Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

גדעון אריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גדעון אריאל
גדעון אריאל, 1960
גדעון אריאל, 1960
לידה 27 באפריל 1939 (גיל: 87)
מדינה ישראלישראל ישראל
גובה 1.84 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף זריקת דיסקוס
הדיפת כדור ברזל
הישגים
שיאים אישיים ברזל: 16.27 מטר (1966) שיא ישראל בעבר
דיסקוס: 55.22 מטר (1964), שיא ישראל בעבר
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המכביה
כסף השישית 1961 זריקת דיסקוס

גדעון אריאל (נולד ב-27 באפריל 1939) הוא אתלט עבר ישראלי. אריאל ייצג את ישראל באולימפיאדת רומא (1960) ובאולימפיאדת טוקיו (1964) במקצועות הדיפת כדור ברזל (ברומא) וזריקת דיסקוס (בטוקיו). לאחר לימודיו ופרישתו מתחרויות, התמחה בביומכניקה ממוחשבת ונחשב כמפתח יישום תחום זה בספורט התחרותי וכמומחה בעל שם עולמי. הוא חי ופועל בארצות הברית מאז שנות ה-60.

קריירה ספורטיבית בישראל עריכה

אריאל נולד בתל אביב, ולדבריו עבר ילדות רצופת התעללויות[1]. בגיל 9 התגרשו הוריו ובגיל 11 נשלח לכפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים. הוא שאף להצטיין בספורט אך מבנה גופו הכבד והגמלוני היה לו לרועץ. בעצת מורהו לחינוך גופני, דני דסה, הוא החל להתאמן בזריקת דיסקוס. בעקבות רצינותו והתמדתו החלו להגיע גם הישגים. בשנת 1957 זכה במקום הראשון בהדיפת כדור ברזל בתחרויות מכבי לנוער, עם מרחק של 12.97 מטר.[2] באותה שנה, בתחרות לנוער במכביה החמישית, סיים במקום השני בזריקת דיסקוס ובמקום השלישי בהדיפת כדור ברזל.[3] ב-1960 שבר אריאל את השיא הישראלי בזריקת דיסקוס במבחנים לקראת אולימפיאדת רומא, כשזרק את המכשיר למרחק 48.16 מטר ושבר את שיאו של אוריון גלין גלר, 48.03 מטר.[4][5]

בסוף שנות ה-50, עוד בטרם התגייס לצה"ל, התקבל אריאל ללימודי המחזור הראשון במכון וינגייט. ב-1960 התגייס לצה"ל ושרת כמדריך ספורט. ב-1964, בעת שהיה כבר סטודנט בארצות הברית, ייצג אריאל את ישראל באולימפיאדת טוקיו והשתתף בזריקת דיסקוס. בשני המשחקים האולימפיים בהם נטל חלק היה אריאל נושא הדגל של המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה.

שיאים אישיים עריכה

קריירה אקדמית בארצות הברית עריכה

ב-1963 נסע אריאל לארצות הברית והשלים תואר ראשון בחינוך גופני באוניברסיטת ויומינג. הוא המשיך בלימודיו והשלים תואר שני ותואר דוקטור (ב-1972) בביומכניקה, באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט. ב-1975 השלים תואר דוקטור נוסף במדעי המחשב.

עוד בהיותו ספורטאי פעיל בישראל העסיקו את אריאל שאלות שנגעו לאופטימיזציה של תנועה וכוח בזמן הביצוע הספורטיבי. לאחר שהתמחה בארצות הברית בביומכניקה, החל אריאל לנסות לפתור שאלות אלו באמצעות שימוש במחשב. ב-1968 היה אריאל הראשון שיישם חקר ביצועים בספורט באמצעות מחשב, כשניתח את קפיצת השיא של בוב בימון בתחרות בקפיצה למרחק באולימפיאדת מקסיקו (1968). הוא הקרין כל פריים של סרט הצילום של הקפיצה על מסך זכוכית ומדד בצורה ידנית מרחקים וזוויות. את המידע הזין למחשב מרכזי על ידי כרטיסים מנוקבים וביצע ניתוח ממוחשב של הנתונים.[6]

בהמשך, עם התפתחות תחומי המחשוב והצילום, השתכללו ניתוחיו של אריאל ורבים מהספורטאים המובילים של ארצות הברית נעזרו בו. ב-1976, זורק הדיסקוס האמריקאי, מק וילקינס, שינה במקצת את סגנון הזריקה שלו לאחר ניתוח ממוחשב של תנועותיו על ידי אריאל ובזריקתו השנייה בסגנון המשופר שבר את השיא העולמי. וילקינס המשיך וזכה במדליית זהב אולימפית באותה שנה. על הספורטאים שנעזרו בניתוחיו של אריאל נמנים בין היתר: הטניסאי ג'ימי קונורס, האתלטים אל ארטר ואדווין מוזס וספורטאים בולטים בתחומי הבייסבול, כדורסל, גולף, סקי ואפילו פולו ופריסבי. בסיועו של אריאל שיפרה נבחרת הנשים לכדורעף של ארצות הברית את הישגיה באופן משמעותי. אריאל ניתח את תנועותיהן ועמדותיהן של שחקניות הנבחרות המובילות בעולם בתחילת שנות ה-80 ויחד עם מאמני נבחרת הנשים האמריקאית יישמו את הניתוח על השחקניות האמריקאיות. לפני טורניר הכדורעף במשחקי לוס אנג'לס ב-1984 דורגו האמריקאיות במקום ה-45 בעולם ובטורניר האולימפי הן נוצחו בגמר על ידי סין.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דליה קרפל, הכל אודות אמא, באתר הארץ, 14 ביוני 2006
  2. ^ תחרויות מכבי ברחובות, הַבֹּקֶר, 2 ביוני 1957
  3. ^ יונגוורט מדרום־אפריקה "כוכב" יום הנוער באתלטיקה־קלה, חרות, 22 בספטמבר 1957
  4. ^ Carole Jacobs, The Acrobatics of Human Motion, Orange Coast Magazine, August 1985, p. 146
  5. ^ אהרן להב, המסלול מוביל לרומא, דבר, 8 ביולי 1960
  6. ^ Peter O'Donoghue, Research methods for sports performance analysis, 2010, p. 16
  7. ^ Gary Ferman, Space-Age Sports, The Rotarian, September 1988, p. 16-18


קובץ:Flag of Israel.svg משלחת ישראל לאולימפיאדת רומא (1960) קובץ:Olympic rings.svg
מרוץ אופני כביש מרוץ אופני כביש הנרי אוחיון • יצחק בן דוד
אתלטיקה אתלטיקה אילנה אדיר • גדעון אריאל • עמוס גרודז'ינובסקי • אילה חצרוני • ברוך פיינברג • יאיר פנטילט • דוד קושניר • אילנה קרשיק
הרמת משקולות הרמת משקולות גזי כהן • אדוארד מרון
התעמלות התעמלות מכשירים רות אבלס • ראלי בן-יהודה • מרים קארה
סיף סיף דוד ואן-חלדר • מיכאל רון
קליעה קליעה רפאל פלס • חנן קריסטל
שחייה שחייה עמירם טראובר • יצחק לוריא • יורם שניידר • גרשון שפע
קובץ:Flag of Israel.svg משלחת ישראל לאולימפיאדת טוקיו (1964) קובץ:Olympic rings.svg
אתלטיקה אתלטיקה גדעון אריאל • עמוס גלעד • מיכל למדני • מרים סידרנסקי • לוי פסבקין
קליעה קליעה מקסים כהן • נחמיה סירקיס • חנן קריסטל
שחייה שחייה אברהם מלמד • גרשון שפע
נושאי דגל ישראל בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים
משחקי הקיץ הלסינקי 1952: אברהם שניאור • מלבורן 1956: יואב רענן • רומא 1960: גדעון אריאל • טוקיו 1964: גדעון אריאל • מקסיקו סיטי 1968: גרשון שפע • מינכן 1972: הנרי הרשקוביץ • מונטריאול 1976: אסתר רוט-שחמורוב • לוס אנג'לס 1984: זהבה שמואלי • סיאול 1988: יצחק יונסי • ברצלונה 1992: אלדד אמיר • אטלנטה 1996: לידיה חטואל-צוקרמן • סידני 2000: רוגל נחום • אתונה 2004: אריק זאבי • בייג'ינג 2008: מיכאל קולגנוב • לונדון 2012: שחר צוברי • ריו דה ז'ניירו 2016: נטע ריבקין • טוקיו 2020: יעקב טומרקין וחנה קנייזבה-מיננקו • פריז 2024: אנדראה מורז ופיטר פלצ'יק קובץ:Flag of Israel.svg
משחקי החורף לילהאמר (1994): מיכאל שמרקין • נאגנו (1998): מיכאל שמרקין • סולט לייק סיטי (2002): גלית חייט • טורינו (2006): גלית חייט • ונקובר (2010): אלכסנדרה זרצקי • סוצ'י (2014): ולדיסלב ביקנוב • פיונגצ'אנג (2018): אלכסיי ביצ'נקו • בייג'ינג 2022: יבגני קרסנופולסקי ונועה סולוש
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=גדעון_אריאל&oldid=301492"