Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דור ההמשך – אוהבי יידיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דור ההמשך – אוהבי יידיש
דגל
חברים 24
תקופת הפעילות 8 בפברואר 1989 – הווה (37 שנים)

דור ההמשך – אוהבי יידיש (המשך-דור ליבהאָבערס פֿון ייִדיש) היא עמותה לקידום שפת ותרבות היידיש בישראל, שפועלת משנת 1989.

היסטוריה עריכה

עמותת "דור ההמשך – אוהבי יידיש" הוקמה ב-1989 על ידי פעילי היידיש המו"ל פסח סקודיצקי, הזוג עדינה ויוסי שנל, והמלחין והמחזאי דניאל גלאי, שעמד בראשה. על פי רשם העמותות, מטרות העמותה הן עידוד, קידום והכרה ביידיש ובמורשת תרבות אשכנז; קיום פעילויות מחקר, לימוד, הוצאת ספרים וארגון אירועי תרבות וכנסים.[1]

מבין פעולותיה: הוצאת כתב העת הספרותי "נייע וועגן" (דרכים חדשות) בשנים 1992–2005, לימודי יידיש רב-דוריים דרך "קינדערוועלט" (עולם הילדים) בבתי ספר ובבית לייוויק, ויוזמת החקיקה למען חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, שהוביל להקמת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

נייע וועגן עריכה

קובץ:New directions yearly.png
כריכת הגיליון הראשון של כתב העת "נייע וועגן"

בשנים 1992–2005, העמותה הוציאה לאור את השנתון הספרותי נייע וועגן. המערכת הראשונה כללה לצד דניאל גלאי, את הסופר, המשורר והמחזאי מיכאל פלזנבאום, יליד ברית המועצות, שעלה לארץ שנה קודם לכן, ואת בוריס סנדלר, שעלה באותה שנה ממולדובה, כך שכתב העת סימן חלופה למשוררי וסופרי יידיש הוותיקים בישראל, שהיגרו לישראל בדרך כלל בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם השנייה.

בהקדמה לגיליון הראשון, שנכתבה ביידיש, בעברית ובאנגלית, התייחסו חברי המערכת לבחירתם לפרסם כתב עת דווקא ביידיש. "האם יש בשביל מי לכתוב? האם יש אצלנו קוראי יידיש חדשים? מעטים מאוד. אך עובדה זו אינה מרתיעה אותנו. חדורי-הכרה אנו, שבנוסף ליצירה ביידיש, אחת ממשימותינו החשובות היא לבנות קהל של קוראים צעירים".

עם השנים התחלפו חברי המערכת, ונטלו בה חלק גם המשורר לב ברינסקי וצבי כנר, שחקן, פנטומימאי וסופר ניצול השואה. מהגיליון הרביעי, החל לערוך את כתב העת הסופר ישראל רודניצקי. כתב העת פרסם 12 גיליונות. הגיליון האחרון יצא לאור בשנים 2004–2005 והגיליונות נתמכו על ידי עיריית תל אביב.

לצד כתב העת, פועלת הוצאה לאור קטנה של ספרי יידיש, בשם "הוצאת דור ההמשך".

חוק רשות היידיש עריכה

החל מתחילת שנות התשעים, העמותה פעלה לחקיקת חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש (יחד עם הלאדינו) שאושר ב־1996, שמכוחו הוקמה הרשות הלאומית ליידיש, התומכת בפעילות תרבות היידיש בישראל. קדמו לחקיקת החוק, "יום היידיש" בכנסת ב-4 בינואר 1993, ופניות לחברי הכנסת ואישי ציבור ובהם נשיא המדינה עזר ויצמן. בין השאר, פנתה העמותה למפלגות שונות שהתמודדו לבחירות של שנת 1992 בבקשה לייחד במצען אזכור אוהד לתרבות אשכנז וליידיש.

ב-1996, לאחר קבלת החוק, ציין כתב העת "לעבנס-פראגן" את עמותת דור ההמשך כמי שיזמה את החוק והגישה אותו לוועדת החינוך של הכנסת. לצדה, אוזכרו תומכים נוספים בחוק: ח"כ דב שילנסקי, יו"ר הכנס, ח"כ שבח וייס, ויצחק ורשבסקי, יו"ר המועצה העולמית ליידיש.[2] תרומת "דור ההמשך" ודניאל גלאי מוזכרים גם, לצד תרומתו של שמואל עצמון, בספרה של רחל רוז'נסקי, "אהובה ודחויה" (2024). בנוסח החוק שהתקבל מצוין כי במועצה הציבורית של הרשות הלאומית ליידיש יהיו 21 חברים, מתוכם שני חברי עמותת "דור ההמשך".[3]

העמותה היום עריכה

כיום, יו"ר "דור ההמשך" הוא הבמאי והאוצר אסף גלאי, הפועל לצד אלכס וולינסקי ופרופ' גבי חודיק. העמותה עוסקת בעיקר בקידום קשר בין השפה לבין דורות שונים של אוהדיה, הפקת אירועי תרבות וערבי ראיונות, פתיחת צוהר לעולם היידיש ומאבק בסטיגמות השליליות של תרבות אשכנז. בין פעולותיה, "אולימפיאדת הטשולנט" של 2018[4] והכנת הסרטון "איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב יידיש" (2025 במאית: עידית אברהמי) בהשתתפות יוצרים ואנשי רוח ישראלים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה