הידרה (ביוונית: Ύδρα) הוא אי ארוך וצר מול חופי דרום יוון, בין המפרץ הסרוני למפרץ ארגוליס. בשל הגישה הקלה והנוחה לאתונה, בירת יוון, מהווה האי יעד חופשה פופולרי לתושבי אתונה ולתיירים זרים. באי אסורה תנועת רכב ממונע, למעט מספר קטן של משאיות קטנות לצורכי תחזוקה, והתחבורה בו מבוססת על פרדות וחמורים.
שטח האי הוא כ-50 קמ"ר, אורכו כ-20 ק"מ ורוחבו בנקודה הרחבה ביותר כ-6 ק"מ. באי יישוב גדול יחיד (אוכלוסייה: 1,966 נפש ב-2011[1]) בצפון האי, יש נמל אוניות קטן וצפוף מאוד (במיוחד בחודשי הקיץ), הנקרא אף הוא הידרה. בנוסף נמצאים באי מספר מנזרים. הנקודה הגבוהה באי היא הר ארוס, שגובהו הוא 590 מטרים מעל פני הים. מבחינה מנהלית שייך האי למחוזאטיקה.
האי מופרד מחופי פלופונסוס על ידי מצר הידרה, ומערבה לו שוכן במרחק של כשלושה ק"מ בלבד האי דוקוס (אנ'), הנמצא בתחום שיפוטו.
במאות ה-18 וה-19 היה האי למרכז סחר ימי חשוב והתגוררו בו מספר רב של סוחרים עשירים. בתי המידות שלהם, הבנויים מאבן בסגנון ערי המסחר של איטליה (ונציה, ג'נובה וכדומה) מקיפים עד היום את הנמל. סוחרי האי התעשרו כתוצאה מפעולה על הקו הדק שבין מסחר לגיטימי לבין הברחות ושוד ימי. הקלות היחסית לבצר את הנמל ולמנוע גישה לאי הפכו אותו למעוז של חיים עצמאיים יחסית, שהתייצבו מול חוקי השליטים העות'מאניים. התותחים הישנים עדיין מופנים מחומות הנמל אל מול הים.
העיירה בנויה בתבנית חצי גורן על צלע ההר המקיפה את הנמל. לב העיירה הוא מעגן הסירות והיאכטות והטיילת שסביבו, בה נמצאים שירותי תיירות, מסעדות, טברנות, בתי קפה וחנויות הפונות לקהל התיירים. חלק ניכר מבתי העיירה משמשים כבתי מלון ודירות להשכרה לנופשים. מן הנמל מטפסים רחובות צרים פנימה אל חלקה הפנימי של העיירה. מעל הפינה המערבית של הכניסה לנמל יש שרידי מבצר עתיק אליו ניתן להגיע דרך הסמטאות הצרות.
בעיירה מספר מבנים מרכזיים בהם מוזיאון (ביתו של גיורגוס קונטוריוטיס) וכנסייה עם מגדל שעון. המוזיקאילאונרד כהן חי תקופה מסוימת באי ומעריציו ממשיכים לפקוד את האי לזכרו.
