Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דן בניה סרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף דן בניה-סרי)
דן בניה סרי
תקופת פעילות מ-1980

דָּן בְּנָיָה סֵרִי (נולד ב-3 באוגוסט 1935) הוא סופר ישראלי.

תולדות חייו עריכה

נולד בירושלים למשפחה יהודית־תימנית, וגדל בשכונת הבוכרים. התייתם בגיל 13 מאביו, יוסף סרי, שנפל במלחמת העצמאות מירי צלף ערבי. החל את דרכו כסופר בגיל 45 לאחר שעבד כפקיד במשרד החקלאות.

סיפורו "אלף נשותיו של סימן-טוב", מהספר "ציפורי צל", עובד לסרט קולנוע בבימויה של מיכל בת-אדם.

בשנת 1993 נמנה עם מדליקי המשואות בפתיחת חגיגות יום העצמאות.

זכה בפרס ניומן, בפרס ברנר לשנת תש"ע על מפעל חיים[1] ובפרס ביאליק למפעל חיים בספרות יפה "על כתיבתו רבת ההשראה, הבוראת עולם רווי הומור וכאב, תוך שימוש וירטואוזי ברבדיה של הלשון העברית והתרבות היהודית"[2].

בשנת 2016 זכה לתואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב "לאות הערכה לסופר פורה ומוערך, המבטא ביצירותיו הנפלאות אנושיות עמוקה ומיטיב לבטא את ההוויה הישראלית על פניה המגוונות... ולאות תודה לכותב מוכשר הנותן בספריו ביטוי חי ורגיש לאהבה, לפחד ולחמלה ומראה עד כמה הם משותפים לכל בני האדם באשר הם".

בשנת 2023 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה[3].

בניה סרי נשוי ללבנה ולהם שני ילדים[4].

ספריו וסיפוריו עריכה

  • "עוגיות המלח של סבתא סולטנה", הופיע בשנת תשמ"א בהוצאת מ. ניומן ובשנת 1988 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • "ציפורי צל", הוצאת כתר, 1987.
  • "מישאל", הוצאת כתר, 1992.
  • "דגים מתים ביפו", הוצאת כתר, 2003.
  • "חתונה בוכרית", הוצאת כתר, 2006[5].
  • "זוליכה בת כתון", 2007[6].
  • "אדם שב אל ביתו", הוצאת כתר, 2009[7].
  • "ארטור", הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2011[8].
  • "מותו של עץ החרוב", הוצאת כתר, 2014[9].
  • "סיר הפסח של אמא"
  • "אל שיח היסמין", הוצאת כתר, 2022.
  • "יערות צובעים בירוק", הוצאת כנרת זמורה דביר, 2024.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: דן בניה סרי

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הוכרזו הזוכים בפרס ברנר, באתר ynet, 13 בדצמבר 2009
  2. ^ הוכרזו הזוכים בפרס ביאליק לספרות, באתר וואלה, 14 במאי 2012
  3. ^ חדשות האוניברסיטה הפתוחה, באתר www.openu.ac.il
  4. ^ תמי שם-טוב, "האמנתי שמפעם לפעם אבא אומר לאמא: בשישה מקרים הצלחנו, איך טעינו בילד הזה?", באתר ישראל היום, 7 ביוני 2024
  5. ^ קציעה עלון, שלוש וריאציות על גבריות מזרחית במצוקה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2006
  6. ^ בועז כהן, ‏אני חוזר הביתה, באתר גלובס, 2 בפברואר 2009
  7. ^ אלמוג בהר, אדם שב אל ביתו, דן-בניה סרי, באתר הארץ, 17 בפברואר 2009
  8. ^ עמרי הרצוג, ארטור מאת דן-בניה סריה | אל תקרא לי לבן, באתר הארץ, 4 במאי 2011
  9. ^ אתר למנויים בלבד ירון אביטוב, מותו של עץ החרוב: דן בניה סרי לא חומל על אילת, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2014


יצירות מאת דן בניה סרי
ספרים עוגיות המלח של סבתא סולטאנה (1988) • ציפור צל (1987) • מישאל (ספר) (1992) • דגים מתים ביפו (2003) • חתונה בוכרית (ספר) (2006) • זוליכה בת כתון (2007) • אדם שב אל ביתו (2009) • ארטור (2011) • מותו של עץ החרוב (2014)


הקודם:
לאה איני, שלומית כהן-אסיף, מרדכי גלדמן 		פרס ביאליק לספרות יפה
דן בניה סרי, שרון אס, דתיה בן-דור
2012 		הבא:
טרם
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דן_בניה_סרי&oldid=142656"