Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דורית ניצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורית ניצן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
התמחות ילדים

פרופסור דורית ניצן-קלוסקי היא ראש בית הספר לבריאות הציבור, ראש המרכז למערכות מזון, בריאות אחת וחוסן (BGU-FOR), חברת בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ופרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' ניצן היא רופאת ילדים עם תת-ההתמחות בגסטרואנטרולגיה ותזונת ילדים, ומוסמכת בבריאות הציבור (MPH) ; ראש מערך החירום של אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי.

ביוגרפיה עריכה

ניצן-קלוסקי היא בתם של נעמי ומאיר ניצן. היא בוגרת בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ומיד אחרי הסטאז' המשיכה בהכשרה ובעבודה בארצות הברית. את ההתמחות ותת ההתמחות בגסטרואנטרולגיה ותזונת ילדים עשתה בבית החולים לילדים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. שם סיימה גם תואר MPH בבריאות הציבור, תוך התמחות באפידמיולוגיה וביוסטטיסטיקה.

ניצן כיהנה בתפקידי ניהול בכירים במשרד הבריאות הישראלי. בשנת 2002 היא התמנתה לתפקיד מנהלת המחלקה לשירותי מזון ותזונה במשרד. המחלקה עליה מונתה נחשבת לאחת החשובות והדומיננטיות במשרד הבריאות, משום שתחת פיקוחה נמצא כל נושא המזון בארץ, עד לרמת הפיקוח על פרסומות מזון המשודרות במדיה. כחלק מתפקידה במשרד, השתתפה בוועדות של ארגון הבריאות העולמי והכירה את פעילותו מקרוב והעריכה את דרך עבודתו. פרשת רמדיה תפסה את ניצן-קלוסקי בתחילת כהונתה בתפקיד. רק שנה קודם לכן קיבלה את משרת מנהלת המחלקה וראש שירותי המזון בפועל, ומיד עם היוודע הפרטים הראשונים, ספגה ביקורות נוקבות על אוזלת ידו של משרד הבריאות[1]. משרד הבריאות כולל המנכ"ל, סיעו, תוך תאום עם משרד עורכות הדין של ארנה לין[2]. בעקבות עסקת טיעון הוחלט לא להרשיע את נציגי משרד הבריאות וניצן-קלוסקי בכללם[1], אך הוטלו עליה 500 שעות עבודות שירות[3].

ניצן-קלוסקי הייתה פעילה בארגון ההומניטרי "רופאים לזכויות אדם". במסגרתו תמכה ויעצה לפעילות הומניטריות למען אתיופיה והמזרח התיכון בשיתוף עם תוכנית המזון העולמית. היא גם הייתה יועצת לתזונה, בטיחות מזון, בריאות הציבור ותגובות למצבי חירום בסין, ברפובליקה של מולדובה ובפדרציה הרוסית. היא הובילה את הפעילויות בנושא הבריאות במשימות היערכות ותגובה לאסונות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. כמו כן השתתפה בגיבוש פעולות החיפוש וההצלה לצונאמי ב-2004 בתאילנד. במשך כל השנים שילבה עבודת שטח עם מחקר והוראה באוניברסיטאות שונות[4].

באוקטובר 2005 יצאה קלוסקי לחופשה ללא תשלום בת שנה, לאחר שקיבלה הצעה מארגון הבריאות העולמי לעמוד בראש אגף הבלקן, תפקיד יוקרתי שהארגון אינו נוהג להציע לישראלים. בידיעה שפורסמה לאחר המינוי באתר ההסתדרות הרפואית בישראל, זכתה קלוסקי לשבחים על המינוי, שהוצג כראייה להתחממות היחסים בין ישראל לאו"ם. היא ניהלה את שירותי בריאות הציבור בדרום-מזרח אירופה ונציגת ארגון הבריאות העולמי בסרביה (כולל מונטנגרו באותה תקופה) עד 2012. לאחר מכן כיהנה כנציגת ארגון הבריאות העולמי באוקראינה עד 2016. בתפקידה האחרון בארגון הבריאות העולמי, הייתה מנהלת מערך החירום של הארגון באזור אירופה האמון על 53 מדינות כולל ישראל. בשנים הראשונות של המלחמה באוקראינה, ניהלה את הסיוע ההומניטרי מהיבטי הרפואה והבריאות. שם פעלה יחד עם צוותי רפואה ובריאות, מידע, אפידמיולוגיה, תקשורת ומעורבות הקהילה, לוגיסטיקה ואנשי ניהול ומומחים בשותפויות ועוד[5]. ניצן קלוסקי זכתה לקבל פרסים והכרות תודה ממשרד החוץ הישראלי, האו"ם, ארגון הבריאות העולמי[6] ניצן-קלוסקי הביעה את דאגתה מהחלטתו של נשיא ארצות הברית להתנתק מארגון הבריאות העולמי WHO. לטענתה, בפרישה של ארצות הברית מהארגון, היא יוצאת מהמעגל הבינלאומי של מידע על תחלואה חריגה בעולם. כמו כן הפרישה מחלישה את המרכז לבקרת מחלות CDC ומגבירה את הפוליטיזציה של הבריאות.

מאז חזרתה לישראל, היא מנהלת התוכנית ללימודי חירום בבית הספר לבריאות הציבור, וראש המרכז למערכות מזון, בריאות אחת וחוסן, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. בראיון איתה היא הסבירה שמעניינת אותה עבודת מחקר חוצת-דיסציפלינות בנושאי מוכנות, הערכות ומענה למצבי חירום. הנגשת שירותי בריאות מצילי חיים לכל, אוכלוסיות ייחודיות ופגיעות, הערכת מוכנות ומענה, כלי ניהול ופיקוד, התארגנות מקומית, לאומית, אזורית וגלובלית לחירום, הכשרת עובדים לסיוע הומניטרי, ועוד. כמו כן, מחקרים, חדשנות ופיתוח שמכוונים להגן, לשמור ולקדם את האיזון שכרוך ב"בריאות אחת" (בריאות האדם, בריאות בע"ח וצומח, ובריאות הסביבה), ומערכות מזון וביטחון תזונתי ליצירת חוסן[4].

ניצן קלוסקי הייתה חברת הוועדה המייעצת בנושא התפרצות הפוליו 2022 במשרד הבריאות[7] ופרסמה חוברות מידע ומאמרים מקצועיים רבים[8][9][10].

קישורים חיצוניים עריכה

  • Dorit Nitzan, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (באנגלית)
  • העולם בכפות ידיה, בתוך "אבג - עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב", גיליון 136, פברואר-מרץ 2023; עמ' 16

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שני מזרחי, הסדר טיעון בפרשת רמדיה: עובדי משרד הבריאות הודו בכתב אישום מתוקן ולא יורשעו, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2011
  2. ^ במסדרונות, באתר הארץ, 9 באפריל 2008
  3. ^ רענן בן צור, פרשת רמדיה: עובדי משרד הבריאות לא הורשעו, באתר ynet, 5 ביוני 2011
  4. ^ 1 2 פרופ' דורית ניצן, באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב
  5. ^ פרופ' דורית ניצן, באתר SID ישראל האגודה לפיתוח בינלאומי
  6. ^ Prof. Dorit Nizan Chair of the Academic Committee, IMPRED-Preparation and preparedness for emergencies sand disaster
  7. ^ הוועדה המייעצת בנושא התפרצות הפוליו 2022, באתר משרד הבריאות
  8. ^ Dorit Nitzan, אוניברסיטת בן גוריון
  9. ^ Dorit Nitzan Kaluski, Academia edu
  10. ^ A Global Nutritional Index, Sage-Food and Nutrition bulletin