האישה הנמה
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
פסל האישה הנמה הוא פסלון חרס קטן מהתקופה הנאוליתית, שנמצא באתר התת-קרקעי הפרהיסטורי ההיפוגאום של חל-ספליני שבמלטה.[1][2] הוא ידוע גם בשם "הפסלון של חל-ספליני".[3] הפסלון, הנחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים והייחודיים של מלטה, מוצג במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה בעיר הבירה ולטה.[4][5]
תיאור עריכה
הפסלון הוא יצירת אמנות בת כ-5,000 שנה, שנשתמרה במצב מצוין, העשויה חרס ומראה תשומת לב רבה לפרטים, אף על פי שהאמן שיצר אותה יכול היה להשתמש רק בכלים פרימיטיביים מעצם, אבן ואולי גם עץ.[6][1][7] הפסלון מתאר אישה במנח שכיבה טבעי, שוכבת על צידה הימני על גבי ספה או מיטה קעורה במקצת תחת משקלה, ראשה מונח על כרית בצורת תיבה, ידה הימנית מחזיקה בעדינות בכרית, בעוד ידה השמאלית מונחת על זרועה.[1][8][9] האישה מוצגת עירומה מהמותניים ומעלה, כשהיא לובשת חצאית פעמונית שנראית רקומה ובעלת קפלים בחלקה התחתון, עיצוב אופייני למלטה בתקופה זו.[10][8][9] ברכיה כפופות במקצת והחצאית חושפת את רגליה, שנראות כקביים בקצה המיטה.[9] בטנה החשופה מגלה קפל שומן וטבור הנראה בבירור.[9] פניה אובליים, עיניה עצומות, אפה רחב, ושפתיה קטנות וכמעט בלתי נראות.[9] שערה ארוך ומונח לצד ראשה, ונראה כי חלקו העליון של ראשה מגולח מהקודקוד עד קו האזנים, בשונה מהתסרוקות הנראות על פסלי נשים אחרים מהתקופה.[8][11] בניגוד לזרועותיה, מותניה הרחבים, ירכיה וישבנה הבשרניים, ידיה וראשה קטנים ונראים כשייכים לדמות אחרת.[9][6] לחצאיתה יש קו באמצע, מלפנים ומאחור, הנראה כמחובר בתפר, ונראה כי היא חוגרת חגורה.[6] תשומת לב רבה ניתנה גם לחלקה התחתון של המיטה, המכיל פרטים ועיטורים.[8] מבט מלמטה על הפיסלון מראה מסגרת מחוזקת בצלעות ומזרן קש.[11] הפסלון קטן ממדים: אורכו כ-12 ס"מ, גובהו כ-7 ס"מ ורוחבו כמעט 7 ס"מ.[8]
על פני הפסלון נראות עדיין עקבות של צבע אדום (אוכרה), ששימש כנראה לעיטורו המקורי.[9][12]
גילוי וארכאולוגיה עריכה
הפסלון התגלה בתחילת המאה ה-20 באחת הגומחות או הבורות המובילים לקומה השלישית של ההיפוגאום.[9] לצד הפסלון נמצאו כלי חרס, עצמות, חרוזים מאבן ומחרס, כפתורי צדף, קמעות, ראשי גרזן ודמויות נוספות מאבן ומחרס. ההערכה היא כי האתר שימש לקבורה ולפולחן בין השנים 4,000 ל-2,500 לפנה"ס, והפסלון מתוארך לתקופה זו.[1] זו היא אותה תקופה בה נבנו המקדשים המגליתיים במלטה. למרות שנמצא בהקשר של קבורה, יש לפסלון מאפיינים דומים לפסלונים אחרים שנמצאו במקדשים מעל פני האדמה, בתיאור האישה השופעת, אך לא נמצאו פסלונים נוספים הדומים לו.[8][6][13]
פרשנות ומשמעות עריכה
הפסלון נחשב לסמל של אידיאל נשי נאוליתי במלטה, ולעיתים מזוהה עם דמות "האלה האם" – מוטיב חוזר באמנות פרהיסטורית, המסמל פוריות, חיים וטיפוח.[7][12][13] יש המציעים כי ההשמנה המודגשת של הדמות מסמלת שפע, בריאות ופוריות, אך לא מיניות, כפי שנראה בפסלונים נוספים מהתקופה הנאוליתית במלטה.[9][6][9] תנוחת השינה השלווה פורשה גם כמסמלת מנוחה נצחית, מוות או מעבר לעולם הבא, בהתאם להקשר הקבורה בו נמצא הפסלון.[8][9][12]
יש מומחים המשערים כי הפיסלון מיצג "אינקובציה" - שינה פולחנית, פרקטיקה רוחנית נפוצה בתרבויות עתיקות רבות, שבה אדם ישן בתוך קבר או אזור מקודש בתקווה לקבל, באמצעות חלומות, את רוחו של אב קדום או ידע וריפוי בהשראה אלוהית.[11][15]
יש המקשרים את שרידי הצבע האדום שנמצא על הפסלון עם צבעו של דם הווסת - סמל לפריון, מוות ולידה מחדש, צבעה של האלה.[9]
הפרטים המורכבים ורמת הגימור של הפסלון מדגישים את התחכום האמנותי של התקופה.[7] הוא גם משקף את ההערצה החברתית לאלות נשיות, ומדגיש את תפקידן בבריאה ובקיום.[7]
חשיבות תרבותית עריכה
פסל האישה הנמה נחשב לאחת היצירות האמנותיות המרשימות של התקופה הנאוליתית, ומושך תשומת לב רבה מצד חוקרים ומבקרים מן העולם כולו.[8][7] הפסלון מעניק הצצה נדירה לאמונות, לאידיאלים האסתטיים ולחיי הרוח של תושבי מלטה הקדומים.[7] זהו הייצוג הקדום ביותר הידוע לאישה ישנה.[15]
אזכורים בתרבות ובמדיה עריכה
- מלטה הנפיקה בול עליו הופיעה דמות האישה הנמה, 1965-1970.[16]
- ב-2008 הנפיקו מלטה וקפריסין בולים משותפים לרגל הצטרפותן לאיחוד האירופאי. על אחד הבולים מופיעה האישה הנמה.[17]
- ניתן לראות את הפיסלון ברקע אחת הסצנות עם לאונרדו דיקפריו בסרט שאטר איילנד משנת 2010.[18]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|האישה הנמה]] בוויקישיתוף
- אתר המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה, ולטה, מלטה
- ההיפוגאום של חל-ספלייני באתר אונסק"ו
- תיאור מפורט מלווה בצילומים, בגוגל אמנות ותרבות
- פרק מתוך ספר על הפסלונים של מלטה, מאת Malone, C., & Stoddart, S, מדריך לפסלונים פרה היסטוריים, אוקספורד (2016), באנגלית
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 UNESCO World Heritage Centre, Ħal Saflieni Hypogeum, UNESCO World Heritage Centre (ב־English)
- ^ The Sleeping Lady, Obelisk Art History (ב־English)
- ^ Sleeping Lady Malta, Fab.com (ב־English)
- ^ National Museum of Archaeology, Heritage Malta (ב־English)
- ^ Hilke Maunder, "Fat Ladys" im Heiligtum, DER SPIEGEL, 25 ביולי 2001 (בגרמנית)
- ^ 1 2 3 4 5 Dobrzynski, Judith H, The Maltese Icon–No, Not That One, www.artsjournal.com
- ^ 1 2 3 4 5 6 The Sleeping Lady : An Enigmatic Treasure of Prehistoric Malta, archeology.dulichvn.net, 2024-11-20 (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 The Sleeping Lady: a unique Maltese icon, Google Arts & Culture (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Joanna Pyrgies, HYPOGEUM, ARCHAEOTRAVEL.eu, 2021-11-06 (ב־English)
- ^ Caroline Malone and Simon Stoddart, Figurines of Malta (עמ' 735), pureadmin.qub.ac.uk, The Oxford Handbook of Prehistoric Figurines, 2016
- ^ 1 2 3 Dobrzynski, Judith H, REVIEW --- Masterpiece: 'Sleeping Lady' (c. 3000 B.C.): A Powerful Symbol of a Lost Civilization, Wall Street Journal, 16 בספטמבר 2017 (ב־English)
- ^ 1 2 3 Jan van der Crabben, The Sleeping Lady, World History Encyclopedia, 24 במאי 2013 (ב־English)
- ^ 1 2 Rudi Toffetti, [http://www.ruditoffetti.it/articoli/Hypogeum-Hal-Saflieni-by-Rudi-Toffetti-ENGLISH-VERSION.pdf Hypogeum Ħal Saflieni | HISTORICAL NOTES GEOBIOLOGICAL SURVEYS and PERCEPTIONS], ruditoffetti.it, 10 במאי 2018 (באנגלית)
- ^ Sleeping Beauty of the Underworld - ARCHAEOTRAVEL.eu, ARCHAEOTRAVEL.eu, 6 בנובמבר 2021
- ^ 1 2 Udo Kultermann, Woman Asleep and the Artist, Artibus et Historiae 11, 1990, עמ' 129–161 doi: 10.2307/1483403 (באנגלית)
- ^ Nicholas C. Vella, Oliver Gilkes, The Lure of the Antique: Nationalism, Politics and Archaeology in British Malta (1880-1964), Papers of the British School at Rome 69, 2001, עמ' 353–384 (באנגלית)
- ^ Amanda Gauksted, Stamp Spotlight, Mekeel's & Stamps Magazine 202, 2008-01-25, עמ' 11–11 (באנגלית)
- ^ Waylon Johnston, Malta's Sleeping Lady gets 15 seconds of fame, Times of Malta, 2010-05-11 (ב־English)