Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ג. יפית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ג. יפית
לידה בני ברק, ישראל
פטירה פתח תקווה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות 1972–2021 (כ־49 שנים)
עיסוק פרסומאית ואשת עסקים
בן זוג בנימין ארד
ילדים אייל גרינברג
מספר ילדים 1

יפית גרינברג (מוכרת בשמה המסחרי: ג. יפית; 9 באוגוסט 1951 – 30 בנובמבר 2021) הייתה פרסומאית ואשת עסקים ישראלית. הייתה הבעלים של קבוצת הפרסום: "ג. יפית תקשורת", המאגדת תחתיה את החברות: "ג. יפית בע"מ", "Gkids&young", "גלעד תדמית", "TRM" ,"Gimalaya", Big Big light" ,"G Conversation" (העוסקת בקידום מכירות) ושליש ממשרד הפרסום ענבר מרחב ג'י.[1] יו"ר קבוצת G תקשורת ומבעלי סטימצקי לשעבר.[2]

גרינברג זכתה לפרסום במיוחד בזכות כתבות וקמפיינים פרסומיים בהם המליצה לרכוש מוצרים, בהתבסס על מחקרים ובדיקות שערכה. היא נחשבה למותג חזק בתחום הצרכנות[3] והתמחתה בניהולם של מהלכי שיווק אתגריים: מינוף מותגים, שינויים בהרגלי הצריכה, שינוי ההתנהגות הצרכנית ומיצוב מחדש.

ביוגרפיה עריכה

גרינברג נולדה בשם יפה מימון כבת זקונים ולה ארבעה אחים גדולים. הוריה יעקב ואסתר מימון היו נגר ומטפלת,[4] יוצאי טריפולי.

גרינברג גדלה בבני ברק במשפחה מסורתית, למדה בבית ספר תיכון עירוני דתי בני ברק ושימשה מדריכה בתנועת "בני עקיבא".[4] גרינברג הייתה בעלת תואר ראשון בחינוך וגאוגרפיה מאוניברסיטת בר-אילן.

בגיל 21 עברה לתל אביב ועבדה במדור הפרסום של עיתון העבר "להיטון" ולאחר מכן כתקציבאית במשרד פרס.[4] עד 1977 עבדה כתקציבאית במשרד הפרסום פלד.[3] החל מ־1980[5] עד לעליית ערוצי הטלוויזיה המסחרית בישראל, הייתה ידועה במדורים הפרסומיים שכתבה בעיתונות, בין היתר בעיתוני לאשה, ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ וחדשות תחת הכותרת "כדאי" ובחתימתה "ג. יפית", בהם פרסמה מוצרים ושירותים בכתבות תחקיר אינפורמטיביות, שהוסיפו לקורא ערך מוסף על הנושא אותו סקרה, ונכתבו ממשרדה בכיכר המדינה, שנקרא "יפית ג. – כתבות אינפורמטיביות בסגנון עיתונאי".[3][6]

עם תחילת השידור המסחרי בטלוויזיה, זיהתה גרינברג נישה בתחום הפרסום ושכפלה את אותו קונספט פרסומי שיצרה לטלוויזיה. נטען על ידה בפרסום מוצרים שונים, כי בדומה לעיתונות, גם בפורמט הטלוויזיוני היא בודקת, משווה ורק אז ממליצה על המוצר. הקמפיינים שלה זכו להצלחה מסחרית, וכן הופיעו במדדי האפקטיביות של גלובס ודה-מרקר.[דרוש מקור] עם השנים, צירפה גרינברג לעסקיה הפרסומיים את כלתה, מאיה ישעיהו, והן הופיעו יחד בפרסומות.

עם לקוחותיה נמנו מן החברות הגדולות בישראל: סנו, הוט, תנובה, שטראוס עלית, ישראכרט, שירותי בריאות כללית, סופר פארם, טרה ועוד.

במהלך השנים פנתה ג. יפית גם לעסקי נדל"ן ועסקי השקעות. חברות בבעלותה בנו את פרויקט "אנטוקולסקי" בסגנון ה"באוהאוס", אחד הפרויקטים היוקרתיים בתל אביב.

בשנת 2013 ניהלה ג. יפית מגעים עם רון לאודר כדי לרכוש את חלקו בערוץ 10 (30%).[7]

ביוני 2014 עמדה בראש קבוצת משקיעים שרכשה את רשת חנויות הספרים סטימצקי.[8]

בשנת 2017 השיקה ג. יפית את גרופיס. הום בשיתוף דנית ציון-דואן, בעלת משרד עו"ד בתחום הנדל"ן,[9] ויוסי שניידר, מומחה במיסוי ונדל"ן. מטרת המיזם היא להקל על התאגדות של קבוצות רכישה.[10]

בשנת 2010 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את אתר "GetIT", השייך לקבוצת ג. יפית, בעבירה של הטעיית צרכנים לפי חוק הגנת הצרכן. על פי כתב האישום, אשר הוגש על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הנאשמים "לא סיפקו את המוצרים כפי שהתחייבו, עיכבו ביטול עסקאות ולא החזירו כסף במועד הקבוע בחוק לגבי מכר מרחוק".[11]

גרינברג נפטרה ב-30 בנובמבר 2021 בגיל 70 לאחר מאבק במחלת הסרטן,[12] והובאה למנוחות באותו יום בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.[13]

חיים אישיים עריכה

מנישואיה הראשונים ליצחק גרינברג נולד ב-1975 בנה היחיד אייל.[2]

מ-1985 היא החלה להיות בזוגיות עם ד"ר בנימין ארד, מנהל רפואי בבתי זיקוק, גרוש ואב לשני ילדים, וב-2005 נישאה לו בשנית.

גרינברג הייתה סבתא לשלושה נכדים.

בתרבות הפופולרית עריכה

ב-1994 זכתה גרינברג לחיקוי בתוכנית "הקומדי סטור", שם גילם אסף אשתר את בת-דמותה שנקראה "מ. כוערת", שהופיעה לאחר מכן בפרסומת של גרינברג לבורגראנץ' ב-2008.

ב-2003 חיקה אותה אלי פיניש בתוכנית "ארץ נהדרת", יחד עם חיקוי של כלתה, מאיה ישעיהו שאותה חיקתה עלמה זק.

ב-2005 השתתפה בתפקיד אורח בעונה השנייה של "השיר שלנו", שם גילמה את עצמה והובילה פרסומת למתחם המגורים סאן אן ביץ' יחד עם זוהר (רן דנקר) ונינט (נינט טייב).

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ג. יפית]] בוויקישיתוף

בעקבות מותה עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ליאת רון, ‏ג. יפית: "מעניין לפתוח חנויות במרכזים ישראליים בחו"ל", באתר גלובס, 2 ביוני 2018
  2. ^ 1 2 טליה לוין, ‏ג. יפית: "כשבן זוגי פרפר בין חיים למוות, נדרתי נדר להתחתן איתו", באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2018
  3. ^ 1 2 3 נווית זומר, ג. יפית תעשייות פרסום, חדשות, 8 במאי 1991
  4. ^ 1 2 3 הדס בשן, החלוצה, באתר מאקו, 3 בדצמבר 2021
  5. ^ רהיטי ילדים ונוער: למה לא לקנות "מציאות", מעריב, 22 בדצמבר 1980
  6. ^ כדאי מאת ג. יפית, חדשות, 27 בינואר 1989
    כדאי מאת ג. יפית, הארץ, 2 באוקטובר 1987
  7. ^ נתי טוקר, ערוץ 10 שוב בסכנה: ג. יפית לא תרכוש את חלקו של רון לאודר, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2013
  8. ^ נורית קדוש, סטימצקי: הושלמה העברת הבעלות לג. יפית, באתר ynet, 22 ביוני 2014
  9. ^ ג. יפית משיקה פלטפורמה להתאגדות ברכישות, באתר www.allmarketing.co.il
  10. ^ גדעון אוקו, ג. יפית רוצה לכבוש גם את הנדל"ן, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2017
  11. ^ מירב קריסטל, האתר "גט איט" של ג. יפית נקנס ב-108 אלף שקל, באתר ynet, 28 בינואר 2010
  12. ^ אשת העסקים והפרסום ג. יפית הלכה לעולמה בגיל 70, באתר וואלה, 30 בנובמבר 2021
  13. ^ "לב ונשמה ענקית": ג.יפית מובאת למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2021
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ג._יפית&oldid=89197"