גליציה המערבית
פעולות נוספות
.svg){kind=link}
גליציה החדשה או גליציה המערבית (בפולנית: Nowa Galicja או Galicja Zachodnia; בגרמנית: Neugalizien או Westgalizien) היה אזור מנהלי של המלוכה ההבסבורגית, שהוקם מהשטח שסופח במהלך החלוקה השלישית של פולין ב-1795.
היסטוריה עריכה
לאחר מרד קושצ'יושקו הכושל של 1794, פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הסכים עם יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה לחלק את פולין שוב ובכך לבטל לחלוטין את האיחוד הפולני-ליטאי שנותר, החלטה שאליה הצטרפה פרוסיה ב-24 באוקטובר 1795. המלוכה ההבסבורגית, שלא השתתפה בחלוקה השנייה, קיבלה כעת חלק שהכיל את האדמות שמצפון לממלכת גליציה ולודומריה שנרכשו בחלוקה הראשונה של 1772. המלוכה ההבסבורגית כבשה בעקבות כך את כל פולין קטן, המשתרעת לאורך נהר הוויסלה העליון עד לפאתי פראגה וורשה, יובלי הבוג והפיליצה היוצרים את הגבול הצפוני עם פרוסיה המזרחית החדשה.
ב-1803 היא אוחדה עם ממלכת גליציה ולודומריה, אך שמרה על אוטונומיה מסוימת. האזור נשאר שטח של האימפריה האוסטרית גם כאשר, בשנת 1807, נפוליאון בונפרטה הקים את דוכסות ורשה משטחים בפולין גדול שפרוסיה סיפחה בחלוקה השנייה והשלישית וכעת נאלץ לוותר על פי חוזה טילזיט. אוסטריה הפסידה את גליציה החדשה במלחמת הקואליציה החמישית ב-1809, לאחר שקורפוס בפיקודו של פרדיננד קרל יוזף, ארכידוכס אוסטריה-אסטה ב-15 באפריל 1809 החל את מלחמת פולין-אוסטריה בפלישה לדוכסות ורשה. למרות תוכניותיו של הארכידוכס להיכנס כמשחרר לאומי, הוא הובס על ידי כוחותיו של הנסיך יוזף פוניאטובסקי בקרב רשין. אוסטריה הובסה לבסוף בקרב וגראם ב-6 ביולי, ולאחר מכן צורפה גליציה החדשה לדוכסות ורשה על ידי הסכם שנברון.
עם ההחלטה הסופית של קונגרס וינה בשנת 1815, השטח הפך לחלק מפולין הקונגרסאית, שנשלט באוניה פרסונלית על ידי אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, בעוד קרקוב שמרה על עצמאותה כעיר החופשית של קרקוב.
