האסכולה המילטית
פעולות נוספות
ערך מחפש מקורות
| ||
| ערך מחפש מקורות | |
האסכולה המילטית היא האסכולה הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית שהתקיימה בסביבות המאה ה-6 לפני הספירה. אסכולה זו שייכת לאסכולה רחבה יותר - האסכולה האיונית
בני האסכולה המילֵטית היו פילוסופים אשר הניחו את הבסיס למדע היווני בכך שהוציאו מהתאולוגיה והמיתוס את המקריות. על פי פילוסופים אלו, אין התרחשויות חד פעמיות נבדלות אחת מן השנייה, אלא מדובר במערכת העובדת בכוחות פנימיים.
מקור השם הוא בעיר מילֵטוֹס שבחופי איוניה (טורקיה של היום), משם יצאו מייסדי הפילוסופיה היוונית: תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. פילוסופים אלה היו מיוחסים ועשירים, וכך היה להם פנאי לעסוק בפילוסופיה.
שלושת הפילוסופים באלה באסכולה המילטית (תאלס, אנכסימנדרוס ואנכסימנס) ביקשו להסביר את הטבע באמצעות מציאת היסוד הראשוני שלו, שנקרא אַרְכֵּה (arche). נראה כי סברו שלמרות שהחומר יכול להשתנות מצורה לצורה, יש לכל החומר משהו משותף שאינו משתנה. אריסטו תיאר אותם לכן כמוניסטים חומריים. הם גם האמינו שהחיים חודרים לכל דבר ביקום, כלומר היו הילוֹזואיסטים (hylozoists). המילטים נחלקו ביניהם בשאלה מהו אותו יסוד משותף לכל הדברים, ולא נראה כי ערכו ניסויים כדי לברר זאת; במקום זאת השתמשו בהיסק מופשט ולא בדת או במיתולוגיה כדי להגיע למסקנותיהם, ולכן נחשבים לפילוסופים הראשונים.
בהשפעת סוקרטס אנו מפרשים את תורתם באמצעות שאלות ותשובות, ומציגים את המילטים כאילו הם שואלים:
מהו העולם? או, ליתר דיוק, מה הם 'כל הדברים'? מה היחס בין היציבות והחוקיות ובין השינוי והתנועה?
האסכולה המילטית היו חלק מזרם רחב יותר של האסכולה האיונית שכללה גם את הרקליטוס, אנכסגורס ו־ארכלאוס. סיווג זה ניתן לייחס לדוקסוגרף סוטיון. הדוקסוגרף דיוגנס לארטיוס חילק את הפילוסופיה הקדם-סוקרטית לאסכולה האיונית ולאסכולה האיטלקית. הזיקה המשותפת של האיונים הוכרה לראשונה על ידי אריסטו, שכינה אותם physiologoi (φυσιολόγοι), כלומר פילוסופים של הטבע. לעיתים הם מכונים גם קוסמולוגים, שכן עסקו בחקר הכוכבים והמתמטיקה, הציעו תיאוריות על היווצרות העולם, ובמידה רבה היו פיזיקליסטים שניסו להסביר את טבע החומר.
ההגות המילטית עריכה
המילטים חיפשו עיקרון אחד שיסביר את כל המציאות - את כל העולם. במקום להשתמש במילה 'עולם' (קוסמוס) הם השתמשו במילה 'הכל' (פאנטה). את אחדות העולם הם הסבירו במונחים של אחדות החומר העומד ביסודו של העולם. מכאן שהם תפסו את הריבוי כדבר שאינו אמיתי, וכתופעה בלבד. לאותו עקרון חומרי, או אותו חומר אחד שהוא מקור העולם והדבר הקבוע העומד ללא שינוי מאחורי העולם, הם קראו 'הראשית' (ארכי - arche).
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הראשית
בניגוד לתפיסה המיתית, החוקיות אצל המילטים תופסת הן לגבי העולם עתה, והן לגבי העולם בהיווצרותו. העולם הוא מערכת ולא אוסף של אירועים ללא קשר הדדי. העולם נתפס כאורגני ולא כמכני.
אצל הפילוסופים המילטים לא היה מושג של חומר, ולכן לא הייתה הבחנה בין חומר למה שאינו כזה. מבחינתם להיות הוא להיות גוף. משום כך גם החוקיות נתפסה כחומר. בעיה זו מנעה בין היתר את התפתחות החשיבה המילטית.
החקירות הן אינטואיטיביות וספקולטיביות ולא ניסיוניות. הצבעה על עקרון המסביר תהליך, נחשבת הוכחה מספקת. עוסקים בסיבות ולא בתכליות.
תפיסת העולם שלהם סינתטית - העולם ניתן להבנה רק בכוליותו; ולא אנליטית - העולם ניתן להבנה רק על ידי ניתוחו לגורמים.
הניסיון למצוא דבר אחד שגם קיים כתופעה אחת בעולם, וגם מסביר את כל התופעות בעולם, הביא את הפילוסופיה המילטית למעגל בלתי פתיר.
| פילוסופיה יוונית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| פילוסופיה קדם-סוקרטית |
|
קובץ:Sanzio 01 cropped.png | ||||
| פילוסופיה סוקרטית | סוקרטס | |||||
| אפלטון | פלאטוניזם • נאופלאטוניזם | |||||
| אריסטו | האסכולה הפריפטטית | |||||
| זרמים נוספים | ציניקנים • האסכולה הקירנאית • האסכולה האפיקוראית • האסכולה הסטואית • פירוניזם | |||||
