Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דעת תבונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
דעת תבונות
קובץ:דעת תבונות.jpg
מידע כללי
מאת רבי משה חיים לוצאטו
סוגה מוסר
קישורים חיצוניים
מסת"ב {{#property:P212}}
ויקיטקסט דעת תבונות
היברובוקס 51256
הספרייה הלאומית {{#property:P3959}}

דעת תבונות הוא ספר של רבי משה חיים לוצאטו הרמח"ל, העוסק במחשבה והגות יהודית ומבוסס על תורת הקבלה. הספר כתוב בצורת ויכוח בין השכל והנשמה. מבאר מושגים ביהדות, וכמו כן את ההבדלים בין התקופות השונות בהיסטוריה ותקופות בעתיד מנקודת מבט דתית. הספר נחשב מספרי היסוד של הרמח"ל.

על הספר עריכה

כרוב ספרי הרמח"ל עוסק ספר זה בחכמת הקבלה. בשונה מספריו האחרים, בספר זה הסתיר רבי משה את חוכמת הקבלה וכמעט ולא השתמש במושגים קבליים. (הרעיונות הכתובים בספר זה מובאים בספרו האחר "ספר הכללים" בצורה קבלית ואף לא כדו־שיח). הספר התקבל והתפרסם יותר משאר ספריו.

הרב חיים פרידלנדר הוציא מהדורה מוערת של הספר, והפנה בעניינים רבים להקבלות בספר הכללים.

מבנה הספר עריכה

הספר בנוי בצורה של ויכוח בין שתי ישויות המשוחחות כביכול ביניהן, כאשר האחת היא "השכל" והשנייה, "הנשמה". צורת כתיבה זו הייתה נפוצה בתקופת חיבור הספר[1]. השכל הוא המסביר ואילו הנשמה היא השואלת. הספר מתחיל בשאלות ששואלת הנשמה וככל שהספר מתקדם, שאלות אלה מתבררות.

מרעיונות הספר עריכה

מושגים מרכזיים בספר הם "הנהגת הייחוד" ו"הנהגת המשפט" שחידש הרמח"ל. בספר מבואר שהנהגת המשפט היא ההנהגה שעל פיה הקב"ה מתנהג עם הברואים לפי מעשיהם. אם מעשיהם טובים, ינהג עימם בטוב. וכן להפך. הנהגת הייחוד לעומת זאת היא התייחסות הבורא לברואים ולבריאה ללא קשר למעשי בני האדם, וכל תפקידה הוא להביא בצורה נסתרת ומשולבת בהנהגת המשפט, את העולם לשלמותו המתוכננת מראש, גם ללא מעשים טובים. כמו כן, מוסבר בספר עניין זמני העולם לפי התקופות השונות, למשל הזמן שטרם חטא אדם הראשון, הזמן שאחר החטא, הזמן שעד מתן תורה, הזמן ממתן תורה, ובכלל, זמני ה"הארת פנים" לעומת זמני ה"הסתר פנים". במקומות מסוימים בספר עוסק הרמח"ל בקיצור גם בזמנים שאחר ששת אלפי השנה בהם העולם קיים על פי המסורת היהודית, ומסביר עד האלף העשירי, שבו אין לנו השגה, ונקרא, בהשאלה מ"מעשר בהמה" – עשירי קודש.

קישורים חיצוניים עריכה


הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו לדוגמה ספר שומר אמונים לרב יוסף אירגס. גם בתקופות מוקדמות יותר אנו מוצאים צורת חיבור זו, למשל בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. ספרים דומים נכתבו כבר ביוון העתיקה, אפלטון-הדיאלוגים ועד המאה העשרים מישל פוקו ונועם חומסקי בספר דיון על טבע האדם