גוסטב הרץ

גוסטב לודוויג הרץ
Gustav Ludwig Hertz
	קובץ:Gustav Hertz.jpg
לידה	22 ביולי 1887
פטירה	30 באוקטובר 1975 (בגיל 88)
מדינה	גרמניה, ברית המועצות
ענף מדעי	פיזיקה
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	גילוי החוקים השולטים בפגיעה של אלקטרון באטום, ניסוי פרנק-הרץ.

גוסטב לודוויג הרץ (בגרמנית: Gustav Ludwig Hertz‏; ‏) היה פיזיקאי גרמני שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1925, יחד עם ג'יימס פרנק, על גילוי החוקים השולטים בפגיעתו של אלקטרון באטום.

היסטוריה עריכה

הרץ נולד בהמבורג שבגרמניה והוא בן אחיו של היינריך רודולף הרץ, אשר על שמו נקראת יחידת התדירות "הרץ" המודדת מחזורים לשנייה. משפחת סבו המירה את דתה בשנת 1834.^[1] הרץ השתלם בברלין ועבד במכון הפיזיקלי בעיר. הוא נפצע קשה בשירות צבאי במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1925 קיבל את פרס נובל לפיזיקה ביחד עם ג'יימס פרנק על עבודתם שבוצעה ברובה בשנים 1912–1914 וכללה בין היתר את הניסוי הקרוי על שמם - שלב חשוב בהוכחת מודל האטום של בוהר.

בשנת 1945 היגר הרץ לברית המועצות. בשנת 1951 זכה בפרס ברית המועצות. בשנת 1955 חזר הרץ לגרמניה ומונה כפרופסור באוניברסיטת לייפציג המצויה במזרח המדינה, שהיה אז תחת שלטון קומוניסטי.

ניסוי פרנק הרץ עריכה

קובץ:Schaltbild Franck Hertz Versuch.png

תרשים כללי של המערכת

קובץ:Franck-Hertz en.svg

גרף תוצאות הניסוי

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ניסוי פרנק-הרץ

בשנת 1913 ביצעו ג'יימס פרנק וגוסטב הרץ ניסוי המבוסס על שפופרת קתודית, עליו הם זכו בפרס נובל בפיזיקה בשנת 1925. הם השתמשו בשפופרת קרן קתודית שבתוכה הותקנה רשת, שעליה ניתן להפעיל מתח חשמלי, וכך להאיץ את האלקטרונים הנפלטים מהקתודה. פרנק והרץ, בשלב הראשון, מדדו את זרם האלקטרונים דרך הקתודה כפונקציה של האנרגיה הקינטית שלהם וקיבלו תלות חלקה וקבועה. בשלב השני הם הוסיפו לשפופרת אדים של כספית, וחזרו על הניסוי. במקרה זה הם גילו שהזרם המתקבל דרך הקתודה איננו פונקציה חלקה, כמו שניתן לראות באיור, אלא מראה התנהגות של עליות וירידות.

ההסבר להתנהגות זו נובע מההתנגשויות שבין האלקטרונים לבין אטומי הכספית. כל עוד האנרגיה של האלקטרונים נמוכה, ההתנגשויות ביניהם לבין אטומי הכספית יהיו אלסטיות, כלומר התנגשויות שבהם האלקטרונים לא מאבדים אנרגיה, אלא רק מוסטים ממסלולם, ולכן הזרם על הקתודה לא ישתנה. אולם, כאשר האנרגיה של האלקטרונים מספיק גבוהה, האלקטרונים יכולים לעורר את אטומי הכספית בהתנגשויות פלסטיות, ובשל כך לאבד אנרגיה. כתוצאה מכך, הזרם דרך הקתודה יפחת. אנרגיית הסף לעירור אטומי הכספית מתאימה למעבר רמות האנרגיה בתוך אטום הכספית.

הניסוי סייע לאשש את מודל האטום של בוהר שנוסח זמן קצר קודם לכן. למעשה ניסוי זה היה הניסוי הראשון שלא בא מתחום הספקטרוסקופיה שהראה שלאטומים יש מבנה של רמות אנרגיה.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|גוסטב הרץ]] בוויקישיתוף

קובץ:2021 Facebook icon.svg גוסטב הרץ, ברשת החברתית פייסבוק
קובץ:X logo 2023.svg גוסטב הרץ, ברשת החברתית X (טוויטר)
קובץ:Telegram logo.svg גוסטב הרץ, ביישום טלגרם
קובץ:Instagram logo 2016.svg גוסטב הרץ, ברשת החברתית אינסטגרם
קובץ:טיקטוק.png גוסטב הרץ, ברשת החברתית טיקטוק
קובץ:VK.com-logo.svg גוסטב הרץ, ברשת החברתית VK
קובץ:Linkedin.svg גוסטב הרץ, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:Linkedin.svg גוסטב הרץ, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg גוסטב הרץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
קובץ:Twitch logo 2019.svg גוסטב הרץ, ערוץ באתר Twitch.tv
קובץ:Vimeo Logo.svg גוסטב הרץ, סרטונים באתר Vimeo
קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D גוסטב הרץ], הבלוג הרשמי
קובץ:Goodreads logo 2025.svg גוסטב הרץ, ברשת החברתית Goodreads
קובץ:Flickr wordmark.svg גוסטב הרץ, באתר פליקר
קובץ:Reddit logo 2023.svg גוסטב הרץ, באתר רדיט
קובץ:Pinterest-logo.png גוסטב הרץ, באתר פינטרסט
גוסטב הרץ, באתר פרס נובל (באנגלית)
גוסטב הרץ, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
גוסטב הרץ, באתר MacTutor (באנגלית)
גוסטב הרץ, באתר נאס"א (באנגלית)
גוסטב הרץ, באתר dblp
גוסטב הרץ, באתר ResearchGate
גוסטב הרץ, באתר ResearchGate
גוסטב הרץ, באתר גוגל סקולר
גוסטב הרץ, באתר Semantic Scholar
[%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D גוסטב הרץ], באתר Academia.edu
גוסטב הרץ, באתר IEEE
גוסטב הרץ, באתר SSRN
גוסטב הרץ, באתר Justia
גוסטב הרץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גוסטב הרץ, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
גוסטב הרץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ Stefan L. Wolff: Juden wider Willen – Wie es den Nachkommen des Physikers Heinrich Hertz im NS-Wissenschaftsbetrieb erging. Jüdische Allgemeine. 2008-01-04.

קובץ:Circle-icons-physics-logo.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקאים ובנושא גרמנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Stefan L. Wolff: Juden wider Willen – Wie es den Nachkommen des Physikers Heinrich Hertz im NS-Wissenschaftsbetrieb erging. Jüdische Allgemeine. 2008-01-04.

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901–1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926–1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951–1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976–2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פאולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטרמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001–היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובוסיולוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • הופפילד, הינטון (2024) • קלארק, מרטיניס, דבורה (2025)