Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דוד שלמה סלושץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
דוד שלמה סלושץ
קובץ:דוד שלמה סלושץ.png
לידה 11 בספטמבר 1852
כ"ז באלול תרי"ב
אודסה, האימפריה הרוסית
נהרג 15 בפברואר 1906 (בגיל 53)
כ' בשבט תרס"ו
אודסה, האימפריה הרוסית
תחומי עיסוק רבנות, ספרות עברית, ציונות
ידוע בשל פעילות ציונית, ספרי דרשות, הנהגה רבנית
השתייכות ציונות, יהדות אורתודוקסית
רב ואב בית דין באודסה, פעיל חובבי ציון

הרב דוד שלמה סלושץ (בכתיב יידי: סלאסטש; כ"ז באלול תרי"ב, 11 בספטמבר 1852 – כ' בשבט תרס"ו, 15 בפברואר 1906) היה מגיד, מו"צ, סופר, ופעיל ציוני בולט בקהילת יהודי אודסה שבהאימפריה הרוסית. הוא נמנה עם מייסדי תנועת חובבי ציון בעירו והיה ממובילי הציונות בקרב הציבור הרבני. ונודע כמנהיג דרשני ופולמוסן בתקופת התפתחות הציונות.

קורות חייו עריכה

דוד שלמה סלושץ נולד באודסה ביום כ"ז באלול תרי"ב (1852) לאביו רבי יצחק, בן רבי שלמה סלושץ ממינסק, ולאמו בלומא לאה, בתו של רבי דוד. כבן יחיד להוריו, הם שאפו לגדלו לתורה. בהיותו בן ארבע, סברו הוריו כי אודסה אינה מתאימה ללימוד תורה מעמיק, ותכננו לשוב למינסק. בשל מחלה שפקדה אותו, שינו תוכניתם והשתקעו כשנתיים בעיירה וכניבקה הסמוכה לברדיטשוב. לאחר מכן עברו למינסק לשנתיים נוספות, וחזרו לאודסה, שם החל דוד שלמה ללמוד תורה אצל מלמד ליטאי מקומי. מאוחר יותר, כשהגיע המגיד מירושלים רבי יחיאל מפינסק לאודסה, הוא לימד את דוד שלמה במשך כחצי שנה בחנם.

לאחר מכן למד בהישיבה המקומית "עץ חיים" שנוסדה בערך בשנת תרכ"א על ידי רבה של העיר רבי מיכאל צבי היילפרין. הוא הצטיין בלימודיו ונחשב לעילוי בזכות שכלו החריף ותפיסתו המהירה וזכה לכינוי "העילוי מאודסה".

בחודש סיון שנת תרכ"ו (1866) בגיל 13 הלך רגלה להעיר מינסק ללמוד בבית המדרש המפורסם בשעתו "בלומקה'ס קלויז" שכיהנו שם כראשי ישיבה גדולי תורה מפורסמים, ולמד מפי רבי חיים חייקל ברנשטיין.

קובץ:Synagogue at Moldavanka.jpg
בית המדרש במולדובאנקה

בשנת תרכ"ט (1869) בגיל 17 התחתן בסמורגון שבפלך וילנה עם מרת רבקה לאה[1] בתו של רבי אברהם משה היילפרין מצאצאי רבי יחיאל היילפרין והרב המקובל משה אשכנזי (משה איוויער). לאחר נישואיו, על פי עצת חותנו, המשיך ללמוד בישיבת וולוז'ין שנים אחדות אצל הנצי"ב ורבי רפאל שפירא ונסמך להוראה על ידם. ושהה כמה שנים בחרסון. ובשנת תרל"ט היה מגיד מישרים בבתי כנסיות באודיסה. ובשנת תרמ"א התמנה כמו"צ ומגיד בהפרוור האודסאי מולדובאנקה (אנ').

פועלו הרבני והציבורי עריכה

סלושץ הקדיש חלק ניכר מחייו לפעילות ציבורית לצד תפקידיו הרבניים. הוא תמך בעלייה וביישוב ארץ ישראל, וארגן גיוס כספים בקרב יהודי אודסה לטובת מוסדות דת וציבור בירושלים ובארץ ישראל. הוא יזם כינוסים ואירועי צדקה, שבהם קרא להגביר את התמיכה ביישוב היהודי החדש. פעילותו זו הפכה אותו לדמות מפתח בסולידריות היהודית ובתמיכה במוסדות רוחניים וחינוכיים בארץ הקודש.

פעילותו בחובבי ציון ובציונות עריכה

סלושץ היה מראשוני מנהיגי תנועת חובבי ציון באודסה ונבחר לחבר בהוועד האודסאי. הוא קיים קשר עם הוגים ציוניים מרכזיים כגון בנימין זאב הרצל, ותמך ברעיונות ליישוב יהודי במסגרת בינלאומית, כולל תוכנית אוגנדה. עמדותיו הציוניות היו נלהבות אך מציאותיות; הוא הביע תמיכה בעלייה, אך גם הכיר בקשיים המעשיים. באירוע מתועד אמר לעולים צעירים: "גם אני הייתי רוצה לעלות ארצה, אך אינני נוסע כי אינני יודע אם אוכל להתקיים שם". עם זאת, הוא עודד את העולים וברך אותם לקראת מסעם.

עמדותיו ומחלוקות עריכה

עמדותיו הציוניות של סלושץ הציבו אותו לעיתים מול התנגדות מצד רבנים שמרנים. הוא דגל בשילוב לימודי תורה עם התעוררות לאומית ותמיכה בארץ ישראל, וביקר את הגישה הפסיבית של חלק מהציבור הדתי כלפי הציונות. דבריו עוררו דיונים ומחלוקות, אך זכו להערכה על גישתם הפרגמטית. הוא עודד הגירה לארץ ישראל, תוך הדגשת הצורך בהכנה לקשיי ההתיישבות. בהיסטוריוגרפיה הציונית הוא נזכר כדמות שגישרה בין אמונה דתית לשאיפות לאומיות, וכרב בעל השפעה בתמיכתו בציונות.

פטירתו עריכה

הרב דוד שלמה סלושץ נפצע במהלך פוגרומי אודסה שהתחוללו ב-1905 (ב'–ו' בחשוון ה'תרס"ו). ביום הפוגרום עצמו נפגע ממכת מוות קשה על ידי הרוצחים, אך הצליח לשרוד עוד כמה חדשים. ביום השלושים לנפגעי הפוגרום נשא הספד נשגב בבית הכנסת הגדול באודסה לעיני אלפי משתתפים, שבו העלה את זכר נשמות החללים. חודשים אחדים לאחר מכן נפטר ביום כ' בשבט תרס"ו.

לאחר פטירתו התמנה תחתיו כרבה של אודסה, רבי שמעון יעקב גליקסברג.

כתביו עריכה

סלושץ חיבר מספר ספרים ומאמרים בעברית, שבהם שילב מושגים תלמודיים עם קריאות להתחזקות לאומית. בין כתביו הבולטים:

משפחתו עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד שלמה סלושץ בוויקישיתוף
  • "דוד שלמה סלושץ", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רבקה לאה סלושץ, דואר היום, 30 בינואר 1924.
  2. ^ עליו ראו: ערכו בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דוד_שלמה_סלושץ&oldid=978043"