דיוקן עצמי (ואן גוך, 1887)
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
דיוקן עצמי (בהולנדית : Zelfportret) הוא ציור שמן (מספר קטלוגי : F 345, JH 1249) שצויר על ידי וינסנט ואן גוך באביב 1887 במהלך שהותו בפריז. הציור נמצא באוסף מכון האמנות של שיקגו.[1]
רקע עריכה
בשנת 1886 עזב ואן גוך את הולנד ועבר לפריז, שם התגורר עם אחיו תאו ואן גוך, שהיה סוחר אמנות. בתקופה זו נחשף לאימפרסיוניזם והושפע מהאנרגיה של העיר. במהלך שהותו בפריז, שנמשכה כשנתיים, יצר לפחות עשרים וארבעה דיוקנאות עצמיים.[1]
השפעות וסגנון עריכה
משיכות המכחול הצפופות משקפות את תגובתו של ואן גוך לטכניקת הפואנטיליזם שפיתח ז'ורז' סרה בציורו "יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גראנד ז'אט". בעוד שסרה השתמש בשיטה זו על בסיס תפיסה מדעית ואובייקטיבית של צבע, ואן גוך הפך אותה לשפה ציורית רגשית. פני הציור מתמלאים נקודות וקווים קצרים בצבעים ירוקים, כחולים, אדומים וכתומים היוצרים תחושה של תנועה.[1]
פרשנות עריכה
בציור מודגש מבטו של האמן, ואן גוך עצמו כתב לאחיו תיאו כי הוא מעדיף לצייר את עיני בני האדם יותר מאשר קתדרלות, משום שלדבריו נפש אנושית מעניינת אותו יותר. דברים אלה משקפים את העניין שלו בביטוי רגשי ובחקר הדמות האנושית.
תקופת עבודתו של ואן גוך כצייר הייתה קצרה יחסית. לאחר תקופתו בפריז עבר לעיר ארל שבדרום צרפת, שם שהה כחמישה עשר חודשים. כאשר נפטר בשנת 1890 עסק באמנות במשך כחמש שנים בלבד.[1]
