הזאע אל-מג'אלי

הזאע אל-מג'אלי
هزاع المجالي
	קובץ:Hazza' Majali portrait.pngהזאע אל-מג'אלי
לידה	1917; כרכ, עבר הירדן
נרצח	29 באוגוסט 1960 (בגיל 43 בערך); עמאן, ירדן
מדינה	ירדן ממלכת ירדן
	15 בדצמבר 1955 – 20 בדצמבר 1955; (6 ימים)
	→ סעיד אל-מופתי אבראהים האשם ←
	6 במאי 1959 – 29 באוגוסט 1960; (שנה ו־3 חודשים)
	→ סמיר א-ריפאעי בהג'ת א-תלהוני ←

הַזַּא֫ע בַּרַכַּא֫ת אל-מַגַ'א֫לִי (ערבית: هزاع بركات المجالي; 1917 – 29 באוגוסט 1960) היה פוליטיקאי ירדני, שכיהן פעמיים כראש ממשלת ירדן בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. כהונתו הראשונה, ב-1955, ארכה כשבוע בלבד. כהונתו השנייה החלה במאי 1959, אך נקטעה לאחר כשנה עקב ההתנקשות בחייו באוגוסט 1960.

ביוגרפיה עריכה

הזאע אל-מג'אלי נולד במחוז כרכ שבירדן בשנת 1917, בן לשבט אל-מג'אלי שהיה מהשבטים הדומיננטיים באזור. עם ראשית אמירותו של עבדאללה בשנת 1928, השבט הכיר בסמכותו והתברג בעמדות מפתח בשלטון הירדני. אל-מג'אלי למד משפטים בדמשק, ולאחר עצמאות ממלכת ירדן החל את דרכו הפוליטית במדינה.^[1] בשנת 1953 היה שר המשפטים בממלכה. בנובמבר 1953 הועבר לתפקיד שר הפנים^[2] ובאוקטובר 1954 שב למשרד המשפטים^[3]. במאי 1955 התפטר מהממשלה, ובעיתונות נטען שההתפטרות נבעה מסכסוך עם ואליד צלאח, שר החוץ^[4]. נימוק אחר שניתן להתפטרות היה רצונו של מג'אלי להתמסר להקמת מפלגה פוליטית^[5]. בסוף מאי 1955, אל-מג'אלי היה השר היחיד מהממשלה הקודמת שהתמנה לשר בממשלתו החדשה של סעיד אל-מופתי, שבה כיהן כשר הפנים^[6].

בעקבות המשבר הפוליטי בסוגיית הצטרפותה של ירדן לברית בגדאד הפרו-בריטית בדצמבר 1955, התפטר ראש הממשלה סעיד אל-מפתי וב-15 בדצמבר 1955 מינה המלך חוסיין את אל-מג'אלי, שתמך בהצטרפות לברית, לתפקיד ראש ממשלה. אל-מג'אלי נתפס כפוליטיקאי חזק הנאמן באופן מוחלט לבית המלוכה ההאשמי^[7]. למרות הקשיים, הצליח אל-מג'אלי לצרף לממשלתו שרים פלשתינאים^[8]. השמועות על הצטרפות לברית הציתו מהומות קשות בממלכה בגדה המערבית, בעמאן ובערים נוספות. אל-מג'אלי קרא לעצירת המהומות בידי הלגיון הירדני, ובמהלך דיכוי ההפגנות נהרגו לפחות 15 בני אדם^[9]. חלק משריו של אל-מג'אלי התפטרו, והוא עצמו התפטר לאחר חמישה ימים בתפקיד, ב-19 בדצמבר 1955^[10]^[11]. אל-מג'אלי האשים גורמים קומוניסטיים וכאלו הקשורים בערב הסעודית בטרפוד ההסכם שהיה מביא יתרונות גדולים לירדן^[12]. באמצע 1956 התפטר מהפרלמנט ודרש את פיזורו^[13].

לאחר ההפיכה בעיראק והתפרקות הברית בין עיראק וירדן, בשנת 1958, מונה אל-מג'אלי לשר החצר במקומו של פאוזי אל-מולקי^[14].

אל-מג'אלי נתמנה בשנית לתפקיד ראש הממשלה לאחר התפטרותו של סמיר א-רפאעי במאי 1959^[15]. כהונתו השנייה מסמלת את המעבר הדורי בצמרת הפוליטית בירדן. עד לשלב זה המערכת הפוליטית הירדנית הייתה תחת דומיננטיות של הדור הפלסטיני הישן. אל-מג'אלי, ביחד עם אישים כמו בהג'ת א-תלהוני ווספי א-תל, נתפס כחלוץ של הדור הצעיר של המשפחות העבר-ירדניות הגדולות^[16]. פעילות ממשלת אל-מג'אלי הייתה בעיקר בעניין בעיות אופוזיציה מחוץ, וכן התמודדות עם בעיית הישות הפלסטינית שהציבה מצרים בכינוס הליגה הערבית במרץ 1959^[17].

במרץ 1960 נכשל ניסיון של גורמים המקורבים למפלגת הבעת הירדנית להתנקש בחיים של אל-מג'אלי^[18]. ב-29 באוגוסט 1960 נהרג אל-מג'אלי מפצצה שהוטמנה בשולחן שבמשרד ראש הממשלה. הפיצוץ הרג עוד עשרה אנשים ופצע עשרות נוספים^[19], ביניהם בכירים נוספים בממשל. את הפצצה הניחו סוכנים של האופוזיציה הירדנית שהגיעו מסוריה.^[1] באותה תקופה, סוריה, שהייתה מאוחדת עם מצרים תחת קע"ם, הייתה המעוז של הפעילות החתרנית כנגד הממסד הירדני. באפריל 1957 נעשה ניסיון הפיכה נגד המלך חוסיין ("קשר זרקא") בידי ראש הלגיון הערבי עלי אבו נוואר ושר החוץ עבדאללה רימאוי. לאחר כישלון הקשר, שניהם ברחו לדמשק והובילו משם את האופוזיציה נגד המלך. רצח אל-מג'אלי הוא מההישגים הבולטים שלהם.

חיים אישיים עריכה

להזאע אל-מג'אלי נולדו חמישה ילדים, רובם השתלבו בממשל הירדני בעמדות דיפלומטיות ומנהלתיות בעלות חשיבות. בנו אימן הזאע אל-מג'אלי היה ראש הטקס המלכותי, סגן ראש ממשלת ירדן ומשמש כיום כחבר בפרלמנט של ירדן. בן נוסף, חוסיין אל-מג'אלי, שימש בעבר כראש המשמר המלכותי של המלך חוסיין וכיום כשר בממשלתו של עבדאללה א-נסור. גיסו היה ראש הלגיון הירדני חאבס אל-מג'אלי.

לקריאה נוספת עריכה

יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ה, עמודים 60–123.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הזאע אל-מג'אלי]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² Middle East Record Volume 1, 1960
^ שינויים בממשלת ירדן, דבר, 5 בנובמבר 1953
שר הפנים הירדני מסייר בקו הגבול, הַבֹּקֶר, 22 במרץ 1954
^ ממשלה חדשה בירדן, דבר, 25 באוקטובר 1954
^ שר המשפטים הירדני התפטר בגלל חיכוכיו עם שר החוץ, זמנים, 16 במאי 1955
^ אל ג'יהאד מודיע, הַבֹּקֶר, 17 במאי 1955
^ אל־מופתי הרכיב ממשלתו, על המשמר, 31 במאי 1955
^ שמואל שגב, האיש החזק ברבת עמון, מעריב, 15 בדצמבר 1955
^ מג'אלי הרכיב ממשלה בירדן, דבר, 16 בדצמבר 1955
^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 88
^ ק. אמנון, מלך ירדן פיזר את ביה"נ; ממשלת מג'אלי התפטרה, על המשמר, 20 בדצמבר 1955
^ נבו, עמ' 71
^ ירוחם כהן, חמשת ימי־שלטונו של אל־מג'אלי, למרחב, 23 בדצמבר 1955
^ תובע פיזור הפרלמנט הירדני, למרחב, 8 ביוני 1956
^ ירדן: תם האיחוד ההאשמי, דבר, 3 באוגוסט 1958
^ מג'אלי הרכיב ממשלה בירדן: ריפאעי התפטר "מטעמי בריאות", על המשמר, 6 במאי 1959
^ נבו, עמ' 105
^ נבו, עמ' 106, 112
^ עצרים ברבת־עמון לאחר הנסיון להתנקש בראש הממשלה, מעריב, 28 במרץ 1960
^ דיווח מוקדם ודרמטי: 10 שרים ירדנים נרצחו בישיבת הממשלה, מעריב, 29 באוגוסט 1960
נרצח ראש ממשלת ירדן, דבר, 30 באוגוסט 1960

[autogenerated1-1] ¹ ² Middle East Record Volume 1, 1960

[2] שינויים בממשלת ירדן, דבר, 5 בנובמבר 1953
שר הפנים הירדני מסייר בקו הגבול, הַבֹּקֶר, 22 במרץ 1954

[3] ממשלה חדשה בירדן, דבר, 25 באוקטובר 1954

[4] שר המשפטים הירדני התפטר בגלל חיכוכיו עם שר החוץ, זמנים, 16 במאי 1955

[5] אל ג'יהאד מודיע, הַבֹּקֶר, 17 במאי 1955

[6] אל־מופתי הרכיב ממשלתו, על המשמר, 31 במאי 1955

[7] שמואל שגב, האיש החזק ברבת עמון, מעריב, 15 בדצמבר 1955

[8] מג'אלי הרכיב ממשלה בירדן, דבר, 16 בדצמבר 1955

[9] אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 88

[10] ק. אמנון, מלך ירדן פיזר את ביה"נ; ממשלת מג'אלי התפטרה, על המשמר, 20 בדצמבר 1955

[11] נבו, עמ' 71

[12] ירוחם כהן, חמשת ימי־שלטונו של אל־מג'אלי, למרחב, 23 בדצמבר 1955

[13] תובע פיזור הפרלמנט הירדני, למרחב, 8 ביוני 1956

[14] ירדן: תם האיחוד ההאשמי, דבר, 3 באוגוסט 1958

[15] מג'אלי הרכיב ממשלה בירדן: ריפאעי התפטר "מטעמי בריאות", על המשמר, 6 במאי 1959

[16] נבו, עמ' 105

[17] נבו, עמ' 106, 112

[18] עצרים ברבת־עמון לאחר הנסיון להתנקש בראש הממשלה, מעריב, 28 במרץ 1960

[19] דיווח מוקדם ודרמטי: 10 שרים ירדנים נרצחו בישיבת הממשלה, מעריב, 29 באוגוסט 1960
נרצח ראש ממשלת ירדן, דבר, 30 באוגוסט 1960

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]