Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

גבריאלה ספקטור-מרזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאלה ספקטור-מרזל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 באוקטובר 1969 (גיל: 56)
ארגנטינה
תאריך עלייה 24 בנובמבר 1981
מקום מגורים ירושלים
פעילות בולטת מחקר בתחום המחקר הנרטיבי בישראל
עיסוק מחקר והרצאות
תארים פרופסור
בן זוג אלי מרזל
מספר ילדים 2

גבריאלה ספקטור-מרזל (נולדה ב-13 באוקטובר 1969) היא פרופסור חברתית ישראלית בתחום העבודה הסוציאלית, וחוקרת מובילה במחקר הנרטיבי והגרונטולוגיה הנרטיבית. היא מכהנת כפרופסור חברה בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר[1] ובעבר כיהנה גם כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים[2][3] ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

רקע אקדמי ומקצועי עריכה

ספקטור-מרזל השלימה את הלימודים לתואר דוקטור בעבודה סוציאלית והתמחתה בתחומי הגרונטולוגיה חברתית ופסיכותרפיה. היא חוקרת בעיקר זהות בזיקנה בהקשרים של תרבות, מגדר וסיפורי חיים.[4]

תחומי מחקר ותרומה אקדמית עריכה

מחקר נרטיבי עריכה

ספקטור-מרזל היא מהחוקרות הבולטות בתחום המחקר הנרטיבי בישראל. היא מכהנת כראשת קבוצות העניין במחקר האיכותני ומנחה קבוצת עניין במחקר נרטיבי במכון מופ"ת מאז 2007. היא מנחה תלמידים מתקדמים ויועצת לחוקרות העורכות מחקרים בשיטות איכותניות בכלל ונרטיביות בפרט.

רבים מפרסומיה עוסקים בהיבטים תאורטיים ומתודולוגיים של פרדיגמת המחקר הנרטיבית. ספקטור-מרזל פיתחה את מודל "מנגנוני הברירה" לפרשנות נרטיבית, כלי שמתאים לפרשנות נתונים נרטיביים מכל סוג שהוא.

גרונטולוגיה נרטיבית עריכה

בתחום הגרונטולוגיה הנרטיבית, ספקטור-מרזל חוקרת את סיפורי החיים של אנשים מבוגרים כערוץ להבנת הזיקנה "מבפנים" וככלי להעלאת איכות חייהם. היא בחנה את הזיקנה הישראלית כמערכת של סמלים ומשמעויות והציגה שלושה מעולמות תוכן המזינים אותה: התרבות הציונית-צברית, התרבות הצבאית, והתרבות המערבית-קפיטליסטית.

פרסומים עיקריים עריכה

ספרים עריכה

הספר הבולט ביותר של ספקטור-מרזל הוא "צברים לא מזדקנים: סיפורי חיים של קצינים בכירים מדור תש"ח" (2008), שפורסם בהוצאת מאגנס. הספר מתחקה אחר עולמם של 23 קצינים בכירים מדור תש"ח בשנות השבעים לחייהם, וחוקר כיצד הם מתמודדים עם הזדקנות כאשר הם מגלמים ניגוד קיצוני בין נעורים ושליטה לבין זיקנה ושוליות.[5]

מאמרים אקדמיים עריכה

ספקטור-מרזל היא עורכת-שותפה של הספר "מחקר נרטיבי: תאוריה, יצירה ופרשנות"[6] (2010) יחד עם רבקה תובל-משיח, שפורסם בשיתוף מכון מופ"ת והוצאת מאגנס. הספר מציג את התפתחויות התאורטיות ותובנות אמפיריות במחקר הנרטיבי במדעי החברה.

פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים, כולל:

  • המחקר הנרטיבי כפרדיגמת מחקר פרשנית.[7]
  • "פרשנות נרטיבית ומודל מנגנוני הברירה", בתוך "שיחות על מחקר איכותני" בעריכת פרופ' מיה לביא-אג'אי ופרופ' דורית לביא טובין, מכון מופ"ת, 2011.[8]

מחקרים עדכניים עריכה

ספקטור-מרזל מובילה מחקרים על השפעת משברים על אוכלוסיות מבוגרות, כולל מחקר על "זקנים תחת אש בימי קורונה"[דרוש מקור] בשיתוף עם פרופ' אורית נוטמן-שוורץ, ומחקרים על השפעת מלחמת חרבות ברזל[9] על זקנים שפונו מעוטף עזה.

עבודה אקדמית עריכה

ספקטור-מרזל מלמדת קורסים בתחומי המחקר האיכותני, המחקר הנרטיבי וגרונטולוגיה נרטיבית באוניברסיטאות שונות בישראל. היא מעבירה קורסים כגון "סיפורים וזיקנה: גרונטולוגיה נרטיבית" ו"זהויות מורכבות: סמינר מחקר נרטיבי".

מענקי מחקר ופרסים עריכה

ספקטור-מרזל זכתה בפרס הקרן הלאומית למדע.[10]

ספקטור-מרזל זוכה במענקי מחקר מגופים שונים, כולל:

  • מענק מהקרן הלאומית למדע על מחקר העוסק בתפקידן של תפיסות סובייקטיביות של הזדקנות
  • מענקים ממרכז מינרבה לחקר הצטלבותיות בזיקנה על מחקרים שונים
  • מענק ממשרד המדע והטכנולוגיה על מחקר הקורונה והזיקנה

השפעה ותרומה עריכה

ספקטור-מרזל נחשבת לאחת הדמויות המובילות בפיתוח המחקר הנרטיבי בישראל. עבודתה תרמה משמעותית להבנת התופעות של זיקנה, זהות וסיפור בחברה הישראלית.[11] היא השפיעה על דור של חוקרים במדעי החברה בישראל והובילה להכרה במחקר הנרטיבי כפרדיגמה מחקרית לגיטימית ומשמעותית. הספר "צברים לא מזדקנים" זכה לתהודה רחבה והוא נחשב לתרומה חשובה להבנת התרבות הישראלית ותופעת הזדקנות בחברה שמעמידה את הנעורים במרכז.

משפחה עריכה

פרופ' גבריאלה ספקטור-מרזל, ילידת ארגנטינה, נשואה לאלי מרזל לשעבר מנכ"ל משרד מבקר המדינה. הם גרים בירושלים ולהם 2 ילדים.

מחקרים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה