האודה לשמחה

תבנית {{יצירה מוזיקלית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. האודה "אל השמחה" (בגרמנית: An die Freude), המוכרת בדרך כלל בשם האודה לשמחה, היא אחד משיריו המפורסמים ביותר של המשורר פרידריך שילר, וכן שמו של העיבוד לאודה המופיע בפרק הרביעי והאחרון של הסימפוניה התשיעית מאת לודוויג ואן בטהובן. פרק זה בסימפוניה התשיעית של בטהובן משמש מאז 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי, אך בגלל המספר הגבוה של השפות באיחוד, ההמנון הוא מוזיקלי בלבד ללא מילים.

האודה מדגישה, בפאתוס רב, את האידיאל של חברת בני אדם שוויונית שבה שוררות שמחה ואחווה. שילר היה מקורב לבונה החופשי כריסטיאן גוטפריד קרנר, אשר פרסם את מהדורת כל כתביו לאחר מותו, במהלך השנים 1812 עד 1816. לפי בקשתו כתב שילר בשנת 1785 בכפר גוהליס שבקרבת לייפציג את האודה "לשמחה" והקדישה ללשכת הבונים החופשיים "שלוש החרבות" שבדרזדן. כבר מיד לאחר פרסומה זכתה האודה לפופולריות רבה, והרבו לצטט ממנה.

בסימפוניה התשיעית של בטהובן עריכה

האודה "אל השמחה" מהווה את הבסיס לפרק האחרון בסימפוניה התשיעית של בטהובן, אשר השתמש בבתים הראשון והשלישי במלואם וכן בחלקים מהבתים השני והרביעי של האודה. אף שבטהובן הרבה להלחין את ההמנונים של שילר, הוא התלבט בתחילה אם לסיים את הסימפוניה בקטע מקהלה. ככל הנראה החליט לבסוף לטובת המקהלה בשלהי שנת 1823.

קובץ:Multimedia-icon.svg	האודה לשמחה noicon
	לעזרה בהפעלת הקובץ

גם פרנץ שוברט הלחין בשנת 1815 את האודה כליד לסולנים ולפסנתר, דויטש 189, ואף הוא קיצר את הטקסט המקורי.

המנון מועצת אירופה והאיחוד האירופי עריכה

הבונה החופשי ומייסד האיחוד הפאן-אירופי, הגראף ריכרד ניקולאוס פון קודנהובה-קלרגי, הציע כבר בשנת 1955 את הלחן של בטהובן לאודה בתור המנון חדש לאירופה. מאז שנת 1972 משמשת המנגינה באופן רשמי בתור ההמנון של מועצת אירופה. מרבים לנגן את הקטע גם באירועים חגיגיים, כמו למשל בליל סילבסטר. לבקשתה של מועצת אירופה עיבד המנצח הרברט פון קאראיין שלוש גרסאות כליות: לפסנתר, לכלי נשיפה ולתזמורת. זו האחרונה משמשת מאז 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי (לפנים הקהילה האירופית).

קובץ:Multimedia-icon.svg	ההמנון האירופי noicon
	לעזרה בהפעלת הקובץ

האודה לשמחה - טקסט מקורי ותרגומים עברי עריכה

התרגום המוקדם ביותר הידוע הוא תרגומו של איש ההשכלה מאיר הלוי לטריס, אשר נכתב בשנת תר"כ (1860), אותו כינה "שיר הלולים אל הגילה".^[1] בנוסף נעשה עיבוד של להקת פיקוד המרכז, הנקרא "שיר של אחווה".^[2] נוסחים עבריים נוספים נמצאים באתר "זמרשת" בתחתית העמוד אלי גיל.

התרגום המוצג הוא תרגום מגרמנית של יצחק הירשברג, מתוך "בטהובן" של פאול בקר, הוצאת עדית, 1953.^[3]

המקור בגרמנית

O Freunde, nicht diese Töne!

Sondern laßt uns angenehmere anstimmen

und freudenvollere.

Freude, schöner Götterfunken

Tochter aus Elysium,

Wir betreten feuertrunken,

Himmlische, dein Heiligtum!

Deine Zauber binden wieder

Was die Mode streng geteilt;

Alle Menschen werden Brüder,

(Schiller: Was der Mode Schwert geteilt;

Bettler werden Fürstenbrüder,)

Wo dein sanfter Flügel weilt.

Chor

Seid umschlungen, Millionen!

Diesen Kuß der ganzen Welt!

Brüder - über'm Sternenzelt

Muss ein lieber Vater wohnen.

Ihr stürzt nieder, Millionen?

Ahnest du den Schöpfer, Welt?

Such' ihn über'm Sternenzelt!

Über Sternen muss er wohnen.

Wem der große Wurf gelungen,

Eines Freundes Freund zu sein;

Wer ein holdes Weib errungen,

Mische seinen Jubel ein!

Ja, wer auch nur eine Seele

Sein nennt auf dem Erdenrund!

Und wer's nie gekonnt, der stehle

Weinend sich aus diesem Bund!

Freude trinken alle Wesen

An den Brüsten der Natur;

Alle Guten, alle Bösen

Folgen ihrer Rosenspur.

Küsse gab sie uns und Reben,

Einen Freund, geprüft im Tod;

Wollust ward dem Wurm gegeben,

Und der Cherub steht vor Gott.

Froh, wie seine Sonnen fliegen

Durch des Himmels prächt'gen Plan,

Laufet, Brüder, eure Bahn,

Freudig, wie ein Held zum Siegen.

Seid umschlungen, Millionen!

Diesen Kuß der ganzen Welt!

Brüder, über'm Sternenzelt

Muss ein lieber Vater wohnen.

Ihr stürzt nieder, Millionen?

Ahnest du den Schöpfer, Welt?

Such' ihn über'm Sternenzelt!

Über Sternen muss er wohnen.

Finale repeats the words:

Seid umschlungen, Millionen!

Diesen Kuß der ganzen Welt!

Brüder, über'm Sternenzelt

Muss ein lieber Vater wohnen.

Seid umschlungen,

Diesen Kuß der ganzen Welt!

Freude, schöner Götterfunken

Tochter aus Elysium,

Freude, schöner Götterfunken

תרגום לעברית

או חברים, לא את הצלילים הללו!

אך בואו נפתח במזמור נעים יותר

וקולות שמחים.

את שמחה, ניצוץ אלוה

משדות עדן מוצאך,

שיכורי אש-יה נבואה

בת שחקים, אל מקדשך.

קסמייך יאחדו

אשר פילג מנהג עולם,

בני אדם שוב יתאחדו

מקום עדנת כנפך היא שם.

התלכדו רבבות בני חלד!

למלוא תבל נשיקת תודה!

אחים - מעל לכוכבי רום

יד אב רחום בכל מושלת.

גורל של איש אם יזכהו

ברעות אותו יחון.

אם אשת חן מנת חלקהו

בתרועה וגיל ירון.

אם על פני כל חוג הארץ

לו נשמת אדם תהי!

אם אין רעות בין כל בני ארץ

יחמק מפה בכאב ובכי.

הטבע כל יצור בחלד

ירוה שמחה, יחלוץ לו שד.

אם טוב, אם רע יצור יוולד

עקבות הגיל ישמור לעד.

לחשקו הרמש יפן

לפני האל ניצב הכרוב.

התחולו, כל בני חלד?

את הבורא תחוש, עולם?

בכוכבים, בקשהו שם!

בשמי מרום פניו הוא ילט.

בשמחה קנה מנוע,

אשר ינע מלוא תבל,

בזכותה עולם ינוע,

גלגלו היא תגלגל.

מנבטים פרחים תפריח,

במרחב גרמים תגול,

מקצה תבל חמה תזריח,

תגל נסתר מעין הכל.

כגרמי שחקים ילכו

במסילתם בשמי מרום,

לכו, אחים, בגיל ותום

כגיבורים עת ינצחו.

שיר העמק של קדיש יהודה סילמן - שיר עברי על מנגינתו של בטהובן עריכה

המשורר והבלשן קדיש סילמן חיבר על המנגינה של לודוויג ואן בטהובן את "שיר העמק" הקדום שמילותיו:

זֶה הַזְּמַן עָשָׂה אֱלוֹהַּ
בּוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמַח
יֶשַׁע לָנוּ מִגָּבוֹהַּ
בְּאַרְצֵנוּ פֹּה זָרַח.
עֵמֶק יִזְרְעֶאל טוֹב נוֹף הוּא
הוּא נִגְאָל, הֶאָח, הֶאָח!
בַּר וָפֶרִי יַעֲטֹף הוּא
אָנוּ בּוֹ עִמּוֹ נִפְרַח.

תַּחַת הַר וְהַר גִּלְבּוֹעַ
בְּנֵי "אַל טַל וְאַל מָטָר"
בָּאוּ חֲלוּצִים לִזְרֹעַ
נָבוּ, נָאווּ גַּיְא וָהַר.
יַד חָלוּץ, אִם רַק עָמָלָה
יַד הָעָם זֶה בֶּן אַל מוֹת.
אֲדָמָה אֲשֶׁר קֻלָּלָה
הִיא בְּרָכָה וּשְׂדֵה תְּרוּמוֹת.

מַה יִּשְׂגֶּה עוֹד כָּל הַשֶּׁטַח
עַם גָּדוֹל יָבוֹא לִירֹשׁ
יַעַל, יֵשֵׁב פֹּה לָבֶטַח,
עֹז לָבוֹשׁ, פָּרוֹץ, כָּבוֹשׁ!
אָח, אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ
הַלְּאֻמִּי, הָעָם הַנָּד!
עִם אוֹתֶךָ, עִם אֵתֶךָ
הֵנָּה בּוֹא לִחְיוֹת עַד עַד!

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|האודה לשמחה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ שיר הלולים אל הגילה באתר פרויקט בן יהודה
^ שיר של אחווה באתר יוטיוב
^ זכויות היוצרים על התרגום שייכות ליורשים, יהואש הירשברג ושלומית קדם.

[1] שיר הלולים אל הגילה באתר פרויקט בן יהודה

[2] שיר של אחווה באתר יוטיוב

[3] זכויות היוצרים על התרגום שייכות ליורשים, יהואש הירשברג ושלומית קדם.

[1]

[2]

[3]