לגדוד ההנדסה ה-6 (שלזיה), ובשנת 1876 עבר לגדוד היגרים ה-6 (שלזיה ה-2). לאחר מכן חזר לרגימנט הגרנדירים ה-11,ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנים 1893–1895 שירת כקצין מטה בקורפוס ה-6, ובשנת 1896 מונה לקצין מטה בקורפוס ה-11. ב-30 במאי 1896 הועלה לדרגת מיור וקיבל תפקיד ברגימנט הרגלים ה-83 (הסן ה-11 - פון ויטיך). ב-3 ביולי 1899 הוא הועבר לקובורג, שם פיקד על הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-95 (תורינגיה ה-6). ב-19 ביוני 1902 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט והועבר לפוזן למטה רגימנט הגרנדירים ה-6 (פרוסיה המערבית ה-1 - "גראף קלייסט פון נולנדורף"). במסגרת תפקידו זה, ב-15 בספטמבר 1905 הועלה לדרגת אוברסט, וב-19 בנובמבר 1905 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-53 (וסטפאליה ה-5) בקלן. ב-20 בדצמבר 1909 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד חטיבת הרגלים ה-33 באלטונה. ב-22 באפריל 1912 הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-18 בפלנסבורג, וב-30 בדצמבר 1913 פרש מהצבא.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו עריכה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה פון ליטוויץ למפקד דיוויזיית המילואים ה-12 ולחם עמה בחזית המערבית, כחלק מקורפוס המילואים ה-6, שהיה חלק מהארמייה החמישית בקרבות המערכה על הגבולות, לרבות קרב הארדנים. ב-12 באוקטובר 1916 הוא מונה למפקד דיוויזיית המילואים ה-6, וב-25 באוקטובר 1916 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-203 בחזית המזרחית ופיקד עליה עד ה-30 בספטמבר 1917. לאחר מכן הוא פרש לביתו, וב-16 ביוני 1928 הוא מת בגיל 73.