דיאט
פעולות נוספות
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |
בתחום הפוליטיקה, דיאט או דיאטה (מלטינית : Dieta, באנגלית Diet, בצרפתית Diète, בגרמנית Diät) הוא אספה פרלמנטרית. במובן זה, הכוונה בדרך כלל לאסיפות הרייכסטאג של האימפריה הרומית הקדושה, בהן: הדיאט של אאוגסבורג, הדיאט של נירנברג, הדיאט של רגנסבורג והדיאט של ורמיזא.
הריקסדג של המעמדות היה דיאט של ארבעת המעמדות (אצולה, כמורה, תושבי עיר ואיכרים) בשוודיה שנערך מהמאה ה-15 עד 1866. הדיאט של פינלנד המשיך את הריקסדג ודן במעמדות של הדוכסות הגדולה של פינלנד מ-1809 עד 1917.
יפן, אשר בעת כינון חוקת מייג'י שאבה רעיונות ממשטרי המונרכיות באירופה, ובעיקר מזו של הקיסרות הגרמנית, הגדירה את בית המחוקקים היפני (קוקאי) כדיאט.
מקור השם עריכה
השם דיאטה מקורו במילה ביוונית העתיקה "δῐ́αιτα = דיאיטה" שמשמעותה – דרך חיים", "מרחב חיים" וכן "החלטה" או "פסיקה", נגזרת של הפועל διαιτάομαι (דיאיטאומאי" – להזין את עצמו, לדור) או מהמילה – διαιτησία (בוררות – בלטינית עתיקה diaeteta= בורר[1]. מאחד המקורות היווניים האלה נגזרה המילה הלטינית diaeta ומאוחר יותר dieta, (במקור בימי קדם – "אורח חיים" או "דירה, ביתן, מגורים", "תא על ספינה"[2] במובן של "אספה" ו"מנת אוכל יומית". קיימת השערה הנחשבת שגויה כי המילה באה מהמילה הלטינית dies שפירושה יום, מכיוון שהאסיפות הפרלמנטריות נערכו על בסיס יומי[3]. ההסבר האחרון תואם את המונחים הגרמניים Tagung או Tag (יום – בגרמנית) המשמשים בשמות רייכסטאג ובונדסטאג.
שימוש המונח בהיסטוריה עריכה
גרמניה עריכה
- האספות או ה"דיאטות" הקיסריות של האימפריה הרומית הקדושה
- "הדיאטה האימפריאלית" או "הדיאט הקיסרי" (רייכסטאג) – לרבות דיאטת פרנקפורט
- הדיאטות באוגסבורג (Reichstage zu Augsburg)
- הדיאטות בנירנברג (Reichstage zu Nürnberg)
- דיאט רגנסבורג Regensburger Rechstag כלל את הקולוקוויום ברגנסבורג (1541)
- הדיאטות בשפאייר (Reichstage zu Speyer)
- דיאט וורמס (Reichstag zu Worms)
פולין עריכה
- דיאט פולין, במקור – "סיים" ("Sejm")
- דיאט פרוסיה או "לאדנטג" – התכנס אחרי ההסכם השני בתורן (1466) ב"פרוסיה המלכותית", פרובינציה בפולין, שהייתה באוניה פרסונלית עם הכתר הפולני.
צ'כיה עריכה
- דיאט בוהמיה
קרואטיה עריכה
- הדיאטה הקרואטית, במקור בשפה הקרואטית – "sabor" – "סאבור" – גם הדיאט הדלמטי (Dalmatinski sabor), הדיאט ההונגרי-קרואטי (Ugarsko-hrvatski sabor) והדיאט הבבוסנה-הרצגובינה (Bosansko-hercegovački sabor)
הונגריה עריכה
- הדיאטה של הונגריה (אנ') (Rendi országgyűlés) – (עד 1848) שהתכנס פעם בשלוש שנים בסקשפהרוואר, בודה או ברטיסלבה (פוז'ון או פרסבורג) – בממלכת הונגריה בימי חהסות של האימפריה ההבסבורגית והאוסטרית.
טרנסילבניה עריכה
- דיאט טרנסילבניה – בין המאה ה-11 ל-1711
- דיאט הנסיכות טרנסילבניה (לנדטאג) – בין 1711 ל-1867
שוודיה עריכה
דיאט המעמדות או הריקסדאג (Riksdag ריקסדא) – הדיאט של ארבעת המעמדות של שוודיה החל מהמאה ה-15 ועד שנת 1866.
פינלנד עריכה
דיאט פינלנד – תחת השלטון הרוסי הצארי – היה יורש של דיאט המעמדות השוודי – בדוכסות הגדולה של פינלנד – בשנים 1809–1906
שווייץ עריכה
- דיאט שווייץ או הטאגזאצונג (בגרמנית: Tagsatzung, בצרפתית: Diète) – שהוחלפה באמצע המאה ה-19 על ידי האספה הפדרלית של שווייץ.
השימוש בימינו עריכה
המונח הצרפתי Diète – דיאט – נמצא עדיין בשימוש לגבי כמה פרלמנטים ובתי תחתונים של פרלמנטים עכשוויים:
- דיאט יפן – (קוקאי – 国会) – הפרלמנט הדו-קמרלי של יפן
המונח "דיאט" הוא פחות בשימוש – בעיקר בצרפתית, לגבי:
- הסיים של פולין. האספות הפרובינקיאליות נקראות "דיאטינות", בפולנית Seimik
- האספה הלאומית ההונגרית – מכונה בצרפתית – דיאט הונגריה
- הבונדסטאג של גרמניה או הדיאטה הפדרלית של גרמניה – לעומת הבונסדראט – המועצה הפדרלית המייצגת את הלנדים. ולכל לנד יש לנדטאג. – דיאט אזורי.
- בשוודיה – הרקסדאג – או הדיאטה הלאומית או דיאטת המדינה
- בפינלנד – דיאט פינלנד – Eduskunta אדוסקונטה או בשוודית Riksdagen רקידאגן
- בליכטנשטיין – הדיאט או ה"לנדטאג"
- בליטא ובלטביה – הדיאטות הלאומיות נקראות Seimas ובהתאמה Saeima
- בכמה אוניברסיטאות בהודו ובממלכה המאוחדת עונת הבחינות נקראת "דיאט הבחינות" (Examination diet)
- בבתי משפט ב סקוטלנד – בית המשפט מורה על ישיבות הנקראות "דיאט" להוכחות, טיעונים, ערעור או בוררות.
ראו גם עריכה
- לנדטאג
- רשימת בתי מחוקקים לפי מדינה (באנגלית)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Alafogiannis Georgios"Anthroponymia sto H' biblio ton apodeixeon istorion tou Laonikou Chalkokondyle", postgraduate thesis, National University of Athens, School of Philosophy, 2020, עמ' 30 הערה 87 ביוונית
- ^ G.Guțu – Dicționar latin-roman Editura științifică și enciclpedică București 1983
- ^ Douglas Harper Etymological Dictionary online