דייוויד ב. הנדרסון
פעולות נוספות
| לידה | אולד דיר, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | דובוק, איווה, ארצות הברית | ||||
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| מפלגה | קובץ:Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
דייוויד ברמנר הנדרסון (באנגלית: David Bremner Henderson; 14 במרץ 1840 – 25 בפברואר 1906) היה עורך דין, חייל במלחמת האזרחים האמריקנית ופוליטיקאי אמריקאי מטעם המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה-34 בין השנים 1899 ל-1903. הוא ייצג את איווה בבית הנבחרים בין השנים 1883 ל־1903. הנדרסון היה יושב הראש הראשון שמוצאו ממערב לנהר המיסיסיפי, השני שנולד מחוץ לארצות הברית (לאחר צ'ארלס פרדריק קריספ), היחיד מאיווה, והאחרון שכיהן בתפקיד זה והיה ותיק מלחמת האזרחים.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
הנדרסון נולד ב-14 במרץ 1840 באולד דיר שבסקוטלנד. בשנת 1846 היגר לארצות הברית עם הוריו, שהתיישבו במחוז וינבגו שבאילינוי. בשנת 1849 עברה המשפחה לחווה סמוך לקלרמונט שבמחוז פייט שבאיווה. הוא למד בבתי ספר ציבוריים ולמד גם באוניברסיטת איווה העילית בפייט.
הנדרסון נישא לאוגוסטה פוקס, שהייתה תלמידה עמו באוניברסיטה. במהלך לימודיהם נוצר ביניהם קשר שנמשך כל חייהם. לאחר סיום הלימודים נפרדו דרכיהם לזמן מה: פוקס שבה לביתה והנדרסון התגייס לצבא כחייל פשוט. הוא נפצע קשה ואיבד רגל, אך שב לשירות פעיל ואף קיבל דרגת קולונל עוד לפני שהחלים לחלוטין. לאחר תום המלחמה נישאו השניים. פוקס, ילידת אוהיו, עברה לאיווה בגיל צעיר. לזוג נולדו שתי בנות ובן. הבת הבכורה נישאה לסמואל פיזלי, והבת השנייה, איזבל, הייתה מוזיקאית מוכשרת.
שירותו במלחמת האזרחים עריכה
הנדרסון שירת בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, ונפצע פעמיים באופן חמור – פעם בצווארו ופעם ברגלו, פציעה שהובילה לקטיעות הדרגתיות של הרגל. הוא התגייס ב-15 בספטמבר 1861 כחייל פשוט בפלוגה C של רגימנט הרגלים המתנדבים ה־12 של איווה. בהמשך נבחר ומונה ללוטננט ראשון באותה פלוגה.
בקרב פורט דונלסון נפצע בצווארו בעת ההסתערות הסופית. לאחר שחזר ליחידתו באפריל 1862, איבד כף רגל וחלק מרגלו בקרב השני על קורינתוס באוקטובר 1862. הוא שוחרר מהשירות ב-26 בפברואר 1863 עקב פציעותיו ושב לאיווה. לאחר ששימש כנציב מועצת הגיוס של המחוז השלישי של איווה בין מאי 1863 ליוני 1864, שב לצבא כקולונל של רגימנט הרגלים המתנדבים ה-46 של איווה, אחד מיחידות "אנשי מאה הימים", ופיקד עליו עד שחרורו בספטמבר 1864.
קריירה משפטית עריכה
הנדרסון היה עורך דין מצליח טרם כניסתו לפוליטיקה. לאחר לימודי משפטים הוסמך בשנת 1865 והחל לעסוק במקצוע בדובוק. הוא שימש כגובה מס פנימי של המחוז השלישי של איווה מנובמבר 1865 ועד יוני 1869, אז התפטר כדי להתמנות לעוזר התובע הפדרלי של המחוז הצפוני של איווה, תפקיד שבו כיהן עד 1871. לאחר מכן שב לעיסוק פרטי בדובוק עד 1882.
חבר הקונגרס ויושב ראש ועדות עריכה
בשנת 1882 נבחר הנדרסון כחבר המפלגה הרפובליקנית לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מחוז הקונגרס השלישי של איווה, וכיהן מ-4 במרץ 1883 ועד 3 במרץ 1903. הוא התמודד על תפקיד יושב ראש הבית עם פתיחת הקונגרס ה-51 בשנת 1889, אך סיים הרחק מאחורי תומאס ברקט ריד וויליאם מקינלי.
הוא שימש כיושב ראש ועדת המיליציה בקונגרס ה-51, וכיושב ראש ועדת המשפטים בקונגרסים ה-54 וה-55. בנוסף היה הרפובליקני הבכיר בוועדת ההקצבות בקונגרסים ה-52 וה-53, כאשר לבית היה רוב דמוקרטי. לאחר שהרפובליקנים שבו לרוב בבחירות 1894, שבר יושב הראש ריד את המסורת ומינה את ג'וזף גורני קאנון לראש ועדת ההקצבות, בשל הוותק המצטבר שלו, והנדרסון מונה במקום זאת ליושב ראש ועדת המשפטים.
הנדרסון היה מתדיין נמרץ ותומך רפובליקני מובהק. הוא נודע בחיבתו לעימותים, ולעיתים קרובות השתמש בלשון חריפה כלפי דמוקרטים. באחת מהופעותיו אמר: "אעדיף לבלות נצח בגיהנום עם תומך הקונפדרציה מאשר נצח בגן עדן עם 'ראש נחושת' צפוני". הצלחתו הפוליטית נבעה משילוב בין עמדות רפובליקניות מרכזיות לבין נושאים שעניינו את בוחריו החקלאיים. בשנת 1886 הוביל את התמיכה בהטלת מס גבוה על מרגרינה מלאכותית, ובמקביל קידם חוק להגדלת קצבאות לאלמנות חיילים ב-50%. מחויבותו לנושאי פנסיה, כלליים ואישיים, ליוותה את כל הקריירה שלו.
יושב ראש בית הנבחרים עריכה
בתמיכת רפובליקנים ממדינות המערב נבחר הנדרסון בשנת 1899 ליושב ראש בית הנבחרים, לאחר התפטרותו של ריד. במהלך שתי כהונותיו (בקונגרסים ה-56 וה-57) שימש גם כיושב ראש ועדת הכללים, בהתאם למסורת.
ב־16 בספטמבר 1902, פחות מחודשיים לפני הבחירות לקונגרס, הפתיע הנדרסון כאשר הודיע על פרישתו מהמרוץ לבחירה מחדש. במכתבו ציין כי קיימת "תחושה גוברת בקרב הרפובליקנים כי איני מייצג נאמנה את עמדותיהם בנושא המכסים". אחרים ייחסו את החלטתו להשפעות מתמשכות של פציעות המלחמה.
במכתב שנשלח ליורשו ג'וזף גורני קאנון ציין מזכיר בית הנבחרים לשעבר כי הסיבה עשויה להיות קשורה גם לשערורייה אישית אפשרית הקשורה לקשריו עם לוביסטית, שלכאורה החזיקה ראיות מביכות נגדו. תהיה הסיבה אשר תהיה, פרישתו פתחה את הדרך לכהונתו הארוכה של קאנון כיושב ראש.
מותו והנצחתו עריכה
לאחר פרישתו מהקונגרס עסק הנדרסון בעריכת דין בניו יורק עד שבעיות בריאות אילצו אותו לפרוש ולעבור לדרום קליפורניה. הוא נפטר בדובוק ב-25 בפברואר 1906 בגיל 65, ונקבר בבית הקברות לינווד בעיר.
דיוקנו תלוי בחדר יושבי הראש בקפיטול של ארצות הברית, ופסלים בדמותו, מעשה ידי ג'. מאסי ריינד, מצויים באגודת ההיסטוריה של איווה ובקלרמונט.
פארק אליסון–הנדרסון בדובוק נקרא על שמו ועל שם הסנאטור ויליאם אליסון, אף הוא תושב העיר.
קישורים חיצוניים עריכה
- דייוויד ב. הנדרסון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- דייוויד ב. הנדרסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
