דום מצרי
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןדום מצרי (דקל הדום) | |
|---|---|
| דום מצרי – דקל הדום דקלי דום מצרי במלחת עברונה | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צמחים |
| מערכה: | מכוסי זרע |
| מחלקה: | חד־פסיגיים |
| סדרה: | דקלאים |
| משפחה: | דקליים |
| סוג: | דום |
| מין: | דום מצרי |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Hyphaene thebaica | |
דום מצרי, או בשמו העממי דקל הדום (שם מדעי: Hyphaene thebaica), הוא מין במשפחת הדקליים ובסוג דום. זהו דקל דו־ביתי בעל גזע מסתעף, הגדל באזורים צחיחים וחצי־צחיחים באפריקה ובשולי הים האדום. תפוצתו קשורה למקורות מים תת־קרקעיים, והוא נחשב לעיתים אינדיקטור לקרקעות עשירות ולמפלס מי תהום גבוה.[1]
בישראל מצוי המין בקצה תפוצתו הצפוני. רשות הטבע והגנים מתארת את קבוצת הדקלים שבמלחת עברונה כקבוצת דקלי הדום המצרי הצפונית ביותר בעולם הגדלה בבר, כלומר בקצה תחום התפוצה הטבעית של המין.[2]
באנגלית מכונה המין Doum palm או Egyptian doum palm, ובערבית דום (دوم).[3]
שם הסוג בעברית נגזר מן השם העממי בארצות אפריקה ואסיה. השם המדעי נגזר מן העיר תבאי (לוקסור) שבמצרים העליונה. דקל הדום משמש גם כעץ נוי באזור אילת והערבה, והוא סמלה של מועצה אזורית חבל אילות ושל חברת יטבתה.
סיווג מדעי עריכה
השם המדעי התקף הוא Hyphaene thebaica (L.) Mart.. השם המקורי של המין הוא Corypha thebaica, שתואר על ידי קארולוס ליניאוס.[3] בעבר הוצעו למין שמות נוספים, ובהם Hyphaene sinaitica, שתואר מחצי האי סיני ונחשב כיום לשם נרדף של Hyphaene thebaica ברוב הסקירות הבוטניות העדכניות.[4]
הסוג דום נחשב מורכב מבחינה טקסונומית, ורבים מן השמות שתוארו בו מבוססים על הבדלים מורפולוגיים עדינים. מחקרים עדכניים משלבים תיאורים מורפולוגיים עם נתוני ריצוף גנטי בניסיון להבהיר מחדש את גבולות המינים בסוג.[5]
תיאור עריכה
הדום המצרי מתאפיין בגזע מסתעף, תופעה נדירה יחסית במשפחת הדקליים. הגזע מתפצל בדרך כלל לצורת Y, ולעיתים יוצר הסתעפויות נוספות. גובהו 15–20 מטר, ולעיתים אף יותר בתנאים מיטביים.[3]
עלי העץ רחבים ובעלי צורת מניפה, ומרוכזים בצבר בקצה כל סעיף גזע. העלים קשיחים יחסית ומשמשים מקור לסיבים.
זהו מין דו־ביתי, כלומר עצי זכר ועצי נקבה נפרדים. בעצי הנקבה מתפתחים פירות גדולים בקוטר של כ־5–10 סנטימטר, בעלי ציפה חומה ועסיסית. הפירות נאכלים על ידי בעלי חיים ובני אדם, ובאזורים רבים באפריקה משמשים להכנת משקאות ומאכלים מסורתיים.[1] הפרי מסוגל לצוף על פני מים, תכונה התורמת להפצתו לאורך נחלים וחופים.[2]
האבקה מתבצעת בעיקר באמצעות רוח, אך יש עדויות למעורבות חרקים, ובהם דבורים, בביקור בפרחים, ולכן ייתכן שבחלק מבתי הגידול מתקיים שילוב בין האבקת רוח להאבקת חרקים.[6][1]
העץ מתרבה גם באמצעות חוטרים היוצאים מבסיס הגזע.[1] ההתפתחות הראשונית איטית: בשנות חייו הראשונות משקיע הצמח בפיתוח שורש עמוק, ואילו הגזע שמעל פני הקרקע מתפתח בשלבים מאוחרים יותר.[1]
אקולוגיה והידרולוגיה עריכה
הדום המצרי גדל בעיקר בנחלים, נאות מדבר, מישורי הצפה ועמקי נהרות, שבהם קיימת זמינות של מי תהום בעומק הקרקע. נוכחותו מעידה לעיתים על קרקעות עשירות ועל מפלס מים תת־קרקעי גבוה יחסית בסביבה מדברית או חצי־מדברית.[1]
המין מותאם לתנאי יובש, חום ומליחות מתונה, ויכול לעמוד גם בקור קל, אך אינו מותאם להצפה ממושכת במים עומדים. שורשיו העמוקים מאפשרים לו להגיע למי תהום, והצלחת הנבטים תלויה במיוחד בזמינות לחות בחודשים הראשונים לאחר הנביטה.[1]
הפירות נאכלים על ידי יונקים שונים, ובהם בבונים ופילים באזורים מסוימים באפריקה, ועשויים לתרום להפצה למרחקים. יכולת הציפה של הפירות מאפשרת גם הפצה באמצעות מים, בעיקר באפיקי נחלים ובעמקים מוצפים.[1][2]
תפוצה עריכה
תפוצתו הטבעית של הדום המצרי משתרעת ממערב אפריקה דרך אזור הסאהל, צפון אפריקה ומזרח אפריקה, ועד למצרים, סודאן, חופי ים סוף וחצי האי ערב. בסקירות בוטניות אחדות נכללים גם סיני והדרום הלבנטיני במסגרת תחום התפוצה הטבעית של המין.[3][7]
בישראל נחשב המין לאחת מאוכלוסיות הקצה הצפוניות המוכרות של הסוג, והוא נדיר מאוד כצמח בר.[8]
בנוסף לתפוצה הטבעית, ניטעו עצי דום גם בתחומי אילת וביישובים נוספים בערבה כחלק מניסיונות אקלום ושימוש נופי. עצים אלו אינם נחשבים חלק מן האוכלוסייה הטבעית.[9] לפי פרסום מקומי, ניטעו בעבר עצי דום גם בגן הבוטני העירוני שפעל בשנותיה הראשונות של אילת, וחלקם שרדו במשך עשרות שנים במרחב העירוני.[10]
אוכלוסיית הקצה בישראל עריכה
אוכלוסיית הדום במלחת עברונה, שבערבה הדרומית צפונית לאילת, נחשבת לאחת הצפוניות בעולם הגדלות בטבע, ונמצאת בקצה תחום תפוצתו הטבעי של המין. האוכלוסייה מבודדת יחסית מן האוכלוסיות הגדולות באפריקה ובאזור ים סוף.[2]
האוכלוסייה מאופיינת בתלות גבוהה במי תהום רדודים. חלק מן הקבוצה באתר המצפור מורכב מעצי נקבה, ואילו עצי הזכר מצויים במרחק מסוים צפונה, דבר המשפיע על דפוסי ההאבקה והרבייה.[2]
בשנים האחרונות תועדו סימני עקה בעצים, על רקע ירידת מפלס מי התהום בערבה. חלק מן הדקלים בשמורה מקבלים תוספת השקיה בטפטוף כאמצעי שימור שנועד לצמצם את השפעת ירידת המפלס על מצבם.[2]
שימור ואיומים עריכה
הדום המצרי הוא צמח מוגן בישראל, ומוגדר כערך טבע מוגן באכרזת "גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה–2005".[11]
בעולם כולו נחשב המין נפוץ יחסית, ומסווג בדרך כלל במעמד "ללא חשש" (Least Concern) במסגרת הערכות הסיכון הגלובליות המשתקפות במאגרי המידע הבוטניים המרכזיים.[3] עם זאת, ידוע כי אוכלוסיות מקומיות עלולות להיפגע מניצול יתר של עלים, מכריתה לצורכי ייצור משקאות ומלחץ רעייה על נבטים, העשויים לדכא את התחדשות האוכלוסייה.[12][1]
בישראל האוכלוסייה בערבה הדרומית קטנה ומבודדת, ונתונה ללחצים סביבתיים, ובהם ירידת מפלס מי התהום, רעייה, פיתוח תשתיות ושינויים סביבתיים נוספים. בשל גודלה המצומצם ורגישותה להפרעות, היא נתפסת כאוכלוסייה בעלת חשיבות שימורית גבוהה, אף שהמין עצמו אינו נחשב מאוים ברמה העולמית.[2]
ב־3 בדצמבר 2014 אירעה בשמורת עברונה דליפת נפט חמורה מצינור נפט, שבה נפלטו אל השטח למעלה מ־5,000 מ"ק של נפט גולמי. האירוע פגע במערכת האקולוגית המקומית והוביל לתוכניות ניטור ושיקום ארוכות טווח שנועדו לעקוב אחר השפעות הזיהום על הקרקע, הצומח והחי, ולבסס החלטות שיקום, כולל אפשרות להסרת קרקע מזוהמת.[13]
בשנות ה־90 של המאה ה־20 נשקל להקים את שדה התעופה החדש של אילת באזור מלחת עברונה, אך בעקבות התנגדות סביבתית הועתקה התוכנית לאזור רמון שבאזור תמנע.[14] לפי פרסום מקומי נוסף, המאבק נגד מיקום השדה בעברונה נתפס כאחד המאבקים הסביבתיים הבולטים שנקשרו בדקלי הדום ובשמירה על נוף המלחה.[15]
מצב הדקלים ותלותם בהשקיה מלאכותית עלו גם בדיונים ציבוריים ומקצועיים, לצד שאלות באשר לאופן הראוי של התערבות אנושית בשימור אוכלוסיית קצה קטנה ותלויה במים.[16][17]
שימושים עריכה
הדום המצרי משמש באזורים שונים באפריקה ובמזרח התיכון למגוון שימושים. פירותיו נאכלים טריים או לאחר ייבוש, ולעיתים משמשים להכנת משקאות ומאכלים מסורתיים. חלק מן המחקרים המודרניים בוחנים את תרומתו האפשרית לתזונה ולרפואה עממית, בין היתר בשל תכולת נוגדי החמצון בציפה ובזרעים.[18]
עלי העץ משמשים לייצור סיבים, חבלים, סלים, מחצלות ומוצרים קלועים נוספים. חלקי הגזע והענפים משמשים לעיתים לבנייה מקומית, לייצור כלים פשוטים ולשימושים יומיומיים נוספים. השימושים המסורתיים בחלקי העץ משתנים מאזור לאזור ומושפעים מן התרבות המקומית ומזמינותם של חומרי גלם אחרים.[1]
תמונות עריכה
-
שלט המורה על שמורת דקל הדום במלחת עברונה
-
מבט כלפי צמרות הדקלים
-
מבט באזור שורשי הדקלים במלחת עברונה
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- זאב וילנאי, אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל.
- עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg דום מצרי, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg דום מצרי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- דום מצרי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דום מצרי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg דום מצרי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דום מצרי, באתר FishBase (באנגלית)
- דום מצרי, באתר צמח השדה
- דום מצרי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- דום מצרי, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png דום מצרי, באתר GBIF (באנגלית)
- דום מצרי, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg דום מצרי, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png דום מצרי, באתר eBird (באנגלית)
- דום מצרי, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Hyphaene thebaica (L.) Mart., PROTA4U (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 שמורת טבע עברונה – מידע למטייל, באתר רשות הטבע והגנים
- ^ 1 2 3 4 5 Hyphaene thebaica (L.) Mart., Plants of the World Online, Kew (באנגלית)
- ^ Hyphaene sinaitica Furtado, Plants of the World Online, Kew (באנגלית)
- ^ Hyphaene – Systematics & classification, Hyphaene Project (באנגלית)
- ^ Hyphaene – Morphology & anatomy, Hyphaene Project (באנגלית)
- ^ Hyphaene – Distribution & ecology, Hyphaene Project (באנגלית)
- ^ דום מצרי – צמח השדה, באתר קרן קימת לישראל
- ^ אל הדום המצרי הצפוני בגבול התפוצה, באתר קרן קימת לישראל
- ^ נכרת דקל הדום הנדיר בגן פרדקין, באתר יום יום באילת
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה–2005, באתר רשות הטבע והגנים, 2005
- ^ Hyphaene – Uses & conservation, Hyphaene Project (באנגלית)
- ^ שמורת עברונה – ניטור ושיקום בעקבות הזיהום, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט / המארג
- ^ Israel to build new international airport near Eilat, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2012
- ^ נופים ואוהבים, באתר יום יום באילת
- ^ דקלי הדום בערבה שוב מושקים, באתר יום יום באילת
- ^ סמלה של המועצה האזורית חבל אילות גוסס ולאף אחד לא אכפת, באתר יום יום באילת
- ^ Effect of Doum (Hyphaene thebaica) mesocarp..., Frontiers in Nutrition (באנגלית)