דבורה דוסט

דבורה דוסט
	קובץ:Deborah Dost.jpg
לידה	1912; אספהאן
פטירה	1 בינואר 1995 (בגיל 83 בערך); כ"ט בטבת ה'תשנ"ה
מדינה	ישראל

דבורה גוהר דוסט (1912 – 1 בינואר 1995, כ"ט בטבת ה'תשנ"ה) הייתה לוחמת מחתרת האצ"ל^[1]. בביתה בירושלים פעלה מנובמבר 1947 מפקדת האצ"ל לשידורי הרדיו החשאי "קול ציון הלוחמת" שהיו כלי ההסברה העיקרי והחשוב ביותר של המחתרת. כמו כן, דירתה שימשה מקום מחסה לפצועי האצ"ל והוחבאו בה מפקדי ולוחמי האצ"ל, נשק ומסמכים^[1].

ביוגרפיה עריכה

נולדה לכורשיד ועזרא רבאני, בשנת 1912 בעיר אספהאן שבאיראן. כשהייתה בת 13 עלתה משפחתה לארץ־ישראל. בשל כישרונותיה ויכולותיה, נשארה הנערה הצעירה באיראן כדי לשמור על הרכוש המשפחתי. באספהאן למדה בבית־ספר אליאנס. בגיל 16 יצאה לבדה בדרכה לארץ־ישראל, כשהיא מערימה על שומרי הגבולות ומגיעה דרך עיראק לירושלים^[2].

נישאה ב־29 במרץ 1935 לעזריה דוסת, התגייסה לארגון הצבאי הלאומי ב-1942. בפעילותה באצ"ל הסליקה נשק בסלי בצלים והסתירה מסמכים בסירי תפוחי אדמה. מכרה את תכשיטיה כדי לתרום את הכסף לטובת לוחמי הארגון. בכך חירפה נפשה וחיי משפחתה, וחיה תחת סכנה של כליאה והגלייה לאפריקה.

לזוג נולדו ארבעה ילדים, שושנה סנדלר, רותי כהן, אלי דוסט וויקי דוסט.

נפטרה ב־1 בינואר 1995, ונקברה בבית העלמין סנהדריה בירושלים^[3].

הדירה עריכה

הדירה ברחוב מלאכי 14 שבירושלים, בקומה התחתונה, שימשה כאחד ממקומות המסתור לשידורי הרדיו החשאי של האצ"ל – "קול ציון הלוחמת" בשנים תרע"ב־תשנ"ו. כן התקיימו בה פגישות הפיקוד הבכיר של האצ"ל. הדירה הייתה בת שני חדרים, האחד היה מיועד לארבעת הילדים והאחר שימש חדר מגורים וכן חדר שינה של ההורים. כל פעילות הארגון: הפגישות, שידורי הרדיו והטיפול בפצועים, התקיימו בחדר המגורים. המשדר הוסווה בתוך מכשיר פטיפון שלא עורר כל חשד. בשעה שהרימו את התקליט, הפך הפטיפון למשדר לכל דבר. בפצועים טיפל במסירות רבה בין היתר פרופ' קוק הידוע בפועלו בתקופת ביישוב ומלחמות ישראל. הילדים הבינו את אשר התרחש בבית, ובשעה שנערכו השידורים, הם נשלחו לשמור בחוץ^[1].

כינוי הצופן של הדירה היה משפחת "דובק" בשל עיסוקו של אבי המשפחה מר עזרא דוסט, משווק סיגריות של חברת דובק. הקשר הראשון של משפחת דוסט עם מפקדת האצ"ל נעשה עוד ב־1945 על־ידי דב אפרת ("יונתן", אחר כך "יהושפט") ששימש אותה עת, מפקד מחוז ירושלים. במשך כל השנים הללו שימשה הדירה מקום מפגש לפיקוד הבכיר, והגב' דבורה דוסט (שכונתה "גב' דובק"), עזרה לארגון ככל יכולתה. בשלב מאוחר יותר אף שימש הבית, מקום מקלט לפצועי הארגון; לבית זה העבירו את אורי כהן, שנפצע בהתקפת הטלת חבית־הנפץ בשער יפו^[1].

הנצחתה עריכה

שלט הנצחה עריכה

בשנות התשעים המאוחרות, הנציחה עיריית ירושלים את לוחמת האצ"ל דבורה דוסט בשלט בפתח הדירה ברחוב מלאכי 14 בירושלים, שסיפר על פועלה. לאחר שאלמונים הסירו את השלט פעם אחר פעם במהלך השנים, ולבקשת המשפחה, הותקן השלט בפעם השלישית. הלוט הוסר בטקס חגיגי רב משתתפים ב־22 ביוני 2021, י"ב תמוז ה'תשפ"א^[4]. בטקס השתתפו בני משפחה וצאצאי לוחמי האצ"ל, בין הנוכחים היו השר לשעבר צחי הנגבי – בנה של לוחמת האצ"ל גאולה כהן, חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, חבר הכנסת עמית הלוי, שלמה גולדהור – יו״ר ברית חיילי האצ״ל ומתן פלג יו"ר תנועת "אם תרצו" דאז שהנחה את הטקס ואמר: "עם ישראל זכה שיהיו לו גיבורות כמו דבורה דוסט שחירפו נפשן למען העם והארץ. כיום, כאשר יש כאלה הקוראים לוותר על ריבונות ישראל במקומות רבים בארץ, עמידתה האיתנה של דוסט היא מסר לכולנו". נכדתה של דבורה דוסט, אורית בן צבי אמרה: "סבתא דבורה חירפה נפשה ואת חיי משפחתנו וחיה תמיד תחת סכנה מתמדת של עלייה לגרדום הבריטי, סבתא הייתה אישה מאמינה אשר פעלה בתושייה רבה ובגאווה ללא חת תוך אמונה בצדקת הדרך ובזכות ההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל. מורשתה היא המורשת של כולנו"^[4].

במהלך הטקס הפגינו חרדים קיצוניים, ממתנגדי הציונות, שלא רואים את קיומה של מדינת ישראל בעין יפה, וכך גם את הנצחת לוחמי המחתרות שהביאו להקמת המדינה. הם ניסו למנוע את קיום הטקס בצעקות על באי הטקס ובחיכוך איתם. לאחר הטקס אלמונים השחיתו את השלט שוב.

ניסיון קריאת רחוב על שמה עריכה

אישי ציבור רבים הגישו בקשות לעיריית ירושלים להנציח את שמה של לוחמת האצ"ל דבורה דוסט בקריאת רחוב על שמה. ביניהם לוחם האצ"ל פרופ' יהודה לפידות שכתב על פעילותה בספרו 'בלהב המרד: מערכות האצ"ל בירושלים', השר וחבר הכנסת לשעבר בני בגין שהכיר את דבורה דוסט באופן אישי, השר וחבר הכנסת לשעבר צחי הנגבי, אורי רענן – בנו של מפקד האצ"ל בירושלים מרדכי רענן, השרה וחברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל וחבר הכנסת עמית הלוי. כן הגיש בקשה מר שלמה גולדהור – יו"ר 'ברית חיילי האצ"ל'.

כיכר דבורה דוסט עריכה

עיריית ירושלים החליטה להנציח את לוחמת האצ"ל דבורה דוסט, בכיכר על שמה בפינות הרחובות אהרן שולוב ויצחק המודעי בירושלים. טקס חנוכת הכיכר התקיים ב־12 ביוני 2023 בנוכחות ראש עיריית ירושלים משה ליאון^[2]. בטקס החנוכה השתתף השר לשעבר בני בגין, השרה וחברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל וחברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, וכן חברי הכנסת עמית הלוי ואושר שקלים. כמו כן, השתתפו סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג וחבר מועצת העיר ירושלים יהונתן יוסף. בנוסף, כיבדו את הטקס בנוכחותם, מר שלמה גולדהור – יו"ר 'ברית חיילי האצ"ל ומר איציק שמחון – מנכ"ל התאחדות 'ברית חיילי אצ"ל'.

ראו גם עריכה

ארגון צבאי לאומי – האצ"ל
קול ציון הלוחמת

לקריאה נוספת עריכה

יהודה לפידות, בלהב המרד, הוצאת משרד הביטחון, תשנ"ו־1996, "תחנת השידור של האצ"ל בירושלים" עמודים 262–263

קישורים חיצוניים עריכה

טקס קריאת כיכר על שם דבורה דוסט, באתר עיריית ירושלים
"קול ציון הלוחמת" מנציחים את לוחמי האצ"ל, באתר עכשיו 14, 22 ביוני 2021
דבורה דוסט, באתר "דעת" – מכללת הרצוג

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² ³ ⁴ יהודה לפידות, בלהב המרד, הוצאת משרד הביטחון, תשנ"ו – 1996, "תחנת השידור של האצ"ל בירושלים" עמוד 262
^ ¹ ² טקס חנוכת כיכר דבורה דוסט. דוברות עיריית ירושלים"
^ קברה של דבורה דוסט בת עזרא, חברה קדישא “קהילת ירושלים"
^ ¹ ² "קול ציון הלוחמת" מנציחים את לוחמי האצ"ל, באתר עכשיו 14, 22 ביוני 2021

[לפידות-1] ¹ ² ³ ⁴ יהודה לפידות, בלהב המרד, הוצאת משרד הביטחון, תשנ"ו – 1996, "תחנת השידור של האצ"ל בירושלים" עמוד 262

[דוברות-2] ¹ ² טקס חנוכת כיכר דבורה דוסט. דוברות עיריית ירושלים"

[3] קברה של דבורה דוסט בת עזרא, חברה קדישא “קהילת ירושלים"

[ערוץ14-4] ¹ ² "קול ציון הלוחמת" מנציחים את לוחמי האצ"ל, באתר עכשיו 14, 22 ביוני 2021

[1]

[2]

[3]

[4]