הגנים הבוטניים של טביליסי
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| מיקום |
, שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg |
|---|---|
|
(למפת טביליסי רגילה) קובץ:Tbilisi Location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:19141.142185277%;"> | |
הגנים הבוטניים של טביליסי (בגאורגית: თბილისის ბოტანიკური ბაღი) או הגנים הבוטניים המרכזיים של האקדמיה הגאורגית למדעים הם הגנים בוטניים הגדולים ביותר בעבר הקווקז והיו הגדולים ביותר בברית המועצות לשעבר. הגנים הבוטניים נמצאים בטביליסי בירת גאורגיה, והמשתרעים מערוץ הנהר צבקיסיסצקאלי לאורך מדרונותיו הדרומיים של הר סולולקי (שלוחה של רכס תריאלתי), בגובה 420–680 מטר מעל פני הים, על שטח בגודל 1,610 דונם ומכילים אוסף טקסונומי של מעל ל-4,500 מינים.
היסטוריה עריכה
הגנים נזכרים לראשונה בשנת 1671 על ידי הנוסע הצרפתי, ז'אן שרדן, שמציין ברשומותיו את "הגנים המלכותיים" שנוסדו, על פי הערכתו, בשנת 1625, ונקראו מאוחר יותר במהלך השנים "גני המצודה" או "גני המנבטה". ההערכה המקובלת יותר היא כי הגנים ניטעו לראשונה באמצע המאה ה-15. הגנים מופיעים גם ברשומותיו של ז'וזף פיטון דה טורנפור (Joseph Pitton de Tournefort) (1701) ובמפת טביליסי כפי ששורטטה בידי וחושטי (1735).
בשנת 1795, נבזזו הגנים בידי השושלת הקאג'ארית מהאימפריה הפרסית, לאחר קרב קרצניסי המפורסם, שבעקבותיו נחרבה טביליסי, ושוחזרו מחדש בתחילת המאה ה-19. בשנת 1845 נוסדו הגנים, באופן רשמי, בשם הגנים הבוטניים של טביליסי. מספר שנים לאחר מכן צוינו זני הסחלביים בטביליסי כיפים ביותר בכל רחבי האימפריה הרוסית.
בין השנים 1861–1889, הורחבו הגנים באופן משמעותי בהנהגתו של הבוטניקאי ואדריכל הנוף הגרמני, היינריך שארר (Heinrich Scharrer); ובשנת 1888 נוסדו הגנים כמרכז בוטני וביוגאוגרפי, ועבדו בה מספר חוקרים ידועים. כמו כן נבנתה החממה הראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-19, ובשנת 1886, נבנה מוזיאון בוטני שכלל צמחים טרופיים וסובטרופיים. בין השנים 1896–1904, הרחיב, יורשו של שארר, אדולף כריסטיאן רולוף (Adolf Christian Roloff) את הגנים פיזית לכיוון מערב, הרחיב את המחקר והקשרים הבינלאומיים.
לאחר מהפכת אוקטובר, בשנת 1917, נעצרה הפעילות הענפה בגנים. עקב מחסור כספי. מצב שנמשך עד לשנת 1945, ומאז השתפר מצבה הפיננסי באופן שיטתי. בין השנים 1932–1958 הוסף לשטח הגנים גם בית הקברות המוסלמי לשעבר והאזור סביבו. בבית הקברות שרדו מספר קברים ביניהם קיברו של המשורר האזרי הבולט, מירזה פטלי אחונדוב (Mirzə Fətəli Axundov) (1812-1878).
בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוצא צו המפקיע חלק משטח הגנים לטובת מגרש חנייה ובית דירות לפועלים. בשנת 1943 הוכפפו הגנים לאקדמיה הגאורגית למדעים.
הכניסה המרכזית לגנים ממוקמת למרגלות מצודת נריקלה. הדרך לכניסה הנוספת נחפרה כמנהרה בסלע בין השנים 1909–1914, והייתה פעילה עד אשר, באמצע שנות ה-2000, הוחלפה המנהרה במועדון הלילה הגדול בטביליסי, "גווירֶבּי" ("אדונים").
מקורות עריכה
- הערים העתיקות של גאורגיה: תבּיליסי, מסת"ב 9994009230, 2006, בגאורגית
- ג'ימסר קסרלידזה (2001), הגנים הבוטניים של טביליסי 365, ISBN 9992889985
לקריאה נוספת עריכה
- גוגולישווילי וסחיארלי (1986), הגנים הבוטניים המרכזיים (טביליסי) של האקדמיה למדעים, פורסם במצניארובה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png הגנים הבוטניים של טביליסי, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הגנים הבוטניים של טביליסי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D הגנים הבוטניים של טביליסי], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg הגנים הבוטניים של טביליסי, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png הגנים הבוטניים של טביליסי, באתר פינטרסט