Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

גיל שוחט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גיל שוחט
גיל שוחט
גיל שוחט
לידה 7 בספטמבר 1973 (גיל: 53)
מוקד פעילות יפו, ישראל
עיסוק מלחין, מנצח, פסנתרן, מנהל אמנותי, מרצה למוזיקולוגיה
פרופיל ב-IMDb
http://gilshohat.com/
קובץ:Gil Shohat 2.JPG
גיל שוחט בהופעה בפארק הרצליה, יולי 2011
קובץ:גיל שוחט בטקס פתיחת הקונסרבטוריון המחודש בעיר נשר.jpg
גיל שוחט בטקס פתיחת הקונסרבטוריון המחודש בעיר נשר

גיל שוחַט (נולד ב-7 בספטמבר 1973) הוא מלחין, מנצח, פסנתרן ומרצה ישראלי למוזיקולוגיה.

לימודים והשכלה עריכה

גיל שוחט הוא בנם של עיתונאית העיתון הארץ ציפי שוחט ומנהל מכללת מקס פיין לשעבר, יהודה שוחט.[1] גיל שוחט החל לנגן בפסנתר בגיל 5 והחל את לימודיו המוזיקליים בגיל 7. עד גיל 12 הלחין וביצע את יצירותיו לפסנתר. שוחט היה חלק ממקהלת "בת קול", המקהלה של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. בגיל 17 כתב את יצירתו המקהלתית הראשונה לבקשת ענת מורג, מנצחת המקהלה. יצירה זו, "עבי שחקים", שנכתבה על טקסט של שלמה אבן גבירול זכתה מאוחר יותר להוצאה לאור יוקרתית מניו יורק.[1] היצירה התזמורתית הראשונה שלו הוזמנה על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית כאשר היה בן 18.[1] שוחט הוא בוגר תיכון אהל-שם ברמת גן והקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב, ובעל תואר ראשון ושני מאת אוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה בתל אביב, המשיך ללימודי תואר שלישי באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.[2]

מוריו לקומפוזיציה היו: פרופ' אנדרה היידו, איוואן ונדור, אציו קורגי, לוצ'אנו בריו ואלכסנדר גהר. מוריו העיקריים לפסנתר היו רחל פיינשטיין, פרופ' אריה ורדי, סרג'יו פרטיקרולי ומריה קורצ'יו.[3] בשנת 2008 לקחה אוניברסיטת הרווארד בבוסטון חסות על יצירותיו של שוחט, והיא מפרסמת ומנהלת את הארכיון המלא שלו.

יצירותיו עריכה

שוחט הלחין עד כה 9 סימפוניות, 15 קונצ'רטי לכלי סולו ותזמורת, 4 אופרות, ויותר מ-50 יצירות קאמריות ויצירות לכלי סולו. את רוב יצירותיו הוא מוציא לאור בהוצאת "ריקורדי" באיטליה, בה החל את דרכו כצעיר המלחינים בהיסטוריית ההוצאה, או בהוצאה לאור אשר הקים בעצמו ונושאת את שמו. הקונצ'רטו השני שלו לפסנתר בנגינתו, והתזמור שלו לפרלודים של דביסי יצאו לאור בתקליטור. האופרה שלו "אלפא ואומגה" הועלתה בהפקת האופרה הישראלית ובניצוחו של גארי ברתיני. יצירות בולטות אחרות שלו הן "שיר השירים", "חזון העצמות היבשות" והסימפוניות "הישראלית", "האש", "האורות" ו"הגרמנית".

בשנת 2010 העלתה האופרה הישראלית החדשה את האופרה שלו "הילד חולם", לפי מחזה של חנוך לוין.

יצירותיו הוזמנו ובוצעו בעונות המנויים של מוסדות המוזיקה החשובים בעולם כגון: התזמורת הפילהרמונית של טוקיו, הפילהרמונית של בייג'ינג, התזמורת הלאומית של תאילנד, סולני מוסקבה, הקאמרית של ההרמיטאז'׳ בסנקט פטרבורג ועוד תזמורות רבות ברחבי העולם.

בשנת 2021 הוציא עם יסמין לוי את האלבום, Voice & Piano.

בשנת 2025 העלה את האופרה "משפט אייכמן" בבוקרשט[4]. היצירה חובה לתלמידי כיתות יא ברומניה. באופרה משתתפים מאתיים חמישים אמנים ואורכה חמש שעות.[5]

תפקידים נוספים עריכה

בזמן שירותו הצבאי שירת כמתאם ומפקד התזמורת הקאמרית והלהקות הצבאיות, וכפסנתרן הרשמי של צה"ל.

בנוסף לפועלו כמלחין מופיע שוחט כפסנתרן וכמנצח. כפסנתרן הופיע כסולן עם התזמורות הישראליות וכן עם תזמורות שונות בחו"ל, ובמאות רסיטלים ברחבי אירופה, ואלפי קונצרטים בכל רחבי הגלובוס, שוחט הופיע ויצירותיו בוצעו בפסטיבלים רבים בעולם, וביניהם פסטיבל לונדון, הביאנאלה בוונציה, פסטיבל הונג קונג, הקרנגי הול בניו יורק, פסטיבל העיר האסורה בבייג'ינג ועוד. בעבר - היה מנהל מוזיקלי ומנצח ראשי של התזמורת הקאמרית הישראלית ושל התזמורת הסימפונית החדשה הרצליה, מלחין הבית ומנהל הסדרות הקאמריות של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, ראש המוזיקה הקלאסית בפסטיבל ישראל בירושלים, מנהל אומנותי של אנסמבל "אליסיום" שהקים ב-2004, יועץ אומנותי של פסטיבל "קלאסי בים האדום", מנהל אומנותי של פסטיבל "מאסטרו" למוזיקה קלאסית בעין הוד, מנהל אומנותי של פסטיבל צלילי ילדות בחולון, מנהל אומנותי של פסטיבל בטהובן בנצרת. כיום שוחט הוא מנהל האנסמבל המוזיקלי, "פוליפוניה" וכן מנהל את כל סדרות המוזיקה בהיכלי התרבות של מודיעין, אור עקיבא, קריית מוצקין, וכן סדרות עצמאיות ברוב היכלי התרבות החשובים במדינה, לרבות היכל התרבות בתל אביב. חברת ההפקות אשר בבעלותו ובראשותו, משלבת יוצרי פופ וג'אז עם קונצרטים קלאסיים. יד ימינו ומנהל ההפקות של שוחט הוא חגי קורן.

מחוץ לישראל, מנהל שוחט את הסדרה הקאמרית באולמות "פולי" של סין, הוא מנצח אורח קבוע בפסטיבל "אמיליה רומנה" באיטליה, ופסטיבל מוצרט בוורמונט, ארצות הברית.

שוחט עורך סדרות רסיטלים והרצאות לקהל הרחב, רובן במסגרת "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, ו"קתדרה" של מוזיאון ארץ ישראל. החל מקיץ 2011 הוביל מדי קיץ סדרה של קונצרטים בפארק הרצליה, בהם ניצח על תזמורת סימפונט רעננה, תזמורת האופרה הקאמרית והרכבים אחרים, ובחלק מהיצירות גם השתתף כפסנתרן. כל אחד מקונצרטים אלה משך קהל רב ואלפי מאזינים.

ביוני 2012 החל הערוץ הראשון להקרין את סדרת הטלוויזיה "סיפור מנצח" בהנחייתו של שוחט ובהשתתפות התזמורת הסימפונית ירושלים,[6] בכל פרק בסדרה יצא שוחט במסע דוקומנטרי חווייתי, אל מאחורי הקלעים של היצירה הקלאסית. הסדרה בת 8 פרקים זכתה בציון לשבח בתחרות הפורמטים של איגוד השידור האירופי.

פרסים והוקרה עריכה

שוחט זכה בפרסים ובמענקים רבים, ובהם בפרס התיאטרון על האירוע הבולט של השנה שהוענק לאופרה פרי עטו "אלפא ואומגה" (2001), ופרס מלחין השנה בתיאטרון על "צור וירושלים" (2004), פרס ראשון בתחרות ארתור רובינשטיין להלחנה (1997), פרסי תחרויות האקדמיה למוסיקה, פרס תל אביב לאומנויות הבמה, פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, ופרס קרן קיסריה – אדמונד בנימין דה-רוטשילד (2001).

בין המלגות שהוענקו לשוחט במהלך דרכו ניתן לציין מלגות מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל, הקונסוליה הבריטית וממשלת איטליה, מענקים מקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, קרן ברכה, קרן ריץ', מוטורולה ישראל, בנק ספרא, הבנק הבינלאומי, צפונות תרבות, קרן סוזן רוז (ניו יורק) ומענק מראי פפר (לוס אנג'לס).

שוחט הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות החל משנת 2004. שוחט מקדיש מזמנו לפעילות ציבורית בישראל, הן ברסיטלים עבור גיוס כספים לעמותות כגון "לתת" ו"עזרה", מרכז נפגעות תקיפה מינית, בתי החולים וולפסון בחולון, מאיר בכפר סבא והמרכז הרפואי רבין.

בשנת 2008 בחר מגזין "פורבס" בגיל שוחט כדמות המשפיעה ביותר בתחום המוזיקה בישראל. בחודש יולי 2009 קיבל שוחט תואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת.[7]

באוקטובר 2012 זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו בתחום המוזיקה הקלאסית.[8]

חיים אישיים עריכה

בריאיון לעיתון "הארץ" בדצמבר 2009 דיבר לראשונה על היותו הומוסקסואל.[9] שוחט התגורר ביפו עם בן זוגו בריאן בולטון.[10] בהמשך נפרד מבולטון וחי עם בן זוג אחר, ממנו נפרד. לשוחט שני ילדים, תאומים.[11]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|גיל שוחט]] בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 שרית ישי לוי, ואיפה נעוריו, חדשות, 17 באפריל 1992
  2. ^ ביוגרפיה באתר הרשמי.
  3. ^ המלחין והמנצח גיל שוחט, באתר אסכולות - בית-הספר ללימודים רב תחומיים ולתרבות הדעת של האוניברסיטה הפתוחה
  4. ^ משפט אייכמן, פודקאסט עם גיל שוחט באתר "כאן"
  5. ^ אתר למנויים בלבד חגי חיטרון, אופרה על משפט אייכמן תועלה בבוקרשט, עם רמז אקטואלי עבה, באתר הארץ, 30 במרץ 2025
  6. ^ סיפור מנצח - עם המאסטרו גיל שוחט, באתר רשות השידור, 21 ביוני 2012
  7. ^ מרב יודילוביץ', תואר אבירות לגיל שוחט, באתר ynet, 11 במאי 2009
  8. ^ מרב יודילוביץ', הוכרזו זוכי פרס לנדאו לאמנויות הבמה, באתר ynet, 24 באוקטובר 2012
  9. ^ דורון חלוץ, המנצח, המלחין והפסנתרן גיל שוחט מדבר בפעם הראשונה על בן הזוג שלו, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
  10. ^ סמדר הירש, "לא סכריני, לא בנאלי: הדירה של גיל שוחט", nrg מעריב, 22 בינואר 2010.
  11. ^ ליאת עיני, גיל שוחט: "אין אצלי ממתקים בבית, הילדים אוכלים מעדנים אורגניים", באתר ynet, 2 ביולי 2018
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=גיל_שוחט&oldid=45585"