דוד וסימון ראובן
פעולות נוספות
| סמליל החברה של האחים | |
| סמליל החברה של האחים | |
| עיסוק | אנשי עסקים |
|---|---|
האחים דייוויד ראובן (יליד 1938) וסיימון ראובן (יליד 1941) הם אנשי עסקים ונדבנים בריטיים ממוצא יהודי-עיראקי. בשנת 2025 דורגו במקום השני ברשימת עשירי בריטניה של "הסאנדיי טיימס", עם הון שהוערך כ-26.8 מיליארד ליש"ט[1].
ביוגרפיה עריכה
השנים הראשונות עריכה
האחים נולדו במומבאי, הודו, למשפחה שמוצאה מיהדות בבל. אביהם הגיע למומבאי כדי לעסוק במסחר בטקסטיל ברחבי תת-היבשת ההודית. בשנת 1950 הוריהם התגרשו, הם עברו ללונדון עם אימם וסבתם. הם למדו בבית ספר תיכון ציבורי בצפון לונדון ומיד אחר כך החלו לעסוק במסחר[2]. דייוויד הפך לסוחר בבורסת המתכות בלונדון וסיימון נכנס לעסקי השטיחים, תחילה כיבואן עצמאי ולאחר מכן כבעלים של אחד היצרנים הוותיקים ביותר במדינה, "J Holdsworth & Co", אותו קנה בזול בשנת 1965 ומכר ברווח כמה שנים לאחר מכן. סיימון השקיע את התמורה בנדל"ן, קנה מגרשים לבנייה בזול בתחילת שנות השבעים ומכר את חברתו, "Devereux", לחברת הבנייה "Bovis" בשנת 1972 לפני קריסת השוק. לאחר מכן הוא רכש נדל"ן בשכונות היוקרה בלונדון במחירים נמוכים, בזמן המיתון של אמצע שנות ה-70[2].
האח הצעיר דייוויד התפטר מעבודתו כדי להקים חברת סחר מתכת משלו, "טרנס-וורלד" (Trans-World) (אנ'), בשנת 1977, סיימון החל לנהל את זרוע השקעות הנדל"ן שלה, ובנה אט אט תיק השקעות של מיליונים בבריטניה. הוא פעל בשוק הנדל"ן הלונדוני, בשיתוף עם יזמי הנדל"ן היהודים ג'ק דלל והאחים רוברט ווינסנט צ'נגוויז[2]. בין השאר הקבוצה רכשה ביחד את מטה תאגיד האנרגיה רויאל דאטש של במרכז לונדון תמורת 372 מיליון ליש"ט ומכרה אותו תמורת 500 מיליון ליש"ט חמש שנים אחר כך[3].
עסקי אלומיניום ברוסיה עריכה
פריצת הדרך העסקית המשמעותית של האחים הייתה בשנת 1991, כאשר נכנסו לשותפות עם האחים לב ומיכאל צ'רנוי וייצור וסחר של אלומיניום ברוסיה[4]. מגזר האלומיניום היה אחד הענפים שעבר תהליך ההפרטה מהיר לאחר פירוק ברית המועצות. האחים ראובן קנו אלומיניום מברית המועצות מאז סוף שנות ה-70 של המאה ה-20. אך אחרי פירוק ברית המועצות, גילו שהם לא יכולים להשיג את המתכת המוגמרת במחירים נמוכים מתקופת ברית המועצות, ולמכור אותה ביוקר במערב. הם גייסו את ולדימיר ליסין, שהיה סמנכ"ל בכיר במפעלי מתכת ברית המועצות, והצליחו לרכוש דרכו את גם את חומרי הגלם וגם את המוצר המוגמר. בשנת 1994, "טרנס-וורלד" כבר מכרה יותר מ-600,000 טון אלומיניום בשנה, או רבע מסך יצוא האלומיניום של רוסיה. ככל שיותר מהתעשייה של רוסיה הופרטה, "טרנס וורלד" רכשה חלקים במפעלי האלומיניום הגדולים במדינה, כדי למנוע את עלייתם של מתחרים[5]. תקופה זו קיבלה את הכינוי "מלחמות האלומיניום" בה האחים לב ומיכאל צ'רנוי פעלו לדחוק מתחרים מהשוק. ארבע שנות אלימות חריפה במגזר האלומיניום, שבמהלכן נרצחו עשרות מנהלים, בנקאים, סוחרים ומאפיונרים[6][7]. הקרבות עקובי הדם ביותר התנהלו סביב השליטה במפעל האלומיניום הענק "קראסנויארסק אלומיניום" שממקום בעיר קרסנויארסק. קבוצת "טרנס-וורלד" החזיקה ב-20% מהמפעל, אבל גם מתחרותיה, והמאפיה הרוסית, הצליחו לקנות להם דריסת רגל בחברה. בקיץ 1995 נרצח אולג קנטור, נשיא בנק שזה עתה רכש החזקה גדולה למדי ב"קראסנויארסק אלומיניום". חודש לאחר מכן נרצח פליקס לבוב מחברת "AIOC", חברת סחר מניו יורק שזכתה במכרז הייצוא של "קראסנויארסק אלומיניום". לבוב היה נציגה של AIOC ברוסיה. אחר כך AIOC ויתרה על החוזה שלה עם "קראסנויארסק" והכריזה על פשיטת רגל[8].
בשנת 1997, פרשו האחים צ'רנוי מהשותפות עם האחים ראובן, וחברו לאוליגרך אולג דריפסקה, שבאותה עת הקים את הקים את קבוצת "סיבירסקי אלומיניום" איחוד של מספר מפעלי אלומיניום ואלומינה שנרכשו על ידו. עד שנת 2000 הצליחה "סיבירסקי אלומיניום", להשיג שליטה על נתחים גדולים של תעשיות האלומיניום הרוסית כולל מפעל "קראסנויארסק" ומפעלים באוקראינה[9]. ואילו ולדימיר ליסין שניהל את "טרנס-וורלד" ברוסיה, דחק את האחים ראובן מהשליטה בחברה[10]. בתחילת שנת 2000 רכש האוליגרך רומן אברמוביץ' את חברת "טרנס-וורלד", תמורת 600 מיליון דולר[11]. מיד אחר כך החל בתהליך מיזוג עם "סיבירסקי אלומיניום" של דריפסקה וצ'רנוי. באפריל 2001, רשויות הפיקוח ברוסיה נתנו את אישורם להקמת החברה הממוזגת "רוסאל", שהפכה ליצרנית האלומיניום השנייה בגודלה בעולם אחרי חברת "אלקואה" האמריקנית, שהייתה אז חברת האלומיניום הגדולה בעולם. החברה החדשה שלטה על 70% מהתפוקה הגולמית של האלומיניום הרוסי. לאחר המיזוג החלה "רוסאל" לפעול גם מחוץ לרוסיה ורכשה מפעלים ומכרות באפריקה באוקראינה ואוסטרליה[12]. בתחילת 2001 מכרו האחים ראובן את מרבית הנכסים שנותרו להם ברוסיה[13].
המשך הקריירה עריכה
בשנת 2003 הופיעו האחים לראשונה ברשימת עשירי בריטניה של "הסאנדיי טיימס" כמיליארדרים, עם הון שהוערך בכ-2.3 מיליארדר ליש"ט, עד אז שמרו האחים על פרופיל נמוך, לא נחשפו בתקשורת, ושנה קודם הוערך הונם ברשימת עשירי בריטניה "רק" בכ-150 מיליון ליש"ט[15]. בנוסף לראשונה שכרו חברת יחסי ציבור והקימו אתר אינטרנט[16]. בתקופה זה החלו להתרכז בהשקעות ענק בנדל"ן ובטכנולוגיה. בשנת 2004 רכשו את חברת מרכזי הנתונים "גלובל סוויץ'" ("Global Switch") תמורת כ-580 מיליון ליש"ט, ב-2008 ביקשו להנפיק אותה לפי שווי של 3 מיליארד דולר, אך ההנפקה בוטלה[17], וב-2016 מכרו 49% ממנה תמורת 2.4 מיליארד ליש"ט למשקיע מסין[18]. באותה שנה גם רכשו נתח של 35%, במסגרת הצעת רכש, בחברת הנדל"ן הציבורית "צ'לספילד" ("Chelsfield") שהפכה לחברה פרטית לפי שווי שוק של 1.9 מיליארד ליש"ט[19][20]. בחברה היה שותף גם איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ, ואחר כך ניסו להכניס את לעסקה גם את האוליגרך רומן אברמוביץ'[21] בספטמבר 2004 נכנסה החברה לשותפות עם קבוצת "וסטפילד" של פרנק לואי, לבניית שני קניונים על מגרשים בבעלות החברה[22]. קניון "וסטפילד לונדון" במערב לונדון, שהוא הקניון הגדול ביותר באירופה[23], וקניון ענק נוסף במזרח לונדון, "וסטפילד סטרטפורד סיטי"[24]. ביולי 2005 נבחר אזור סטרטפורד, בו החזיקה החברה 730 דונם, למיקום של אולימפיאדת לונדון 2012 והפארק האולימפי שנבנה עבורה[25]. לאחר האולימפיאדה נבנו בשטח 5,000 יחידות דיור (חברת "צ'לספילד" מכרה את השטח עוד לפני האולימפיאדה)[26].
בשנת 2007 רכשו את שדה התעופה של אוקספורד תמורת 40 מיליון ליש"ט[27]. באותה שנה גם רכשו 5% ממניות רשת מלונות היוקרה הבריטית "אוריינט אקספרס"[28]. שנה אחר כך הקימו מיזם משותף עם חברת פארק פלאזה מלונות אירופה של איש העסקים הישראלי אלי פפושדו להקמת מלון בן 300 חדרים סמוך לסיטי של לונדון[29].
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי החלו האחים להשקיע בארצות הברית, בעיקר בניו יורק ולוס אנג'לס, בין השאר רכשו מבני משרדים, מלונות ושטחי מסחר מיזמים שפשטו את הרגל[30]. בנוסף השתתפו במימון הקמת מגדל סנטרל פארק של היזם היהודי גארי ברנט[31].
בשנת 2012 נכנסו לעסקי מרוצי סוסים ומרוצי כלבים, שרכשו את חברת "Arena Racing Company", המפעילה 21 מסלולי מרוצים ברחבי הממלכה המאוחדת[32].
בשנת 2016 הופיעו לראשונה בראש רשימת עשירי בריטניה של "הסאנדיי טיימס", עם הון של 13.1 מיליארד ליש"ט, לאחר שעלו ארבעה מקומות מהשנה הקודמת[33]. שנה אחר כך ירדו למקום השלישי לאחר משפחת הינדוג'ה והאוליגרך היהודי לן בלווטניק[34].
באפריל 2020 היו האחים שותפים בקונסורציום בראשות מקרן השקעות הציבורית הסעודית, PCP Capital Partners, שהגישו הצעה לרכישת רבוצת הכדורגל ניוקאסל יונייטד[35]. לאחר עיכובים באישור העסקה היא הושלמה באוקטובר 2021, כאשר האחים מחזקים 10% מהקבוצה באמצעות חברת "RB Sports & Media"[36].
פעילות פוליטית עריכה
במשך השנים תרמו האחים מיליוני ליש"ט למפלגה השמרנית[37]. כולל תרומת עבור הקמפיין של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון[38], ושל חבר הפרלמנט היהודי זאק גולדסמית', כאשר התמודד על ראשות עיריית לונדון ב-2016[39].
במרץ 2026 חברה בבעלותם תרמה 100 אלף ליש"ט למפלגת הימין הפופוליסטית Reform UK[40]. בנוסף תרמו למפלגה שטחי משרדים במגדל מילבנק, בניין משרדים על גדת נהר התמזה, ליד ארמון וסטמינסטר, שבבעלותם[41].
ביקורות ושערוריות עריכה
- בשנת 2003 תבעה את האחים חברה בשם "אנגלו פטרוליום", שהחזיקה רשת של תחנות דלק, בטענה כי האחים ראובן הבטיחו להלוות לה מזומן עבור רכישה רווחית. אך במקום לספק את ההלוואה, הם גררו את החברה לפשיטת רגל, בדרישה לתשלום מיידי של הלוואה אחרת שנתנו לה, וניסו לגנוב את העסקה לעצמו. החברה דרשה פיצויים של יותר מ-100 מיליון ליש"ט[42].
- בשנת 2004 האחים הגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט עם מגזין פורצ'ן, בתביעת דיבה שהגישו בעקבות מאמר שפרסם על עסקיהם ברוסיה ביוני 2000 וקשריהם עם המאפיה הרוסית[43].
- בשנת 2019 חברה בבעלות האחים תבעה בעלות על ציור בשווי של כ-6.5 מיליון דולר מאת האמן האיטלקי רודולף סטינגל, אך עוד שתי חברות אחרות טענו כי רכשו את היצירה קודם. לבסוף התברר כי סוחר אמנות מכר את היצירה שלוש פעמים והסכסוך הסתיים בפשרה סודית[44].
- בתקופת מגפת הקורונה קבוצת פאבים בבעלות האחים, "Wellington Pub Company", סירבה לקצץ בדמי השכירות עבור הנכסים שלה, שנסגרו עקב המגפה, ודחפה רבים מהשוכרים שלה לפשיטת רגל, מאחר שלא הייתה להם כל הכנסה במשך חודשים ארוכים (השוכרים הם עצמאים המפעילים את הפאבים תמורת דמי שכירות)[45]. 250 מתוך 850 שוכרים פתחו במאבק משפטי נגד האחים, אך הפסידו במשפט ונאלצו לשלם מאות אלפי ליש"ט כל אחד[46].
- בשנת 2021 נחשף כי האחים הקימו מעל מאה חברות קש במקלטי מס, בעיקר באיי הבתולה הבריטיים, המחזיקות בנכסים שלהם בבריטניה; זאת במטרה להימנע מתשלום מיסים[47]. שלוש שנים אחר כך פרצה סערה תקשורתית נוספת, לאחר שרשות המיסים של בריטניה שכרה מהאחים בניין משרדים, אף על פי שהם נוהגים בקביעות להימנע מתשלום מיסים[48].
חיים אישיים עריכה
סיימון נשוי לג'ויס ולבני הזוג בת, ליסה, המנהלת את אוסף האמנות של המשפחה ואת הקרן הפילנתרופית שלה. דייוויד נשוי לדברה ואב לשלושה: דייוויד ג'וניור, ג'יימי, וג'ורדנה. ילדיו של דייוויד נכנסו בעשור השני של המאה ה-21 לעסקי המשפחה. כאשר ג'יימי החל לנהל פרויקט בעלות של מיליארד ליש"ט, להסבת קבוצת מבנים היסטוריים ברחוב פיקדילי בלונדון למלון ודירות יוקרה[32]; ודייוויד ג'וניור וג'ורדנה מנהלים את פרויקט "Century Plaza" בלוס אנג'לס, פרויקט בעלות של 2.5 מיליארד דולר לשיקום המתחם ההיסטורי הכולל מלון, מגדלי מגורים וקניון[49].
לאחים קרן פילנתרופית לתרומות לחינוך ולבריאות, שבה השקיעו ב-2002 סכום התחלתי של 100 מיליון דולר. בין היתר תרמו בישראל לקרן תל אביב ולמרכז לחקר סרטן השד בחיפה[50].
בשנת 2004 הקימו, לזכר אימם, את "בית הספר היסודי ננסי ראובן" בשכונת הנדון, בצפון מערב לונדון. בית הספר פרטי, המונה כ-250 ילדים, ומספק חינוך יהודי אורתודוקסי.
בשנת 2020 הם תרמו 80 מיליון ליש"ט לאוניברסיטת אוקספורד להקמת קולג' ראובן, המתמקד במחקר בינתחומי של בינה מלאכותית, תאי גזע ומשבר האקלים, והמספק מלגות לימודים לסטודנטים ישראלים[51].
פעילות בישראל עריכה
בשנת 1973 השקיעו לראשונה בישראל, שרכשו מספר מגרשים בעורף נמל תל אביב, לאחר פנייה של ראש עיריית תל אביב, יהושע רבינוביץ'. המטרה הייתה לקדם תוכנית להתחדשות עירונית במקום, לפנות ולהרוס בתים ישנים חד-קומתיים ולהקים במקום בתי דירות ומלון. פינוי השטח, שקיבל את השם "מתחם סיירובן" (על שם החברה שהקימו לצרוך רכישתו), ואישור התוכנית התעכב שנים רבות, בינתיים רכשו מגרש סמוך נוסף, פינו חלק מהדיירים, הרסו מבנים ובשטח הוקם מגרש חנייה. בהמשך רכשו מבנה צמוד נוסף שהיה בבעלות יגאל אהובי. ב-2011 אושר להם לבנות שלושה מבני מגורים[52], אך הפרויקט התעכב שוב, בעקבות אי הסכמה וקשיים במשא ומתן לפינוי התושבים האחרונים במתחם[53].
בשנת 2004 התמדדו האחים על רכישת "בנק דיסקונט", במסגרת הליך ההפרטה שלו, אך לבסוף פרשו מהתמודדות[54].
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של דוד וסימון ראובן
- אתר האינטרנט הרשמי של קרן ראובן - זרוע הנדבנות של האחים
- אהרון רוזן, ממומביי ללונדון דרך מוסקבה, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2010
הערות שוליים עריכה
- ^ Charlotte Fisher, Sunday Times Rich List 2025: The top 100 richest people in the UK, Manchester Evening News, 16 MAY 2025
- ^ 1 2 3 James Robinson, Pack up your roubles ..., The Guardian, June 27, 2004 (באנגלית)
- ^ Gwen Robinson, Tchenguiz brothers sell Shell-Mex house, Financial Times, July 5, 2007 (באנגלית)
- ^ הקריירה הרוסית של טראנס וורלד מטאלס, באתר גלובס, 6 בפברואר 1997
- ^ יואב קרני, וושינגטון, מי אוהב את מיכאיל צ'רנוי, באתר גלובס, 29 במרץ 2001
- ^ גידי וייץ, מיכאל צ'רנוי מדבר - המשך הכתבה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2009
- ^ יצחק דנון, פורז: צ'רנוי היה מעורב בפשע לפני עלייתו והמשיך במעשיו גם בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2004
- ^ שרות פורבס מיוחד לגלובס, קפיטליזם משוחרר מגנגסטרים, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2001
- ^ יואב קרני, וושינגטון, "רצח, סחיטה, הונאה והלבנת כספים", באתר גלובס, 29 במרץ 2001
- ^ דפנה מאור, עוד אוליגרך בדרך ליהפך למיליארדר באמצעות הנפקה בבורסת לונדון: איל הפלדה ולדימיר ליסין, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2005
- ^ אליהו חסין, רומן אברמוביץ מנסה להשתלט על תעשיית האלומיניום הרוסית, באתר גלובס, 14 במרץ 2000
- ^ אליהו חסין, חב' האלומיניום הרוסית בראשות השותף של צ'רני ורומן אברמוביץ' יוצאת לדרך, באתר גלובס, 4 באפריל 2001
- ^ יונית מוזס, ברוני האלומיניום, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
- ^ [object Object], Reuben brothers buy £300m Burlington Arcad, May 8, 2018 (באנגלית)
- ^ Billionaire brothers give up their secrets, The Sunday Times, March 23, 2003 (באנגלית)
- ^ Terry Macalister, Reuben brothers make pledge to land a big deal, The Guardian, March 25, 2003 (באנגלית)
- ^ מיכל רמתי, האחים היהודים-בריטים ראובן מתכוננים להנפקת חברת גלובל סוויץ' לפי שווי של 3 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 1 ביוני 2008
- ^ Nic Fildes, Global Switch sells 49% stake to Chinese investor group for £2.4bn, Financial Times, Dec 21 2016 (באנגלית)
- ^ Katherine Griffiths & Banking Correspondent, £1.9bn Chelsfield buyout gives Reubens 35% stake, The Independent, 27 January 2004 (באנגלית)
- ^ ליאון איצקר, אושרה הצעת הרכש שהוגשה עבור קבוצת הנדל"ן הבריטית צ'לספילד ע"י קונסורציום הכולל את בני שטיינמץ, באתר TheMarker, 30 באפריל 2004
- ^ עיתון: רומן אברמוביץ במגעים עם האחים רובן על השקעה בחברת הנדל"ן צ'לספילד, באתר גלובס, 4 באפריל 2004
- ^ מה משותף לפרנק לואי, בני שטיינמץ, האחים רובן ורומן אברמוביץ'? רק חברת צ'לספילד, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2004
וסטפילד גרופ הגישה הצעת רכש בסך של 1.1 מיליארד דולר עבור חברת צ'לספילד שבה מושקע בני שטיינמץ, באתר TheMarker, 30 בספטמבר 2004 - ^ וסטפילד’ הקניון הגדול באירופה נפתח בלונדון, באתר עלונדון, 30 באוקטובר 2008
- ^ עוזי דן, כפר השעשועים, סניף לונדון, באתר הארץ, 16 ביולי 2012
- ^ המרוויחים העיקריים מאולימפיאדת 2012 בלונדון: האחים רובן היהודים, באתר TheMarker, 10 ביולי 2005
- ^ סוכנויות הידיעות, הכפר האולימפי בלונדון נמכר ב-900 מיליון דולר; יוסב לאחר המשחקים לשכונת מגורים, באתר TheMarker, 14 באוגוסט 2011
- ^ סוכנויות הידיעות, האחים ראובן רכשו את שדה התעופה של אוקספורד תמורת 40 מיליון ליש"ט, באתר הארץ, 22 ביולי 2007
- ^ האחים ראובן רכשו בחשאי 5% ממניות רשת מלונות היוקרה הבריטית אוריינט אקספרס, באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2007
- ^ [object Object], PPHE Hotel buys out remaining half of London hotel JV, Hotel Management, January 25, 2018 (באנגלית)
- ^ Joe Lovinger, First we take Manhattan: Inside Reuben Brothers' NYC shopping spre, October 6, 2021 (באנגלית)
- ^ ערן אזרן, גארי ברנט סגר מימון של 2.3 מיליארד דולר למגדל הגבוה בחצי הכדור המערבי, באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2017
רנית נחום-הלוי, מאות מיליונים חסרים: גארי ברנט דחה חלק מהתשלום בעסקת הענק בירושלים, באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2023 - ^ 1 2 Caroline Roux, Developer Jamie Reuben: 'London needs to make foreign investors feel welcome', Financial Times, June 27, 2025 (באנגלית)
- ^ הגרדיאן, הפנים המפתיעות והמוכרות ברשימת האנשים העשירים ביותר בבריטניה, באתר TheMarker, 25 באפריל 2016
- ^ רונית דומקה, הברקזיט הגדיל את הונם של עשירי בריטניה - גם הישראלים, באתר TheMarker, 7 במאי 2017
- ^ עומרי מסיקה, שיתוף הפעולה בין יהודים לסעודים שמאיים להשתלט על הכדורגל האנגלי, באתר הארץ, 17 באפריל 2020
- ^ עוזי דן, ניוקאסל נרכשה על ידי תאגיד סעודי תמורת 300 מיליון פאונד, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2021
- ^ Peter Geoghegan, Jenna Corderoy, Exclusive: Property tycoons gave Tories more than £11m in less than a yea, June 26, 2020 (באנגלית)
Reuben brothers give Tories nearly £200,000, Financial Times, July 30, 2008 (באנגלית) - ^ Nafeez Ahmed, The Conservative Cash Register: Boris Johnson's Super-Rich Backer, February 8, 2022 (באנגלית)
- ^ Randeep Ramesh, Zac Goldsmith received £46,000 linked to luxury flat developers, The Guardian, May 3, 2016 (באנגלית)
- ^ Anna Gross, Reform gains second big donation from Thailand-based crypto investor, Financial Times, March 5, 2026 (באנגלית)
- ^ Ethan Croft, The Reform revolution will be Americanised, New Statesman, November 5, 2025 (באנגלית)
- ^ Conal Walsh, Cloud over deals of Wild East pioneer, The Guardian, April 6, 2003 (באנגלית)
- ^ James Robinson, Reubens settle Fortune case, The Guardian, July 4, 2004 (באנגלית)
- ^ בלומברג, פיקאסו והאחים ראובן: המיליארדרים בלב שערוריית אמנות, באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2019
- ^ Simon Goodley, Pub group owned by billionaires 'demanding rent' amid Covid-19 crisis, The Guardian, June 25, 2020 (באנגלית)
- ^ James Tapper, 'The billionaires have won': English pubs forced to close after owners demand full rent for lockdown, The Guardian, June 3, 2023 (באנגלית)
- ^ Henry Dyer, Rowena Mason, Ben Quinn, Carmen Aguilar García, Pamela Duncan, Zeke Hunter-Green, Sabina Bejasa-Dimmock, Joseph Smith, Tory donors own UK properties via more than 150 offshore firms, The Guardian, January 27, 2023 (באנגלית)
- ^ [object Object], HMRC moves to Newcastle office owned by Tory donor, November 26, 2021 (באנגלית)
Harry Davies, Rowena Mason, HMRC to relocate to Newcastle office owned by Tory donors via tax haven, The Guardian, November 25, 2021 (באנגלית) - ^ Suzannah Cavanaugh, The Reuben Brothers' self-described “black sheep” steps - David Reuben Jr. is in charge at Los Angeles’ Century Plaza $2.5B redevelopment, January 2, 2025 (באנגלית)
- ^ הלית ינאי-לויזון, הבונים סיימון ודיוויד ראובן האחים הפילנטרופיים, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2010
- ^ Oxford-Reuben Israeli Scholarships
- ^ מיכל מרגלית, אושרו שלושה בנייני מגורים בעורף נמל ת"א, באתר גלובס, 23 בינואר 2011
- ^ הדר חורש, מציצים וסרבנים: שמונה דיירים מעכבים פרויקט ענק באזור המבוקש במדינה, באתר TheMarker, 25 ביולי 2019
- ^ שלומי שפר, משפחת רובין המתמודדת על בנק דיסקונט היתה שותפה של לב צ'רנוי במפעל אלומיניום ברוסיה, באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2004