Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דודו אנתדזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
דודו אנתדזה
დოდო ანთაძე
דודו אנתדזה, 1925
דודו אנתדזה, 1925
לידה 10 באוקטובר 1900
כפר ורדזיה שבחבל אימרתי
פטירה 18 באפריל 1978 (בגיל 77)
טביליסי, גאורגיה
פרופיל ב-IMDb
קובץ:კოტე მარჯანიშვილი და დოდო ანთაძე.jpg
דודו אנתדזה וקוטה מרג'נישווילי. 1931

דוֹדוֹ אַנתַדזֵה (בגאורגית: დოდო ანთაძე; ‏ 10 באוקטובר 1900 – 18 באפריל 1978) היה במאי תיאטרון גאורגי.

ביוגרפיה עריכה

דודו אנתדזה נולד בשנת 1900 בכפר ורדזיה שבחבל אימרתי. בשנים 1919–1920 הוא למד בסטודיו לתיאטרון של ג' ג'דברי בטביליסי. בשנים 1920–1925 הוא עבד כעוזר במאי ובשנים 1925–1927 כאחד הבמאים בתיאטרון רוסתוולי שבטביליסי; בתיאטרון זה הוא ביים בשנת 1925 את המחזה "אסירי ליסבון" מאת פוליקרפה קקבדזה.

בשנים 1927–1928 היה אנתדזה במאי בתיאטרון הפועלים של טביליסי (תיאטרון מקצועי בעבור קהל של פרולטרים, שפעל בשנים 1926–1928); בתיאטרון זה, אנתדזה ביים את המחזה "עשרת הימים שזעזעו את העולם" לפי ספרו של ג'ון ריד. בשנת 1928 ניהל אנתדזה את תיאטרון הנערים הצופים של טביליסי (תיאטרון מקצועי עם הצגות שמיועדות לבני נוער).

בשנים 1928–1938 היה במאי בתיאטרון מרג'נישווילי, שנוסד ב-1928 בכותאיסי, הועבר ב-1930 לטביליסי וקיבל את שמו ב-1933 אחרי מות מייסדו - קוטה מרג'נישווילי. לפני מותו של מרג'נישווילי, דודו אנתדזה היה שותפו של המייסד בעבודת הבימוי של מספר הצגות. בתקופת פעילותו בתיאטרון זה, דודו אנתדזה ביים, בין היתר, את המחזות הבולטים הבאים: "האילמים החלו לדבר" מאת הרצל באזוב (1932), "גוריה של נינושווילי" מאת שלווה דדיאני (1934), "הרחוק" מאת אלכסנדר אפינוגנוב (1936) ו"איצקה ריז'ינשווילי" מאת הרצל באזוב (1937).

בשנים 1938–1952 היה המנהל הראשי והאמנותי של תיאטרון מסחישווילי שבכותאיסי; בתקופה זו, אנתדזה ביים, בין היתר, את המחזות הבולטים הבאים: "אנשי האתמול" מאת שלווה דדיאני (1939), "הסיפור שלהם" מאת ו' גבסקיריה (1939), "אותלו" מאת ויליאם שייקספיר (1939), "המלך ליר" מאת ויליאם שייקספיר (1941), "חתונתו של קרצ'ינסקי" מאת אלכסנדר סוחובו-קובילין (1944), "השודדים" מאת פרידריך שילר (1948) ו"רביזור" מאת ניקולאי גוגול (1952).

בשנים 1952–1957 היה אנתדזה מנהל תיאטרון גריבוידוב שבטביליסי (תיאטרון בשפה הרוסית); המחזה הבולט שביים אנתדזה באותה תקופה הוא "זְקַן העמק גוֹצַ'ה" מאת ס' שנשיאשווילי, שהתבסס על ספרו של אלכסנדרה קזבגי (1957).

בשנים 1957–1962 היה מנהל תיאטרון רוסתוולי שבטביליסי. בשנים 1962–1974 היה מנהל "החברה התיאטרלית" של גאורגיה.

אנתדזה כתב שני ספרים; בשנים 1962–1966 הוא חיבר ופרסם בשני כרכים את הספר "ימי העבר הקרוב", שבו גולל את תולדות התיאטרון הגאורגי הסובייטי וסיפר על יצירותיהם של קוטה מרג'נישווילי ותלמידיו. בשנת 1975 הוא פרסם את הספר "לצד מרג'נישווילי" על עבודתו לצד מייסד תיאטרון מרג'נישווילי.

אנתדזה היה חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות משנת 1940 ובשנה זו זכה בתואר "אמן העם של גאורגיה". בשנת 1971 זכה בתואר "אמן העם של ברית המועצות". בשנת 1977 קיבל אנתדזה את הפרס הממלכתי של גאורגיה הסובייטית ע"ש קוטה מרג'נישווילי.

אנתדזה מת בשנת 1978 בטביליסי.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דודו אנתדזה בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דודו_אנתדזה&oldid=392299"