דליה זרחיה
פעולות נוספות
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
דליה זרחיה (נולדה ב-29 בפברואר 1956 בירושלים) היא אמנית ישראלית, היוצרת במגוון אמצעים של האמנות החזותית: פיסול, ציור ומיצב.
ביוגרפיה עריכה
[1]הוריה של זרחיה נולדו בישראל, בנים למשפחות שעלו לארץ ישראל בעלייה השלישית. אמה, חוה (אווה) בר, בת למשפחה שעלתה לארץ ישראל מוורשה, פולין. אביה, נתן זרחיה, בן למשפחה מהעיר חלב, סוריה.
הנטייה ליצירה ולעבודת מלאכה עברה במשפחה בין הדורות: אברהם זרחיה,[2] סבה של דליה, היה חרש ריקועי נחושת פעיל בסוריה, לאחר שעבר אליה מחצבייה שבלבנון ועם עלייתו לארץ ישראל אף לימד בבצלאל, החל משנת 1923. עבודותיו ליוו את ילדותה של זרחיה בבית הוריה. אמה של זרחיה למדה את מרבית שנותיה במערכת החינוך הנוצרית במנזר סט. ג'וזף בבית לחם. החינוך הנוצרי הנוקשה היה לאחד המרכיבים החשובים בהיסטוריה האישית של האם, והשפיע בהמשך גם על אופן חינוכה ויצירתה של דליה. סמלים וסיפורים נוצרים מהווים חלק חשוב באיקונוגרפיה המופיעה ביצירותיה של זרחיה.[3] אביה של דליה היה איש מקצוע בעל ידע טכני רחב והיה בעל מוסך נודע בירושלים, הוא העביר לדליה את הסקרנות והיכולת להשתמש בידע הטכני, שניכר בעבודותיה.
לאחר סיום השירות הצבאי, למדה זרחיה שנה אחת בבצלאל, אך פרשה מלימודי האמנות והמשיכה במסגרות פרטיות שונות ובלימוד עצמאי.
זרחיה חברה בעמותת 'מקום לאמנות' בקרית המלאכה בתל אביב, והייתה מרצה במסגרת סל תרבות ובאמנות לעם ברחבי הארץ.
זרחיה מתגוררת בתל אביב, נשואה ואם לשני ילדים.
יצירתה עריכה
יצירות האמנות של זרחיה עוסקות בחפצים הנושאים זיכרונות עבר וכן בנושאים הקשורים לביתה הפרטי ולהיסטוריה המשפחתית.
בראשית דרכה האמנותית ציירה זרחיה ציורים מבוססים על זיכרונות אישיים של נופי סביבות מגוריה במספר סדרות ציורים בנושא האדמה או מרחבי המגורים הפרטיים. ציורים אלה תיארו את הנופים בחופש ויזואלי, תוך שהם מספרים את סיפור חייה. עבודות אלו הוצגו בתערוכות בברלין (1990), בבית האמנים בירושלים ובגלריה טובה אוסמן בתל אביב (שתיהן ב-1994).
בראשית שנות האלפיים החלה זרחיה לצור עבודות מיצב, תוך שילוב של אובייקטים מגוונים שאותם ליקטה, חלקם מהארכיון המשפחתי של בית המסחר למחוכים וחזיות של סבתה. המיצב מיטת כלולות (2000), הורכב ממיטת הכלולות שלה, תוך שימוש של מסגרת המיטה בלא מזרן ובתוספת אריגי הינומה, סדין שהונח על הריצפה ועלי כותרת של פרחים. זרחיה נמשכה לחיבור ולשילוב של אלמנטים היסטוריים נושאי זיכרון, לכדי יצירה אמנותית חדשה, כשהנושא המוביל מתבסס לעיתים קרובות על השפעות הנצרות וסמליה המופיעים כחלק מרכזי ביצירות.
בתערוכה קטנה של רישומים, שהציגה בגלריה גרוס האלטרנטיבית בדיזנגוף סנטר, תל אביב (2005, אוצרת נעמי שלו), התמודדה זרחיה עם הקשיים והזיכרונות האישיים מתקופת בית הספר והנערות, ובעיקר עם תופעת החרם, תופעה רווחת בקרב ילדים בכלל. במקום להציג פורטרטים חזיתיים של "מלכות הכיתה", בחרה זרחיה לתאר את הדמויות מעורפן, כך שהפנים כלל אינם מתוארים, והמבט הוא על העורף ועיצוב השיער. בחירה זו מציעה מבט או היכרות אנונימית, תוך אפיון האדם באמצעות השיער. ציורים אלה מתייחסים לסיטואציות של היררכיות כוחניות, כנגד אלה הסובלים מהיותם שקופים ודחויים בחברה, ובשל כך מתוארים בלי זהות מפורשת.
סרט וידאו קצר שיצרה, "ללא כותרת" (2007), הופק בתמיכת קרן רבינוביץ והוצג בבית האמנים בתל אביב. הרעיון לסרט עלה בעקבות העניין של זרחיה בחפצים שאין בהם עוד צורך והם ננטשו על ידי בעליהם. הסרט מתאר חווית נסיעה מהכפר אל העיר הגדולה, כאשר הנופים חולפים מבעד לחלון הרכבת. התיאור כולו בוים וצולם בסטודיו, תוך יצירת החוויה במבט תקריב על חלקי מכונת הסריגה, שניתנה לזרחיה על ידי אמה. העניין בסרט נוצר מיצירת דימוי של מציאות מתוך התבוננות חדשה באמצעות חפץ ששימש במקור לפונקציה שונה לחלוטין.
בעקבות פטירת האם ב-2014 החלה זרחיה לשלב חפצים רבים שמצאה בבית ההורים שממנו נפרדה. מתוך החפצים הללו, נוצרו שתי תערוכות מבוססות-אובייקטים וחפצי-בית בשימוש כרדי מייד וכפסלים במיצב. התערוכות "רסיסי חיים" ו"מחשבות על פסנתר כנף לבן" (2017) נוצרו בהשראת סיפורי המשפחה והעיסוקים של סבה וסבתה, שהיו בעלי בית מלאכה למחוכים וחזיות, כדוגמה למלאכות שנכחדו מן העולם. שידות מגירות, בגדים ישנים, חלקי כיסאות ועוד, הוצבו יחד ויצרו סביבות היסטוריות מיוחדות.
האוצרת מרב רהט כתבה במאמרה: "בתערוכה מחשבות על פסנתר כנף לבן הופכת זרחיה את הזיכרונות והמחשבות אודות יחסיה עם אמה ואודות התא המשפחתי בו היא גדלה לנקודת מוצא למסע ממשי/בדיוני. במהלך אמיץ היא שמה על השולחן תחושות ורגשות שליוו אותה שנים ומציעה מבט אל סיפור אישי שהופך אוניברסלי."[4]
תערוכות יחיד נבחרות עריכה
- 1992 – עבודות חדשות, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד, אוצרת: שרה הקרט[5].
- 1993 - "שבוע ישראל" בחסות שגרירות ישראל בגרמניה, מלון פנטה, ברלין.
- 1994 – מציור לקולאז', בית האמנים, ירושלים.
- 1994 – אדמה אדמתי, גלריה טובה אוסמן, תל אביב[6][7].
- 1994 - "מציור לקולאז", בית האמנים, ירושלים.
- 1994 - ארט פוקוס - דליה זרחיה: מקלט 535, תל-אביב, 6 אוקטובר - 10 נובמבר[8].
- 2005 – לא רואים ממטר, גלריה גרוס, תל אביב, אוצרת: נעמי שלו[10][11].
- 2006 - דליה זרחיה: שנה טובה לך אמא, מסגרות פאר, תל אביב-יפו: 29 ספטמבר - 17 נובמבר[12].
- 2007 - "ללא כותרת", בית האמנים, תל אביב.
- 2007 - דליה זרחיה: נוודות, איזכור, אירוניה, בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל-אביב: 8 נובמבר - 8 דצמבר[13].
- 2009 – בתנועה, גלריה גרוס, תל אביב, אוצרת: נעמי שלו.
- 2010 – סטאטי במעגלים, בית האמנים, תל אביב[14].
- 2011 – מדפי עץ, גלריה אפרטארט, תל אביב, אוצרת: רותם ריטוב[15].
- 2017 – רסיסי חיים, מקום לאמנות בקריית המלאכה, תל אביב[16].
- 2017 – מחשבות על פסנתר כנף לבן, מקום לאמנות בקריית המלאכה, תל אביב. אוצרת: מירב רהט[17].
- 2020 – ריבת שושנים, מקום לאמנות בקריית המלאכה, תל אביב, אוצרת: דניאל צדקה כהן[18][19].
- 2021 - "ידיים טובות", בית האמנים, תל אביב. אוצרת: הגר רבן[20][21].
- 2023 - "אִין סִיטוּ", גלריה בגליל, המכללה האקדמית גליל מערבי עכו. אוצרת: הגר רבן[22].
- 2023 - "קצה", גלריה גבול לאמנות עכשווית, קיבוץ חניתה. אוצרת:ריטה כץ[23].
- 2024 - אצילה למחצה, מקום לאמנות בקריית המלאכה, תל אביב, אוצר: יאיר ברק[24].
תערוכות קבוצתיות נבחרות עריכה
- 1994 - "דגלים", "ארט פוקוס”, מוזיאון אשדוד לאמנות; אוצרת : טובה אוסמן (קטלוג).
- 1996 – אמנים שולחים שלום, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב. אוצרים: דורון פולק, טליה רפפורט[25].
- 2000 – אמנים שולחים שלום, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, אוצר: דורון פולק.
- 2006 – שנה טובה לך אמא, גלריה גרוס, דיזנגוף סנטר, תל אביב, אוצרת: נעמי שלו.
- 2011 – אי-מהות, גלריה דודו גרשטיין, תל אביב[26].
- 2015 – 9 קירות אמן, מקום לאמנות בקריית המלאכה, תל אביב, אוצר: ניר הרמט.
- 2016 – 9 קירות אמן, מקום לאמנות בקריית המלאכה, תל אביב, אוצרת: דליה דנון.
- 2017 – Home Sweet Home, בית בנימיני, תל אביב, אוצרת: מרב רהט[27].
- 2019 – 9 קירות אמן, מקום לאמנות בקריית המלאכה, תל אביב. אוצרת: דליה דנון[28].
- 2019 – נשים יוצרות מציאות, בית האמנים ראשון לציון, אוצרות: דבורה מורג וענת מנדיל[29].
- 2020 – מים מרים, הגלריה העירונית – בית גורדון-לונדון, ראשון לציון. אוצרת: רעיה קידר.
- 2025 - "אתר" - אוצר: יאיר ברק, "מקום לאמנות"[30].
- 2025 - תנועת הבינה, אוצרת: רותם ריטוב, גלריה זוזו, עמק חפר[31][32][33].
אוספים נבחרים עריכה
- אוסף עודד שתיל תל אביב.
- אוסף ארי ואן רוזנבלט לוס אנג’לס ארצות הברית.
- פרופסור שמעון שוקן.
גלריה עריכה
-
מפה טופוגרפית, 2019, צלם אבי אמסלם
-
מכבש ספרים.
-
חתירה[א].
-
הדום אדום[ב].
-
ספרים וכלונסאות.
-
תנועת הבינה.
-
מתערוכת מצאתי אוצר, מוזיאון ישראל, 2025.
-
עוד מ"מצאתי אוצר" במוזיאון ישראל.
![חתירה[א].](/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94&wpDestFile=Rowing_by_the_book.jpg){kind=link}
![הדום אדום[ב].](/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94&wpDestFile=Dalia_Zerachia._Snapseed.jpg){kind=link}
סרטונים עריכה
- תערוכת "אצילה למחצה", מקום לאמנות, תל אביב נובמבר 2024
קישורים חיצוניים עריכה
ביאורים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ דליה זרחיה, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית
- ^ אברהם זרחיה
- ^ עמי שטייניץ, רסיסי חיים, באתר דליה זרחיה (רסיסי חיים), 20 בנובמבר 2020
- ^ רהט מרב, מחשבות על פסנתר כנף לבן, באתר http://www.daliazerachia.com/-fragments-of-life-2003-2017, 20 בדצמבר 2020
- ^ דליה זרחיה: עבודות חדשות 1992-1991, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד, באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 1992
- ^ דליה זרחיה: אדמה אדמתי, גלריה טובה אוסמן, תל-אביב: 4 פברואר, 1994 - 23 פברואר, 1994, באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 1994
- ^ דליה זרחיה: אדמה אדמתי, גלריה טובה אוסמן, תל-אביב 4 פברואר, 1994 - 23 פברואר, 1994
- ^ ארט פוקוס - דליה זרחיה: מקלט 535, תל-אביב: 6 אוקטובר - 10 נובמבר., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 1994
- ^ דליה זרחיה: קומי צאי, הגלריה לשלום, המרכז לאמנויות גבעת חביבה: 8 נובמבר, 2003 - 3 דצמבר., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2003
- ^ דליה זרחיה: לא רואים אותם ממטר, גלריה גרוס, תל-אביב: 2 דצמבר, 2005 - 28 דצמבר., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2005
- ^ דליה זרחיה: לא רואים אותם ממטר, גלריה גרוס, תל-אביב: 2 דצמבר, 2005 - 28 דצמבר,
- ^ דליה זרחיה: שנה טובה לך אמא, מסגרות פאר, תל אביב-יפו: 29 ספטמבר - 17 נובמבר., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2006.
- ^ דליה זרחיה: נוודות, איזכור, אירוניה, בית האמנים עש יוסף זריצקי, תל-אביב: 8 נובמבר - 8 דצמבר., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2007
- ^ דליה זרחיה: סטאטי במעגלים, בית האמנים עש יוסף זריצקי, תל-אביב: 29 אפריל - 23 מאי., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2010
- ^ דליה זרחיה: מדפי עץ, גלריה אפרטארט, תל אביב-יפו: 28 אפריל - 20 מאי., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2011.
- ^ רסיסי חיים מקום לאמנות, קריית המלאכה, תל-אביב: 25 מאי - 17 יוני., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2007
- ^ [https://museum.imj.org.il/artcenter/newsite/he/exhibitions/?artist=%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94,%20%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94&list= דליה זרחיה: מחשבות על פסנתר כנף לבן, מקום לאמנות קריית המלאכה, תל-אביב 2 נובמבר - 25 נובמבר.], באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2007
- ^ זיוה קורט, מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה - בלוג האמנות של ד"ר זיוה קורט, באתר zivakoort.com
- ^ דליה זרחיה: ריבת שושנים, מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל-אביב: 17 ספטמבר - 17 אוקטובר., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2020.
- ^ הדרה שפלן קצב, יחי הבורגנות!, באתר ערב רב, 25/07/2021
- ^ דליה זרחיה: ידיים טובות, בית האמנים עש יוסף זריצקי, תל-אביב: 16 אפריל - 15 מאי., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2021.
- ^ גלריה בגליל - "אין סיטו" אילנה דותן ודליה זרחיה., באתר המכללה האקדמית גליל מערבי
- ^ "קצה" היה בגלריה גבול, באתר גלריה גבול לאמנות עכשווית, קיבוץ חניתה.
- ^ דליה זרחיה: אצילה למחצה, 5 מקום לאמנות, תל-אביב: 14 נובמבר - 14 דצמבר., באתר מוזיאון ישראל ירושלים, מרכז המידע לאמנות ישראלית, 2024.
- ^ אמנים שולחים שלום - תערוכת אמנים שולחים שלום, באתר מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב : תשנ"ז
- ^ נורית טל-טנא, אי-מהות, באתר ערב רב, 08/05/2011
- ^ HOME SWEET HOME? - תערוכת עמותת אמנים יוצרים בישראל/ תחום אמנויות, באתר בית בנימיני לאמנות עכשווית, 2017
- ^ 9 X קיר אמן, באתר מקום לאמנות בקריית המלאכה
- ^ ענת מנדיל, אקטיביזם אוצרותי בתערוכה ״נשים יוצרות מציאות – מחווה לוותיקות העיר ראשון לציון״, באתר ערב רב 18/06/2019
- ^ אתר למנויים בלבד גלעד מלצר, עם הפנים לקיר: תשע אמניות בתערוכה "אתר", באתר הארץ, 21 במאי 2025
- ^ מצאתי אוצר! / תנועת הבינה, באתר זוזו/zuzu גלריה להנעה תרבותית, 17/10/2025
- ^ אתר למנויים בלבד גלעד מלצר, תערוכה על הדרך שעשה הספר מהספרייה אל מדרכות הרחוב, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2025
- ^ חגית פלג רותם, ״תנועת הבינה״ תערוכת הסיום של גלריה זוזו היא סמן של תקופה, באתר "פורטפוליו", 11 בדצמבר 2025
- ^ Leslie, Charles Robert, Memoirs of the life of John Constable, esq., R.A., composed chiefly of his letters, Internet Archive
