הגה מצויה
פעולות נוספות
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| קריאת טבלת מיוןהָגָה מצויה | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קובץ:Alhagi maurorum bush.JPG | |||||||||||||||||||||||||
| מיון מדעי | |||||||||||||||||||||||||
| ממלכה: | צומח | ||||||||||||||||||||||||
| מערכה: | צמחים | ||||||||||||||||||||||||
| מחלקה: | דו-פסיגיים | ||||||||||||||||||||||||
| משפחה: | קטניות | ||||||||||||||||||||||||
| תת־משפחה: | פרפרניים | ||||||||||||||||||||||||
| סוג: | הגה (סוג) | ||||||||||||||||||||||||
| מין: | הגה מצויה | ||||||||||||||||||||||||
| שם מדעי | |||||||||||||||||||||||||
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Alhagi maurorum | |||||||||||||||||||||||||
| עונת פריחה | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
הָגָה מצויה (שם מדעי: Alhagi maurorum) היא עשב רב-שנתי קוצני מסוג הגה, בתת-משפחת הפרפרניים. העשב מגיע לגובה של 50–80 סנטימטר, מתייבש בסוף הקיץ ומתחדש באביב. לגבעול ענפים רבים וקוצניים. העלים פשוטים ותמימים, הפרחים בודדים וצבעם ארגמני והפרי דמוי מפרקת. טיפוס התפוצה של ההגה הוא מזרח ים-תיכוני והיא גדלה בישראל במלחות, באדמות כבדות ובצידי דרכים.
ההגה המצויה היא עשב שוטה, הצומח גם בשטחים מעובדים; קשה להיפטר ממנה מכיוון שגם אם משמידים את הנוף, השורשים מצמיחים נוף חדש בקיץ הבא.
שמה בערבית הוא 'חאג' ושמה הלטיני הגיע משם זה. כמו כן, בהמות אינן יכולות לאכול את ההגה המצויה בשל קוצניותה ורק גמלים אוכלים אותה. לכן היא נקראת בערבית: "שַׁ֫אוּכּ אל-גַ֫'מַל" – קוץ הגמל.
שימושים רפואיים על פי מקורות קדומים ועד ימינו עריכה
בימי הביניים השתמשו רופאים ערבים בתמצית העלים לריפוי מחלות עיניים, כאבי ראש, שיעול, כאבי בטן ועוד. נוזל סוכרי המופרש מהצמח שימש כסם משלשל ומכייח. ברפואה העממית בימינו משמשות טיפות השרף הנוזלי המופרשות מהצמח כסם משלשל. יהודי פרס[1] נוהגים להכין מהפרש המתוק משקה לטיפול בהצטננות, חום גבוה, עצירות וכאבי בטן.[2]
הגה מצויה במקורות היהודיים עריכה
מקובל שצמח זה מוזכר בספר ישעיהו כנעצוץ:
- בדברי פורענות על ממלכת ישראל ועל הארמים: ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר. וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים”.[3]
- בנבואת נחמה: ”תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לה' לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת”.[4]
הצמח נזכר בתלמוד הבבלי בשמו הארמי הִגֵא או היגֵי:
גלריה עריכה
-
זרעי ההגה המצויה
לקריאה נוספת עריכה
- זהר עמר, "הגים וחגים", סיני, קטז (תשנ"ה), עמ' רפד-רפח.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg הגה מצויה, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg הגה מצויה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- הגה מצויה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- הגה מצויה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg הגה מצויה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- הגה מצויה, באתר FishBase (באנגלית)
- הגה מצויה, באתר צמח השדה
- הגה מצויה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- הגה מצויה, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png הגה מצויה, באתר GBIF (באנגלית)
- הגה מצויה, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg הגה מצויה, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png הגה מצויה, באתר eBird (באנגלית)
- הגה מצויה, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ צמח זה מכונה בפרסית תרנג'בין (ראו גם: http://www.herbology.org.il/?CategoryID=243&ArticleID=140)
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 100.
- ^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוקים י"ח–י"ט
- ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק י"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ז, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"א, עמוד ב'