Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

היינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
היינו
פרופיל ב-IMDb

היינו (בגרמנית: Heino; נולד ב-13 בדצמבר 1938, בשם היינץ גאורג קרם, בגרמנית: Heinz Georg Kramm) הוא זמר שלאגר גרמני, אשר נודע לרוב גם כן בביצועיהם של שירים גרמנים מסורתיים רבים. לאחר שמכר סך של למעלה מ-50 מיליון תקליטים, הוא אחד המוזיקאים הגרמנים המצליחים בכל הזמנים[1].

היינו ידוע בקול הבריטון ובשילוב הסימן המסחרי של שיער בלונדיני בהיר ומשקפי שמש כהים (אותם הוא מרכיב עקב אקסופתלמוס - מחלה הגורמת לעיוות של העין והאישון בפרט). הוא גר בעיירה באד מונסטרייפל, שם היה בעל בית קפה עד יוני 2012[2]. התעניינותו במוזיקה החלה כאשר אמו נתנה לו אקורדיון בשנת 1948, אם כי משפחתו בקושי הצליחה להרשות זאת לעצמם[3][4].

ביוגרפיה עריכה

חיים אישיים עריכה

קובץ:Heino und Hannelore Kramm im Heino-Fanshop.jpg
היינו ואשתו הנלור ב-2008

היינו נולד בדיסלדורף-אוברבילק, גרמניה, להיינריך ופרנציסקה קרם. אביו היה רופא שיניים קתולי, אמו פרוטסטנטית. סבו היה האורגניסט בקתדרלת קלן. היו לו גם שני בני דודים שהיו כמרים קתולים. אביו של היינו גויס לצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה ונהרג ב-2 באוגוסט 1941 במהלך הפלישה לברית המועצות.

עד 1945 התגורר היינו עם אמו ואחותו הגדולה הנלור בפומרניה. בשנת 1945 החל ללמוד בבית ספר בגרוסנהיין (סקסוניה). לאחר שנת 1952 נסע לדיסלדורף, שם עבד תחילה כעוזר בבית מאפה וקונדיטוריה. ביוני 1959 התחתן עם הנרייט הפנר בת ה-18. נולד להם בן אחד, אווי, יליד 1962. השניים התגרשו לאחר מכן. הוא התחתן עם אשתו השנייה, לילו קרם, בשנת 1965; נישואיהם הסתיימו בגירושין בשנת 1978. לילו נפטרה מסרטן ב-28 בינואר 2010.

בשנת 1968 הוא הפך לאב לבת לא חוקית, פטרה. האם נפטרה בשנת 1988 והבת בנובמבר 2003, שתיהן התאבדו.

היינו הכיר את אשתו השלישית, הנלור אוורספרג, בשנת 1972 בתחרות מיס אוסטריה בקיצביל. הם נישאו באפריל 1979, והיא הפכה למנהלת שלו. מאז, בני הזוג גרים בבאד מונסטרייפל. בשנת 2004 סבלה הנלור מהתקף לב, וזו אחת הסיבות לכך שהיינו צמצם את הקריירה שלו.

להיינו יש אקסופתלמוס מורגש בגלל מחלת גרייבס[5]. מסיבה זו הוא תמיד מרכיב משקפיים כהים מאוד בציבור, שהפכו לחלק מהופעתו הסימנית המסחרית. בכתבה בעיתון גרמני משנת 2014 צוטט היינו באומרו כי הוא מרגיש "עירום" בלעדיהם וכי הוא כתב בצוואתו שעליו להיקבר עמם[6]. בשל שיערו ועורו הבהירים, היו שהאמינו בתחילה שהוא מרכיב את המשקפיים עקב לבקנות.

קריירה עריכה

קובץ:HeinoSittard.jpg
היינו ב-2009

שם הבמה שלו נובע מהקושי של אחותו של הנלור לבטא את שמו הנתון "היינץ גאורג".

בשנת 1961 הופיע לראשונה בשלישיית OK Singers. היינו זכה לתהילה באמצע שנות ה-60 ומאז הופיע מספר רב של פעמים בטבלאות המוזיקה הגרמנית. הוא גם הופיע בקביעות בתוכניות טלוויזיה גרמניות כמו ZDF-Hitparade, Musikantenstadl ו- ZDF-Fernsehgarten. רוב הקלטותיו היו גרסאות פופ לשירי עם מסורתיים; למשל "Blau blüht der Enzian" (בכחול פורח בגניטאן), אחד משירי החתימה שלו ועיבוד לשיר העממי "Das Schweizermädel"("העלמה השווייצרית").

בפברואר 2013, הוציא היינו אלבום חדש בשם "Mit freundlichen Grüßen" (בכבוד רב), שעמד בראש מצעד הלהיטים הגרמני. זה היה האלבום הראשון בשבילו בגרמניה. התקליט הוא אוסף גרסאות כיסוי לשירים גרמניים פופולריים של די ארצטה, Peter Fox, רמשטיין ואחרים. האלבום זכה בזהב על שנמכר בלמעלה מ-100,000 עותקים.

בדצמבר 2014 הוציא היינו אלבום חדש, "Black blooms the Gentian", כשהוא מתייחס לאחד מלהיטיו הגדולים "Blue Blooms the Gentian" ולסגנון מטאל של התקליט בו מכוסים כמה משיריו שלו ומוזיקה עממית גרמנית מסורתית.

בנובמבר 2016 הודיע היינו על צאת אלבום חג המולד החדש שלו, "With greetings Christmas", הכולל דואט עם הזמרת העממית שרה ג'יין סקוט.

לאחר 50 שנות קריירה הודיע היינו ב־30 בספטמבר 2018 על סיבוב ההופעות האחרון שלו בשנת 2019 ועל הוצאת אלבומו האחרון "... and bye, the album final". האלבום מורכב מ-36 שירים שהם בעיקר שירי העם הגרמניים המסורתיים שלו שהפכו אותו למפורסם. עם זאת, מאוחר יותר הוא הודיע על סיבוב הופעות לסתיו 2020 בו שר מוזיקה קלאסית[7].

דיסקוגרפיה נבחרת עריכה

  • "Jenseits des Tales" (1966)
  • "Wenn die bunten Fahnen wehen" (1967)
  • "Wir lieben die Stürme" (1968)
  • "Zu der Ponderosa reiten wir" (1968)
  • "Bergvagabunden" (1969)
  • "Bier her, oder ich fall um" (1969)
  • "Wenn die Kraniche zieh'n" (1969)
  • "Karamba, Karacho, ein Whisky" (1969)
  • "In einer Bar in Mexico" (1970)
  • "Hey Capello" (1970)
  • "Mohikana Shalali" (1971)
  • "Blau blüht der Enzian" (1972)
  • "Carneval in Rio" (1972)
  • "Tampico" (1973)
  • "La Montanara" (1973)
  • "Edelweiß" (1973)
  • "Schwarzbraun ist die Haselnuss"
  • "Das Polenmädchen" (1974)
  • "Die schwarze Barbara" (1975)
  • "Komm in meinen Wigwam" (1976)
  • "Bier, Bier, Bier" (1980)
  • "Junge" (Die Ärzte cover, 2013)
  • "Sonne" (Rammstein cover, 2013)
  • "Schwarz Blüht der Enzian" (2014)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|היינו]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Heino vs. Campino: „Ich habe 50 Mio Platten verkauft – das schaffen die nicht mehr“, Rolling Stone, ‏2013-02-21 (ב־Deutsch)
  2. ^ RP ONLINE, Nach der Café-Schließung in Bad Münstereifel: Zu Besuch bei Heino und Hannelore, RP ONLINE, ‏2012-06-17 (ב־Deutsch)
  3. ^ https://www.heino.de/?action=bio
  4. ^ https://www.mentalfloss.com/article/28961/stories-10-people-featured-historically-bad-album-covers
  5. ^ https://www.spiegel.de/consent-a-?targetUrl=https%3A%2F%2Fwww.spiegel.de%2Fgeschichte%2F%3Fsp%3Da1291%26sp%3Dl0%26sp%3Dl0%23featuredEntry&ref=https%3A%2F%2Fen.wikipedia
  6. ^ https://www.t-online.de/unterhaltung/stars/id_70289534/heino-auessert-seinen-letzten-willen-tod-mit-brille-.html
  7. ^ SWR2, SWR2, Heino geht 2020 mit Schubert, Brahms und Mozart auf Tour, swr.online (ב־Deutsch)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=היינו&oldid=756336"