גשטו
פעולות נוספות
אִילוּוֵלָה (בשומרית ובאכדית: Ilawela; תעתיקים נוספים: Geshtu-E, Geshtu, Gestu, We-ila) הוא אל משני במיתולוגיה המסופוטמית, המזוהה עם התבונה והחוכמה.[1] דמותו נזכרת בעיקר באפוס אתרחסיס, אחד מן הכתבים המרכזיים במיתולוגיה המסופוטמית.[2]
במיתולוגיה עריכה
באפוס אתרחסיס, מתואר כי האלים הגדולים החליטו לברוא את האדם כדי שייטול על עצמו את העמל והעבודה שהיו מוטלים על האלים הקטנים. לשם כך הקריבו האלים את אילוולה – אל בעל תבונה – וערבבו את דמו ובשרו עם עפר כדי ליצור את האדם הראשון.[3] כך ניתן לאדם חלק מן האלוהיות של אילוולה, ובייחוד את כוח ההבנה והמודעות, אך גם את גורלו לשאת בסבל ובעמל:
אילוולה, אשר לו תבונה, נשחט באספת האלים. נינטו ערבבה טיט עם בשרו ועם דמו. מאז נשמע קול התוף לנצח. רוח נוצרה מבשר האל, ונינטו הכריזה עליה כסימן חי לו. הרוח התקיימה לבל יישכח האל השחוט. [...] אתם שחטתם אל יחד עם תבונתו, ואני הקלתי מכם את עבודתכם, והטענתי את משאכם על האדם.
— אפוס אתרה־חסיס
(תרגום חופשי על פי Dalley, Myths from Mesopotamia, עמ' 15–16)
המיתוס מבטא את האמונה כי בני האדם נושאים בקרבם מרכיב אלוהי – רוח ותבונה – שמקורו בהקרבתו של האל אילוולה, ובכך מוסברת זיקתם לאלים וחובתם לעבוד למענם.[4]
ראו גם עריכה
- קינגו – אל נוסף שמותו שימש ליצירת האדם באנומה אליש.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Dalley, Stephanie (2000). Myths from Mesopotamia: Creation, the Flood, Gilgamesh, and Others, מהדורה מתוקנת, Oxford University Press, עמ' 4.
- ^ Mark, Joshua. "The Atrahasis Epic: The Great Flood & the Meaning of Suffering", באתר World History Encyclopedia.
- ^ Dalley, Stephanie (2000), Myths from Mesopotamia, עמ' 15–16.
- ^ Jordan, Michael (2002). Encyclopedia of Gods, Kyle Cathie Limited.