הומוציסטאין
פעולות נוספות
|
| |||
הומוציסטאין (Homocysteine) היא חומצת אמינו הדומה במבנה שלה לחומצת האמינו ציסטאין. הומוציסטאין מכיל קבוצת מתילן (-CH2-) נוספת לפני קבוצת התיול (-SH).
הומוציסטאין משמש בתא כחומר מוצא לסינתזה של חומצות האמינו מתיונין וציסטאין, המשמשות כאבני בניין לחלבונים החיוניים לבנית רקמות שונות, כגון, החיבור, השלד, העור, השיער והציפורניים, ולצמיחה ולהתפתחות תקינה של האורגניזם. תהליך הייצור של הציסטאין והמתיונין מחייב פעילות משולבת של שלושה ויטמינים השייכים לקבוצת ה-B:
חומצה פולית-(ויטמין B6), קובלמין-(ויטמין B12), ופירידוקסין-(ויטמין B6). מחסור של אחד משלושת הוויטמינים גורם לעצירת תהליך ייצור הציסטאין והמתיונין ורמת ההומוציסטאין בדם עולה.
השפעות על הבריאות עריכה
רמות גבוהות של הומוציסטאין נקשרו במשך השנים למספר מחלות, אך חסרות הוכחות מדעיות מספיקות לתועלת בהורדת הרמות הגבוהות. כגון, העדר הוכחה במניעת מחלות לב[1] ומחלות כליה[2][3]. קימת הוכחה אפשרית, אך לא החלטית לגבי מניעת אוטם שריר הלב[4],ובריאות העצם[5]. רמה גבוהה בדם של הומוציסטאין מהווה גורם סיכון עצמאי למחלות לב וכלי דם, בהן: מחלת לב כלילית (תעוקת לב, התקף לב),[6] שבץ מוחי, פגיעה בכלי דם הקפיים ומחלות של קרישיות ורידית, אך אינו נחשב לגורם סיכון חשוב כמו גורמי סיכון אחרים כמו עליה ברמת הכולסטרול, עישון, סוכרת ויתר לחץ דם.
עודף בהומוציסטאין עריכה
התופעה של רמות גבוהות של הומוציסטאין מכונה היפר-הומוציסטאינמיה (Hyperhomocysteinemia). ההומוציסטאין בעל תכונות רעילות ופוגע בתאי האנדותל, התאים היוצרים את השכבה הפנימית של כלי הדם, שתפקידם להגן על כלי הדם. תאי האנדותל מפרישים חומרים האחראים ליכולת כלי הדם להתרחב, מונעים תהליכים דלקתיים בדפנות כלי הדם, מונעים התגבשות של טסיות הדם, מונעים יצירת קרישי דם ומשפרים את זרימת הדם.[7] פגיעה בתפקוד תאי האנדותל גורמת לעלייה בקרישיות הדם ולהאצת תהליך הדלקת בדפנות כלי הדם, הנדחשב לשלב הראשון בתהליך טרשת העורקים, תהליך המוביל בסופו של דבר לחסימת כלי הדם ולמחלות לב.[8] כמו כן, עודף בהומוציסטאין מגביר את תהליך החמצון של הכולסטרול "הרע" (LDL)[9]ושל שומנים אחרים, וכתוצאה מכך הופך אותם למזיקים. כל זה גורם להרס של תאים, ובטווח הארוך, להתהוות מחלות כגון סוכרת, מחלות כלי דם,[10] מחלות לב,[11] אירועים מוחיים (אנ'), מחלות אוטואימוניות, כגון, קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן, מחלת אלצהיימר, וסרטן.[7]
במחקרים אפידמיולוגים נמצא שגם עלייה מתונה ברמת ההומוציסטאין בדם קשורה לפגיעה בתפקוד האנדותל, ומוביל למחלות לב וכלי דם, ולמחלות נוספות. המחקרים הראו שאנשים שרמות ההומוציסטאין שלהם גבוהות מ-15 מיקרומולר נמצאים בסיכון גבוה למחלת לב. מחקרים נוספים הראו שיתר הומוציסטאין הוא גורם משמעותי לגרימת תמותה, ובעיקר בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2.[12]
תסמינים עריכה
עודף של הומוציסטאין בדם ברמות של מעל 50 מיקרומול/ליטר מוביל לתסמינים שונים, כגון, סחרחורת, חולשה, ירידה בשמיעה, דפיקות לב, אי - סדירות של קצב הלב, וחולשת שרירים.[13][14]
אמצעים למניעת עודף בהומוציסטאין עריכה
הדרך הטובה ביותר למניעת עודף של הומוציסטאין בדם היא צריכת ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים,[15] דגים ובשר טריים,[16] בהיותם המקורות של הוויטמינים B12, B9, B6, והימנעות ממזונות מעובדים, משומרים וקפואים[17], וכאלה המבוססים על קמח לבן, אורז לבן, סוכר ושמני טרנס. במדינות כמו צרפת, ספרד, ובארצות בהן מקובלת התזונה הים תיכונית[18], או התזונה היפנית,[19] רמות ההומוציסטאין נמוכות יחסית ועומדות על 7–8 מיקרומול/ליטר ושיעור התמותה ממחלות כלי דם ולב נמוך. לעומת זאת, במדינות כפינלנד, סקוטלנד, נורוגיה וגרמניה, ובארצות בעלות אוכלוסייה עם רמת הכנסה נמוכה, שבהן לא צורכים די פירות וירקות טריים ודגנים מלאים, רמות ההומוציסטאין הממוצעות עומדות על 10–11 מיקרומול/ליטר ושיעור תמותה ממחלות לב וכלי דם גבוה.[20][21]
טיפול עריכה
טיפול מתן שילוב של חומצה פולית, ויטמין B12 וויטמין B6 כתוספי תזונה מפחית את רמות ההומוציסטאין בדם[22]. אולם, שני מחקרים גדולים שפורסמו ב-2006ת[23] מצאו כי למרות שמתן תוספים אלו הפחית משמעותית את רמות ההומוציסטאין, הסיכון להתקף לב חוזר לא פחת[22]. עדויות מחקריות אלו מעידות כי הפחתת רמות ההומוציסטאין אינה מתקנת במהירות נזקים מבניים לעורקים שכבר קיימים. עם זאת, במחקר ה-HOPE - 2 נמצאה הפחתה יחסית של 24% בסיכון לשבץ מוחי אפילו בקרב חולים שכבר סבלו מפגיעה בעורקים.[24] סקירת מחקרים שהתפרסמה ב-2007[25] הראתה אף היא כי נטילת חומצה פולית מפחיתה משמעותית את הסיכון לשבץ באמצעות הפחתת רמות ההומוציסטאין. על פי הסקירה, שכללה שמונה מחקרים, תוספת של חומצה פולית מפחיתה את הסיכון לשבץ ב-18%. עוד נמצא, כי היתרון בצריכת החומצה הפולית גדל במשך הזמן, ובתוך שלוש שנים, שיעור ההפחתה בסיכון לשבץ הגיע ל-29%. המחקר אף הראה כי הפחתת הרמות של ההומוציסטאין בגוף ביותר מ-20% מובילה להפחתה של 23% בסיכון לשבץ.[25]
חוסר בהומוציסטאין עריכה
החוסר בהומוציסטאין נובע משלושה גורמים: תזונה, תורשה ומחלות הגורמות לליקויים בספיגת הוויטמינים. תהליכי עיבוד המזון גורמים להרס של הוויטמינים, וכתוצאה מכך לחוסר גבולי אצל רבים באוכלוסייה. מחלות הגורמות לליקויי ספיגה, כגון, קרוהן, צליאק ואולקוס, עלולות להוביל לחוסר משמעותי בוויטמינים ולעודף בהומוציסטאין. בנוסף, קיימים לא מעט גורמים תורשתיים המובילים לרמות גבוהות של הומוציסטאין. השכיח ביותר הוא הפגם בגן של האנזים MTHFR. פגם זה הוא המוטציה הגנטית השכיחה ביותר הידועה, והוא מתרחש בכ-15% מן האוכלוסייה.
הרמות התקינות עריכה
הרמות התקינות של ההומציסטאין שונות בגילאים שונים. אצל ילדים, הרמות התקינות הן 4-6 מיקרומול/ליטר. אצל מתבגרים ומבוגרים בני 20–40, הרמות התקינות עומדות על 6–8 מיקרומול/ליטר, ובגיל 40 לערך הן עומדות על 10–12 מיקרומול/ליטר ועולות בשיעור של 1 מיקרומול/ליטר לעשור. אצל נשים רמות ההומוציסטאין נמוכות יותר באופן יחסי לגברים בגיל זהה עד לגיל המעבר, ומאותו הגיל, הרמות עולות והופכות זהות לאלה של הגברים בני אותו הגיל.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Martí-Carvajal AJ, Solà I, Lathyris D, Salanti G (2009). Martí-Carvajal, Arturo J. ed. "Homocysteine lowering interventions for preventing cardiovascular events". Cochrane Database Syst Rev (4): CD006612. doi:10.1002/14651858.CD006612.pub2. PMID 19821378
- ^ Martí-Carvajal, AJ; Solà, I; Lathyris, D; Salanti, G (2009-10-07). "Homocysteine lowering interventions for preventing cardiovascular events.". Cochrane database of systematic reviews (Online) (4): CD006612. doi:10.1002/14651858.CD006612.pub2. PMID 19821378
- ^ Jardine, MJ; Kang, A; Zoungas, S; Navaneethan, SD; Ninomiya, T; Nigwekar, SU; Gallagher, MP; Cass, A; Strippoli, G; Perkovic, V (2012-06-13). "The effect of folic acid based homocysteine lowering on cardiovascular events in people with kidney disease: systematic review and meta-analysis.". BMJ (Clinical research ed.) 344: e3533. PMC 3374481. PMID 22695899
- ^ Vizzardi, E; Bonadei, I; Zanini, G; Frattini, S; Fiorina, C; Raddino, R; Dei Cas, L (2009 Jan). "Homocysteine and heart failure: an overview.". Recent patents on cardiovascular drug discovery 4 (1): 15–21. PMID 19149701
- ^ Ahmadieh, H; Arabi, A (2011 Oct). "Vitamins and bone health: beyond calcium and vitamin D.". Nutrition Reviews 69 (10): 584–98. doi:10.1111/j.1753-4887.2011.00372.x. PMID 21967159
- ^ Andrew G. Bostom, Irwin H. Rosenberg, Halit Silbershatz, Paul F. Jacques, Jacob Selhub, Ralph B. D'Agostino, Peter W.F. Wilson, Philip A. Wolf, Nonfasting Plasma Total Homocysteine Levels and Stroke Incidence in Elderly Persons: The Framingham Study, Annals of Internal Medicine 131, 1999-09-07, עמ' 352–355 doi: 10.7326/0003-4819-131-5-199909070-00006
- ^ 1 2 High Homocysteine Levels (Hyperhomocysteinemia), Healthline, 2018-01-02 (ב־English)
- ^ D. S Wald, Homocysteine and cardiovascular disease: evidence on causality from a meta-analysis, BMJ 325, 2002-11-23, עמ' 1202–1206 doi: 10.1136/bmj.325.7374.1202
- ^ G. Alfthan, J. Pekkanen, M. Jauhiainen, J. Pitkäniemi, M. Karvonen, J. Tuomilehto, J.T. Salonen, C. Ehnholm, Relation of serum homocysteine and lipoprotein(a) concentrations to atherosclerotic disease in a prospective Finnish population based study, Atherosclerosis 106, 1994-03, עמ' 9–19 doi: 10.1016/0021-9150(94)90078-7
- ^ Carol J. Boushey, A Quantitative Assessment of Plasma Homocysteine as a Risk Factor for Vascular Disease: Probable Benefits of Increasing Folic Acid Intakes, JAMA 274, 1995-10-04, עמ' 1049 doi: 10.1001/jama.1995.03530130055028
- ^ Gilbert S. Omenn, Shirley A. A. Beresford, Arno G. Motulsky, Preventing Coronary Heart Disease: B Vitamins and Homocysteine, Circulation 97, 1998-02-10, עמ' 421–424 doi: 10.1161/01.CIR.97.5.421
- ^ Ellen K. Hoogeveen, Pieter J. Kostense, Cornelis Jakobs, Jacqueline M. Dekker, Giel Nijpels, Robert J. Heine, Lex M. Bouter, Coen D. A. Stehouwer, Hyperhomocysteinemia Increases Risk of Death, Especially in Type 2 Diabetes, Circulation 101, 2000-04-04, עמ' 1506–1511 doi: 10.1161/01.cir.101.13.1506
- ^ Cleveland Clinic, Homocysteine, Cleveland Clinic, 31.1.25
- ^ Jihyun Kim, Hyunhee Kim, Heewon Roh, Youngjoo Kwon, Causes of hyperhomocysteinemia and its pathological significance, Archives of Pharmacal Research 41, 2018-04, עמ' 372–383 doi: 10.1007/s12272-018-1016-4
- ^ Majken K Jensen, Pauline Koh-Banerjee, Mary Franz, Laura Sampson, Morten Grønbæk, Eric B Rimm, Whole grains, bran, and germ in relation to homocysteine and markers of glycemic control, lipids, and inflammation2, The American Journal of Clinical Nutrition 83, 2006-02-01, עמ' 275–283 doi: 10.1093/ajcn/83.2.275
- ^ Peter J. Kelly, Karen L. Furie, Management and prevention of stroke associated with elevated homocysteine, Current Treatment Options in Cardiovascular Medicine 4, 2002-10-01, עמ' 363–371 doi: 10.1007/s11936-002-0016-2
- ^ Tito, ULTRA PROCESSED FOODS IN THE REPRODUCTIVE PERIOD LEADS TO ELEVATED HOMOCYSTEINE, MTHFR Support Australia (ב־English)
- ^ Ivona Višekruna 1, Ivana Rumbak 1, Ivana Rumora Samarin 1, Irena Keser 1, and Jasmina Ranilović 2, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://article.imrpress.com/journal/IJVNR/85/3-4/10.1024/0300-9831/a000237/eab46dcaf2a58fe771aea530073d4f26.pdf#page=202 Homocysteine Levels Show Signifi cant Differences among Mediterranean Dietary Quality Index Variables Compared to Folate and Vitamin B 12 Status in Women Ivona Višekruna 1, Ivana Rumbak 1, Ivana Rumora Samarin 1, Irena Keser 1,], Int. J. Vitam. Nutr. Res. 85 (3 – 4), 2015, עמ' 202 – 210
- ^ Hiroaki Kanouchi, Kosuke Toyoda, Hitomi Miyazaki, Eva Mariane Mantjoro, Hideshi Niimura, Kazuyo Kuwabara, Noriko Tsunematsu Nakahata, Rie Ibusuki, Shigeho Maenohara, Toshiro Takezaki, Relationship between Dietary Habits and Plasma Homocysteine Concentrations in Elderly Japanese Women and Men, Food and Nutrition Sciences 09, 2018, עמ' 595–608 doi: 10.4236/fns.2018.95045
- ^ Shuxia Guo, Hongrui Pang, Heng Guo, Mei Zhang, Jia He, Yizhong Yan, Qiang Niu, Muratbek, Dongsheng Rui, Shugang Li, Rulin Ma, Jingyu Zhang, Jiaming Liu, Yusong Ding, Ethnic Differences in the Prevalence of High Homocysteine Levels Among Low-Income Rural Kazakh and Uyghur Adults in Far Western China and Its Implications for Preventive Public Health, International Journal of Environmental Research and Public Health 12, 2015-05-19, עמ' 5373–5385 doi: 10.3390/ijerph120505373
- ^ M. Rauh, S. Verwied, I. Knerr, H. G. Dörr, A. Sönnichsen, B. Koletzko, Homocysteine concentrations in a German cohort of 500 individuals: Reference ranges and determinants of plasma levels in healthy children and their parents, Amino Acids 20, 2001-06-05, עמ' 409–418 doi: 10.1007/s007260170037
- ^ 1 2 {{{מחבר}}}, Homocysteine Lowering with Folic Acid and B Vitamins in Vascular Disease, New England Journal of Medicine 354, 2006-04-13, עמ' 1567–1577 doi: 10.1056/NEJMoa060900
- ^ The Norwegian Vitamin Trial - NORVIT, ו-The Heart OutcomesThe Heart Outcomes Prevention Evaluation (HOPE) 2 Investigators
- ^ Kaare Harald Bønaa, Inger Njølstad, Per Magne Ueland, Henrik Schirmer, Aage Tverdal, Terje Steigen, Harald Wang, Jan Erik Nordrehaug, Egil Arnesen, Knut Rasmussen, Homocysteine Lowering and Cardiovascular Events after Acute Myocardial Infarction, New England Journal of Medicine 354, 2006-04-13, עמ' 1578–1588 doi: 10.1056/NEJMoa055227
- ^ 1 2 Xiaobin Wang, Xianhui Qin, Hakan Demirtas, Jianping Li, Guangyun Mao, Yong Huo, Ningling Sun, Lisheng Liu, Xiping Xu, Efficacy of folic acid supplementation in stroke prevention: a meta-analysis, The Lancet 369, 2007-06, עמ' 1876–1882 doi: 10.1016/s0140-6736(07)60854-x