דניאל בן סימון
פעולות נוספות
| דניאל בן סימון, 2008 | |||||
| דניאל בן סימון, 2008 | |||||
| לידה |
כ"ו בניסן ה'תשי"ד (גיל: 72) מקנס, מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עלייה | 1969 | ||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בוסטון | ||||
| סיעה | העבודה | ||||
| |||||
דניאל בן סימון (נולד ב-29 באפריל 1954) הוא פוליטיקאי, עיתונאי, סופר, פובליציסט, שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי. שימש חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-18.
ביוגרפיה עריכה
בן סימון נולד בעיר מקנס שבמרוקו. בשנת 1967 עברה משפחתו לעיר קזבלנקה והוא נשלח ללמוד בפנימייה שהייתה שלוחה של בית הספר הצרפתי "אקול נורמל סופרייר". בקיץ 1969 עלה לבדו לישראל ונקלט בכפר הנוער הדתי. על קשיי הקליטה בהם נתקל הוא מרבה לספר.
את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני בשנים 1972–1976. עם שחרורו מהצבא, החל ללמוד באוניברסיטת חיפה בחוג למדע המדינה וסוציולוגיה. במהלך לימודיו החל לראשונה לעסוק בפעילות ציבורית כשנבחר לשמש יושב ראש אגודת הסטודנטים[1]. בתקופה זו אף שימש עוזר ההוראה של פרופסור סמי סמוחה.
בראשית שנות השמונים היה חבר בתנועת צל"ש, שבראשה עמדה ויקי שירן.
ב-1981 נישא ומיד לאחר מכן עבר ללמוד לתואר שני בעיתונות באוניברסיטת בוסטון ונולדו לו ילדיו הראשונים. כעבור שלוש שנים חזר לישראל, הצטרף לעיתון "דבר" ועבד בו עד לסגירתו ב-1996. בן סימון שימש ב"דבר" ככתב מדיני ופרלמנטרי, והיה אף בעל טור.
הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה היו, לדבריו, נקודת ציון עבורו. באותה עת כתב את ספרו הראשון "ארץ אחרת: ניצחון השוליים: איך קרס השמאל ועלה הימין". הספר מגולל סיפור מסע ברחבי ישראל שמנסה להסביר דרך סיפוריהם של אנשים עימם בן סימון נפגש ברחבי ישראל, את הנסיבות שהובילו לנפילתו של שמעון פרס והמערך במערכת הבחירות ולעלייתו של הליכוד בראשות בנימין נתניהו לשלטון. שלמה בן עמי התבטא בספר "מקום לכולם" כי זהו הספר הטוב ביותר שנכתב על הפוליטיקה הישראלית[2].
אחרי הבחירות וסגירת העיתון "דבר" החל לעבוד בעיתון "הארץ". בשנים אלה כתב שני ספרים נוספים: "קסם על שפתי מלך: ישראל ערב בחירות 99", שיצא לאור ב-1999 ובו נוקט בן סימון בדרך נרטיבית זהה לספרו "ארץ אחרת" בתארו את הגורמים שהביאו לנפילתו של בנימין נתניהו והליכוד מהשלטון ולעלייתו של אהוד ברק וישראל אחת, וכן את הספר "עסקה אפלה בדרום", שיצא לאור ב-2002, ובו מתוארת דרך התנהלות הממשלה הכושלת, לדבריו, שהתבטאה בהזנחת הנגב[3].
בטלוויזיה היה חבר צוות בתוכנית "הטור השבועי" בערוץ 33 והנחה את תוכניות הראיונות "היו ימים" בערוץ הכנסת[4][5]. ב-2005, הגיש את סדרה התיעודית "עסקה אפלה בדרום", בערוץ 2 (טלעד). סדרה בת שלושה פרקים על מצוקותיהם של תושבי דרום הארץ[6].
ב-2007 יצא לאור ספרו "נשיכה צרפתית: סיפורה של חרדה יהודית". ספר זה עוסק בגל האנטישמיות הגואה בצרפת בפתח המאה ה-21 וברגשות החרדה שהדבר מעורר בקרבם של יהודי צרפת שראו עד עתה בארץ זו את מכורתם, ועתה הם חשים כי הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם[7]. הספר עובד בידי חגית רכבי ניקוליבסקי למחזה בשם "תאומי ראי" ועלה על במת התיאטרון הקאמרי בשנת 2012, בבימויה של רכבי ניקוליבסקי[8].
ב-11 ביוני 2008 הצטרף למפלגת העבודה ופרש מעיתון "הארץ"[9]. בפריימריז של המפלגה, אשר נערכו בדצמבר 2008, מוקם בן סימון במקום ה-11 ברשימת "העבודה" לכנסת ה-18 והיה למתמודד שאינו חבר-כנסת מכהן, אשר הוצב במקום הגבוה ביותר ברשימה[10]. לאחר הבחירות מונה ליושב ראש סיעת העבודה בכנסת, תפקיד שממנו התפטר באוקטובר 2009[11] במהלך כהונתו יזם, יחד עם זבולון אורלב וזאב אלקין את חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי.
ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב בן סימון במקום ה-21[12], אולם המפלגה זכתה ב-15 מנדטים.
עוד קודם להיותו חבר הכנסת, עסק בן סימון בקידום נושאים חברתיים-כלליים ובייצוג מיעוטים בתקשורת[13]. בין היתר הוא כיהן כחבר הנהלה בארגון "אג'נדה".
באוקטובר 2014 החל בן סימון להנחות פעמיים בשבוע, יחד עם שרון כידון, תוכנית אירוח פוליטית בשם "כידון ובן סימון" בערוץ 2, במסגרת שידורי "רשת"[14].
פרסים והוקרה עריכה
בן סימון הוא חתן הפרס ע"ש בוריס סמולר של ארגון "הג'וינט", חתן "פרס סוקולוב" לתקשורת לשנת 2004[15] וחתן "הפרס לעיתונות" של ארגון "בני ברית".
חיים אישיים עריכה
גר בתל אביב-יפו, גרוש ואב לחמישה[13]. בת זוגו הנוכחית ואם בניהם הצעירים היא אשת הפרסום אוריאלה בן-צבי. אחיו הוא העיתונאי נפתלי בן סימון אשר שימש כתב בערוץ הראשון.
ספריו עריכה
- (עורך) איסף - הקרן הבינלאומית לחינוך, איסף - הקרן הבינלאומית לחינוך, ירושלים, 1986.
- (עורך) מתחים חברתיים בישראל לקראת שנות ה-90, מכון ון ליר, ירושלים, 1988.
- ארץ אחרת: ניצחון השוליים: איך קרס השמאל ועלה הימין, א. ניר, תל אביב, 1997
- קסם על שפתי מלך: ישראל ערב בחירות 99, הוצאת כרמל, ירושלים, 1999.
- עסקה אפלה בדרום, כתר ספרים, ירושלים, 2002.
- נשיכה צרפתית: סיפורה של חרדה יהודית, עם עובד, תל אביב, 2007.
- המרוקאים, הוצאת כרמל, 2016[16].
ממאמריו עריכה
- אתר למנויים בלבד דניאל בן סימון, הטרגדיה של מירי רגב, באתר הארץ, 18 בפברואר 2016
- אתר למנויים בלבד דניאל בן סימון, חוק הלאום — שנאה עצמית של ליכודניקים מזרחים, באתר הארץ, 26 ביולי 2018
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Emblem of Israel.svg דניאל בן סימון, באתר הכנסת
- קובץ:2021 Facebook icon.svg דניאל בן סימון, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg דניאל בן סימון, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg דניאל בן סימון, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg דניאל בן סימון, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png דניאל בן סימון, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg דניאל בן סימון, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg דניאל בן סימון, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg דניאל בן סימון, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg דניאל בן סימון, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg דניאל בן סימון, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg דניאל בן סימון, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D דניאל בן סימון], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg דניאל בן סימון, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg דניאל בן סימון, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg דניאל בן סימון, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png דניאל בן סימון, באתר פינטרסט
- דניאל בן סימון, באתר כנסת פתוחה
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg כרטיס ביקור – דניאל בן סימון, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
- הספרים של דניאל בן סימון, באתר "סימניה"
- רשימת הפרסומים של דניאל בן סימון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמרי דניאל בן סימון, באתר "הארץ"
- הבלוג של דניאל בן סימון, בקפה דה מרקר
- אליק אלחנן, סיפורה של חרדה יהודית, באתר ynet, 21 באפריל 2007
- עמנואל סיון, חירות. שוויון. אחווה. ופחד, באתר הארץ, 14 במאי 2007
- סרטונים דוד בן בסט מראיין את דניאל בן סימון, "הנבחרים", באתר YouTube, 21 באוקטובר 2011
- שרה ליבוביץ-דר, דניאל בן סימון מתעמת עם עברו המרוקאי: "התביישתי במשפחה שלי", באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2016
- היה ברור שניאלץ לטרוק את הדלת על מרוקו - פרק מתוך ״המרוקאים״, ספרו האוטוביוגרפי, באתר "העוקץ", 22 באפריל 2016
- אתר למנויים בלבד קרולינה לנדסמן, דניאל בן סימון על הזהות המרוקאית, ועדת ביטון והקרירות שבה התקבל ב"הארץ". ראיון, באתר הארץ, 21 ביולי 2016
- סרטונים רועי כ"ץ מראיין את דניאל בן סימון, בתוכנית "תעודת עיתונאי" של ערוץ כנסת, 13 בינואר 2026
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ דניאל בן-סימון - העבודה, באתר גלובס, 11 בפברואר 2009
- ^ מקום לכולם: אלי בר נביא משוחח עם שלמה בן-עמי (תל אביב), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
- ^ לא ארץ גזרה, באתר הארץ, 9 באפריל 2002
- ^ יוני רז פורטוגלי, בשקט בשקט, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2007
- ^ בועז גריילסמר, למכרז על ערוץ הכנסת יש רייטינג, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2005
- ^ רותה קופפר, סדרה של דניאל בן סימון על עיירות הדרום, באתר הארץ, 1 במרץ 2005
- ^ יהודה לנקרי, עוצמת המשבר, באתר הארץ, 13 במאי 2007
- ^ טל פרי, השחקן עמוס תמם יגלם את התפקיד הראשי במחזמר "קזבלן", באתר גלובס, 22 במאי 2012
- ^ דניאל בן סימון, דניאל בן סימון מצטרף למפלגת העבודה, באתר הארץ, 12 ביוני 2008
- ^ מזל מועלם, בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
- ^ מזל מועלם, ח"כ דניאל בן סימון: אני פורש מתפקידי כיו"ר סיעת העבודה אך לא מהחיים הפוליטיים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2009
- ^ מורן אזולאי ואחיה ראב"ד, המפסידים: בן סימון גבולי, אופנהיימר ושליט בחוץ, באתר ynet, 30 בנובמבר 2012
- ^ 1 2 עמרי מניב, אני בן סימון, ואהוד הקטן, רשת מקומוני "מעריב", 12 בדצמבר 2008
- ^ אתר למנויים בלבד רוגל אלפר, כידון ובן סימון לא מפריעים לגלנט לשקר, באתר הארץ, 22 בינואר 2015
- ^ ענת באלינט, צחר רותם, חנוך מרמרי ודניאל בן סימון זכו בפרס סוקולוב, באתר הארץ, 23 במאי 2004
- ^ ביקורת: אתר למנויים בלבד יאיר אסולין, מסעו של דניאל בן סימון אל הישראליות מתחיל מפרידה, באתר הארץ, 5 ביוני 2016