דוד לייקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
| פטירה | כ"א בניסן ה'תקנ"ט |
|---|---|
| רבותיו | הבעש"ט |
הרב דוד לייקס היה אב"ד באר, ומתלמידי הבעל שם טוב.
תולדות חייו עריכה
בנם של ישראל[1] ולאה. על שמה של אימו כונה הבן "דוד לאה'ס", כלומר – דוד של לאה.
נפטר בכ"א בניסן ה'תקנ"ט[2] (או ה'תק"ס) בגיל מאה[3].
על פי נוסח מצבתו, הבטיח לצאצאיו כי אם יבואו להתפלל על קברו בראש חודש אלול כשחל ביום רביעי, מובטחת להם ישועה.
הוא היחידי שנתן הסכמה לספר "אגרת הקודש" של הרב מנחם מנדל מוויטבסק (יצא לאור בשנת ה'תקנ"ד).
משפחתו עריכה
הרב דוד נישא פעמיים, הפעם השנייה הייתה בהיותו בן יותר משבעים. מנישואים אלה נולדו לו שני בנים, ובתו פייגא, שנישאה (בזיווג שני) לרב מרדכי טברסקי מצ'רנוביל[4].
לקריאה נוספת עריכה
- "ניר לדוד", בתוך: נצח דוד, ב, ירושלים, תשס"ג, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ כך חותם ב'אגרת הקודש ודברים נחמדים', מזירוב, תקנ"ד, וגם בתשובתו שנדפסה בתחילת הספר "תקוני הזבח" (אודסה, ה'תרמ"ג).
- ^ ע"פ נוסח המצבה (המשוחזרת) שעל קברו בעיר באר. בספר "ספר היחס מטשרנוביל ורוזין" (לובלין, ה'תרצ"ח) נכתב בטעות תקי"ט. ובקובץ נחלת צבי, ח (תשנ"ג), עמ' קנג, שנפטר לא קודם משנת תקס"ד. ויש הסכמות מרבי דוד שחתם ג' באב שנת תקס"ג.
- ^ החסידות מדור לדור, עמ' 197.
- ^ קהל חסידים החדש, ע' 20 (מתוך אתר היברו בוקס).
