Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ההראיון בסאמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (4.9.2022)
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (4.9.2022)
ההראיון בסאמוס
[[File:{{#property:P18}}|220px]]
קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1992, לפי קריטריונים 2, 3
חלק מתוך הפיתגוריון וההראיון בסאמוס
מיקום
קובץ:Map greek sanctuaries-he.svg

ההראיון בסאמוסיוונית: Ηραίον Σάμου) הוא אתר על חופו הדרומי של האי האגאי סאמוס ביוון, הכולל את שרידיהם של שלושה מקדשים יווניים שניצבו במקום זה אחר זה בין המאה ה-8 לפנה"ס והמאה ה-6 לפנה"ס, לכבוד האלה הרה. כיום שרדו מהמקדשים שרידים בודדים, ויחד עם העיר העתיקה פיתגוריון השוכנת כ-6 ק"מ מזרחה ממנו, הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1992.

היסטוריה עריכה

קובץ:Heraion antika bitar, Samos Grekland.JPG
שרידים בהראיון בסאמוס

מקורותיו של ההראיון במאה ה-8 לפנה"ס והוא נחשב למקדש היווני הראשון שהוקף בפריסטיל עמודים. במאה ה-7 לפנה"ס נוספה לו שורת עמודים נוספת בצד הסמוך אל הכניסה אליו, והוא היה לראשון המקדשים היווניים שהתאפיין בשתי שורות עמודים בכניסה.

המקדש המקורי הוחלף במקדש גדול בהרבה בסביבות שנת 570 לפנה"ס כאשר נבנה במקום מבנה באורך של כ-80 מטר וברוחב של 45 מטר. לאורכו של המבנה ניצבו 21 עמודים ולאורך צלעות הרוחב היו 8 עמודים. המקדש חולק לשלושה מעברים אורכיים על ידי שתי שורות עמודים, וסך הכל כלל לפחות 100 עמודים. גם במהדורתו זו קבע ההראיון בסאמוס חידוש באמצו את לראשונה את סגנון הסדר האיוני החדש.

שלושים שנים לאחר מכן הושמד המקדש בפלישת הפרסים, וגרסה שלישית של המקדש החלה להיבנות. גרסה זו של המקדש הייתה גדולה עוד יותר, ואורך המבנה בבסיסו הגיע ל-108 מטר בעוד שרוחבו עמד על 55 מטר. לשם ההשוואה הוא היה כפול בגודלו מהפרתנון באתונה ושטחו הוא הגדול בין כל המקדשים היווניים הידועים. עם זאת, המבנה לא הושלם מעולם, ולא נמצאו שרידים המעידים על כך שהותקן בו גג. במקום ניצב עמוד בודד בגובה של 10 מטר, אך נראה כי נישא במקור לגובה כפול.

עוד נשתמרו במקום מזבחות, מקדשים קטנים יותר, סטואות ובסיסי פסלים, וכן שוכנים באתר שרידיה של בזיליקה נוצרית מהמאה ה-5. בהראיון נמצא גם עיטור מצח הסוס של חזאל, חפץ לבנטיני עם כתובת שמית-מערבית.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ההראיון בסאמוס]] בוויקישיתוף