הטגמנטום הגחוני
פעולות נוספות
| תמונה תלת־ממדית של הטגמנטום הגחוני. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק | |
| קישור סינפטי | {{#property:P926}} |
|---|---|
| עצבוב | {{#property:P3190}} |
הטֶגמֶנטום הגחוני (VTA) הוא אזור בטגמנטום של המוח האמצעי.
תפקוד עריכה
לטגמנטום הגחוני יש תפקיד מרכזי בחיזוק[1]. הוא מכיל ריכוז של תאים דופמינרגיים, אשר פועלים במסגרת מערכת החיזוק במוח.
עם זאת, פעילות דופמינרגית של הטגמנטום הגחוני לא תמיד מעוררת תחושה טובה. זאת משום שהדופמין מגיע דרכו לא רק לסטריאטום, אלא גם לאמיגדלה. הדופמין שמגיע לאמיגדלה יכול לעורר פעילות הקשורה לצפייה לאיום ולא רק לצפייה לגמול[2].
הפורניקס מכיל שלוחות של אקסונים דופמינרגיים מהטגמנטום הגחוני[1]. השלוחות הדופמינרגיות מהטגמנטום הגחוני והחומר השחור מגיעות להיפוקמפוס, שם הן מווסתות את הפלסטיות הסינפטית ואת תפקודי הזיכרון[3].
הטגמנטום הגחוני מקושר לנטייה לחיפוש חידושים Novelty seeking, אשר מקשרת בין המוליך העצבי דומפין לבין היכולת היצירתית של האדם[4].
מערכות דופמינרגיות שמתחילות בטגמנטום הגחוני עריכה
ישנן שתי מערכות דופמינרגיות המתחילות בטגמנטום הגחוני.
הטגמנטום הגחוני הוא ראשיתה של מערכת הדופמין המוזוקורטיקלית mesocortical system, אשר מסתיימת בקליפת המוח הקדם-מצחית[1].
מערכת דופמינרגית נוספת שמתחילה בטגמנטום הגחוני היא המערכת המזולימבית, אשר מגיעה לגרעין האקומבנס, לאמיגדלה ולהיפוקמפוס[1]. כמו גם לקליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית medial prefrontal cortex ולפיתול החגורה הקדמי[5].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.
- ^ Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.
- ^ By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION'DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.