Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דייוויד סמואל מרגוליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד סמואל מרגוליות
David Samuel Margoliouth

דייוויד סמואל מרגוליותאנגלית: David Samuel Margoliouth;‏ 17 באוקטובר 185822 במרץ 1940) היה מזרחן אנגלי ועמית האקדמיה הבריטית.[1] מרגוליות נמנה עם חוקרי המזרחנות הבולטים בבריטניה בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, ועסק במחקר השפה הערבית, האסלאם והספרות הערבית הקלאסית.

מרגוליות פעל תקופה קצרה גם ככומר בהכנסייה האנגליקנית, ובהמשך הקדיש את עיקר פעילותו למחקר ולהוראה אקדמית. בין השנים 1889–1937 כיהן כפרופסור הלאודיאני לערבית באוניברסיטת אוקספורד, תפקיד שבו השפיע על דורות של חוקרי מזרחנות. מחקריו כללו עיסוק בטקסטים ערביים קלאסיים, בהיסטוריה של האסלאם ובפילולוגיה שמית, והוא תרם להפצת הידע על התרבות והספרות הערבית בעולם האקדמי האירופי.[2][3]

חייו עריכה

אביו, יחזקאל, המיר את דתו מיהדות לנצרות אנגליקנית, ולאחר מכן פעל בבת'נל גרין כמיסיונר עבור היהודים. הוא היה מקורב גם לדודו,[4] המומר האנגליקני משה מרגוליות.[5] מרגוליות התחנך בוינצ'סטר קולג', שם היה מלומד בולט, ובניו קולג' (אוקספורד) שם סיים את לימודיו עם הצטיינות כפולה בתואר ראשון בלימודים קלאסיים בשנת 1880.[6] הוא זכה במספר חסר תקדים של פרסים בלימודים קלאסיים ובשפות מזרחיות, שכן הוא שלט בשפות ערבית, פרסית, טורקית, ארמנית וסורית, וזאת בנוסף לשפה העברית. עבודת המחקר האקדמית שלו, אשר פורסמה בשנת 1888, נשאה את הכותרת "Analecta Orientalia ad Poeticam Aristoteleam". בשנת 1889, הוא ירש את הקתדרה הלאודיאנית לערבית, משרה בה החזיק עד לפרישתו עקב מצב בריאותי רעוע בשנת 1937. הוא קיבל תואר דוקטור לספרות מניו קולג' בחודש יולי של שנת 1902.[7]

רבים מחיבוריו על ההיסטוריה של האסלאם הפכו לכתבים סטנדרטיים בשפה האנגלית, וביניהם נמנים "מוחמד ועליית האסלאם" (1905), "ההתפתחות המוקדמת של המוחמדניות" (1914), וכן הספר "היחסים בין ערבים לישראלים לפני עליית האסלאם" (1924).[3]

הוא תואר כעורך וכמתרגם מבריק של יצירות בערבית,[3] כפי שניתן לראות ב"מכתבי אבו אל-עלאא אל-מערי" (1898), "מילון המלומדים של יאקות", בשישה כרכים (1907–1927), ובכרוניקה של מסכוויה, שהוכנה בשיתוף פעולה עם הנרי פרדריק אמדרוז תחת הכותרת "ליקוי הח'ליפות העבאסית", בשבעה כרכים (1920–1921).

הוא זיהה מכתב עסקי הכתוב בפרסית יהודית, אשר נמצא בדנדן אויליק בצפון-מערב סין בשנת 1901,[8] ככזה המתוארך לשנת 718. מדובר בראיה המוקדמת ביותר המעידה על נוכחותם של יהודים בסין.[9]

קובץ:Brieven van David Samuel Margoliouth (1858-1940) aan Christiaan Snouck Hurgronje (1857-1936) Or. 8952 A 667.pdf
כתב ידו של מרגוליות (1930)

מרגוליות היה חבר במועצה של החברה האסיאתית המלכותית החל משנת 1905 ואילך. הוא כיהן כמנהלה בשנת 1927, זכה במדליית הזהב התלת-שנתית שלה בשנת 1928, ושימש כנשיא החברה בשנים 1934–1937.[2]

המשורר הלאומי המצרי אחמד שאוקי הקדיש למרגוליות את שיר המפורסם, "הנילוס".

מרגוליות על שירה ערבית קדם-אסלאמית עריכה

בחיבורו "מוחמד ועליית האסלאם", כתב מרגוליות את הדברים הבאים: "השפה של הקוראן נחשבה על ידי מומחים כבעלת דמיון מפתיע לזו של השירה המוקדמת. אף על פי שעבורנו קשה להביע דעה בנקודה זו, בהתחשב בכך שהשירה המוקדמת היא במידה רבה זיוף המבוסס על המודל של הקוראן, עלינו לקבל את דעתם של הערבים."[10]

במאמר ב"אנציקלופדיה לדת ואתיקה", כתב מרגוליות: "הקשר של הסגנון הקוראני הזה אל השירה והפרוזה המחורזת של הערבית הקלאסית הוא חידה שכרגע לא ניתן לפתור אותה."[11]

חיים אישיים עריכה

קובץ:Cairo, Jerusalem, and Damascus (1912). Front page.jpg
קהיר, ירושלים ודמשק, 1912

ב-5 באפריל 1896, מרגוליות התחתן עם ג'סי פיין סמית' (1856–1933), בתו של רוברט פיין סמית'.[6] ג'סי הייתה חוקרת של השפה הסורית ופעילה למען זכות בחירה לנשים בבריטניה.[12]

מרגוליות הוסמך בכנסייה האנגליקנית כדיאקון וככומר בשנת 1899, במהלך טקסים בקתדרלת ליברפול. דבר זה היה יוצא דופן שכן הסמכות לדיאקוניה ולכמורה התרחשו בדרך כלל בשנים עוקבות. הוא מעולם לא החזיק בתפקיד בקהילה מקומית, ובמקום זאת התואר שלו היה עמית מחקר בניו קולג' שבאוקספורד. בנוסף, בין השנים 1899 עד 1903, הוא שימש ככומר בוחן עבור הבישוף של ליברפול. לעיתים הוא נשא דרשות בכנסיות באוקספורד. הוא השתייך לאגף ה"כנסייה הנמוכה" של הכנסייה האנגליקנית, ולפי ה"מילון הביוגרפי הלאומי של אוקספורד", היו לו "נטיות אוונגליסטיות קיצוניות".[6]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ Werner Eugen Mosse and Julius Carlebach, Second Chance: Two Centuries of German-speaking Jews in the United Kingdom
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). (Subscription, Wikipedia Library access or UK public library membership required.)
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ Xu Xin, The Jews of Kaifeng, China. History, Culture, and Religion. p. 153, KTAV Publishing House, Inc., 2003. ISBN 0-88125-791-5 ISBN 978-0-88125-791-5
  10. ^ Margoliouth, D. S. (1905) Mohammed and the Rise of Islam, New York: G. P. Putnam's Sons, p. 60
  11. ^ Margoliouth, D. S. (1915) Encyclopaedia of Religion and Ethics, Edinburgh: T. & T. Clark, Vol. VIII, p. 874.
  12. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). (Subscription, Wikipedia Library access or UK public library membership required.)