גנזך קידוש השם
פעולות נוספות
תבנית {{מבנה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. גַּנְזַךְ קידוש השם הוא מכון לתיעוד, מחקר והנצחת השואה השוכן בבני ברק.
המכון נוסד בשנת תשכ"ד-1964 על ידי הסופר וחוקר השואה משה פראגר[1]. פראגר היה מראשוני המתעדים והחוקרים, ממקימי יד ושם וחבר מועצת יד ושם ועסק רבות בנושא הנצחת השואה, בדגש מיוחד על גבורת הרוח היהודית. לדעתו לא ניתנה חשיבות מספקת לגילויי הגבורה היהודית הרוחנית ולמעשי קידוש השם שהתרחשו בתקופת השואה. לשם כך יזם הקמת ארכיון ומכון נוסף שירכז תיעוד בנושאים אלו[2].
מאז הקמתו ועד היום עוצבה דמותו של המוסד, ונקבעו מטרות פעילותו:
- לשמר את אוצר העדויות, המסמכים והתצלומים המעידים על גבורת הנפש היהודית בדורות האחרונים, ועל נס תקומת עם ישראל.
- לחקור, לתעד ולהנציח את עושר המסורת היהודית בכל פזורי הגלויות במהלך הדורות.
- להנציח קהילות שחרבו, על עולמן הרוחני והתרבותי.
- להחדיר בדרכים מגוונות את תודעת השואה בציבור בכלל, ובקרב בני הנוער בפרט, תוך שימת דגש על ההיבט האמוני / ערכי.
פעילות גנזך קידוש השם עריכה
בגנזך קידוש השם פועלות שתי אגפים מרכזיים: אגף התיעוד והארכיון ואגף ההנצחה והחינוך.
אגף הארכיון עריכה
- איסוף, שימור וקטלוג חומרים ארכיוניים, אוספים ופריטים המספרים את סיפור גבורת הרוח היהודית בשואה. הארכיון כולל: אוספי מסמכים רבים, בין השאר אוספים פרטיים של פעילי הצלה רבים, אוספים פרטיים של שורדים, ועותק נדיר של אוסף פלינקר המאגד עדויות שנגבו מניצולים בזמן אמת בידי נציג הממשלה הפולנית הגולה, אוסף תצלומים עשיר, ספריית עיון גדולה, אוסף עיתונות, פריטים מוזיאליים, כמו תפילין זעירות שהוברחו בימי המלחמה, ועוד.
- תיעוד וחקר גילויי הגבורה היהודית הרוחנית ומעשי קידוש השם בעת השואה ובמהלך הדורות.
- גביית עדויות והקמת מאגר עדויות של שורדי שואה ודור שני.
- תיעוד וחקר חיי הקהילות היהודיות השונות ברחבי העולם במהלך ההיסטוריה עד מלחמת העולם השנייה.
- הפקת סרטים דוקומנטריים, מבוססי חומרי ארכיון, בנושאי הליבה של גנזך קידוש השם
- יצירת תוכניות לימודיות וחינוכיות המבוססות על חומרי הארכיון ופעילויות החקר. התוכניות כוללות ימי עיון, פעולות הדרכה, סיורים בעקבות ההנצחה, הפקת ערכות למידה וחומרי עזר, תערוכות קבועות וניידות.
- הוצאה לאור של ספרים בנושאי הגבורה הרוחנית בשואה. עד כה יצאו לאור עשרות ספרים בהוצאת גנזך קידוש השם, ביניהם: חלק מספרי משה פראגר, וכן ספרים רבים ומגוונים על שקרה בתקופת השואה ולאחריה.
מפעילות אגף החינוך עריכה
יצירת תוכניות לימודיות וחינוכיות המבוססות על חומרי הארכיון ופעילויות החקר - התוכניות פונות לקהלי יעד מגוונים: החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, מכונים להכשרת עובדי הוראה, ופיתוח תוכניות מיוחדות לתלמידי החינוך המיוחד.
התוכניות כוללות:
- ימי עיון המשלבים הרצאות, סרטים דוקומנטריים, למידה פעילה, מפגשים עם אנשי דור ראשון ושני. הפעילות מתאפיינת במודולריות והתאמה לקהלי היעד השונים.
- הקמת מרחבי למידה פעילים במוסדות חינוך.
- סיורים בעקבות ההנצחה- סיורים בבני ברק בעקבות שימור הזיכרון בצבור החרדי.
- הפקת ערכות למידה וחומרי עזר לעובדי הוראה.
- הקמת תערוכות קבועות וניידות במגוון נושאים ייחודיים כגון: אבן מקיר- תערוכת כרזות של היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן המלחמה, יהודי גיטו קובנה שואלים - על שו"תים הלכתיים מגיטו קובנה, ע"פ ספרו של הרב אושרי, מנהיגות יהודית בשעת משבר ועוד.
ניהול גנזך קידוש השם עריכה
- יו"ר הנשיאות – הרב ישראל מאיר לאו
- נשיא גנזך קידוש השם – הרב דוד סקולסקי
- יו"ר ועד הנאמנים בארצות הברית – הרב שלמה ורדיגר
- יו"ר ועד הנאמנים באירופה – הרב יצחק יהודה שפירא
- יו"ר ועד הנאמנים בישראל – הרב מתתיהו גרוזינגר
- יו"ר ההנהלה – הגב' רחל יוד
- מנכ"ל – הרב צבי סקולסקי
- יועצת אקדמית – הרבנית אסתר פרבשטין
גנזך קידוש השם שוכן מאז היווסדו בבני ברק, בתוך מבנה שנבנה על מגרש שתרם משה פראגר[3].
מימון הפעילות הוא מתקציב המדינה, מועידת התביעות, מקרן עזריאלי ומתורמים שונים.
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב יצחק פנגר, "גנזך קידוש השם": מרכז התיעוד החרדי של השואה, באתר מאקו, 28 באפריל 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ דוד חרמץ, מקור ראשון, ההיסטוריון שלימד את החרדים להנציח את השואה, באתר "סרוגים", 29 באפריל 2012
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., "קידוש השם" במקום "כצאן לטבח": האיש שעיצב את זיכרון השואה בחברה החרדית, באתר ynet, 1 במאי 2022
- ^ יאיר אטינגר, בבני ברק מקימים יד ושם חרדי בהשקעה של מיליונים, באתר הארץ, 2 במאי 2011
