Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ג'ראלדין פאראר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ג'ראלדין פאראר
פרופיל ב-IMDb

ג'ראלדין פאראר (באנגלית: Geraldine Farrar, ‏28 בפברואר 1882 - 11 במרץ 1967) הייתה זמרת אופרה ושחקנית קולנוע אמריקאית, שנוכחותה הבימתית זיכתה אותה בכת של מעריצים נלהבים, ה"ג'רי-פלאפרס", בראשית המאה ה-20.

שנים ראשונות, לימודים וקריירה אופראית עריכה

פאראר נולדה במלרוז, מסצ'וסטס, בתם של סידני פאראר והנרייטה ברנס. היא למדה פיתוח קול ושירה בבוסטון, ניו יורק ופריז ובברלין אצל זמרת הסופרן המהוללת לילי להמן, על פי המלצתה של ליליאן נורדיקה. היא חוללה סנסציה בברלין כשהופיעה שם לראשונה בשנת 1901, בתפקיד מרגריט ב"פאוסט" של גונו ובהמשך בתפקידים הראשיים ב"מיניון" של אמברואז תומא ו"מאנון לסקו" של פוצ'יני וכז'ולייט ב"רומיאו וז'ולייט" של גונו. בין מעריציה בברלין היה נסיך הכתר הגרמני וילהלם, אתו, על פי הסברה, ניהלה פרשת אהבים החל ב-1903.

אחרי הופעה באופרה של מונטה קרלו שרה לראשונה במטרופוליטן אופרה, ב"רומיאו וז'ולייט", בשנת 1906. היא שרה בהפקה הראשונה במטרופוליטן של "מאדאם באטרפליי" בשנת 1907, ונשארה בסגל המטרופוליטן עד לפרישתה. במשך שנותיה שם שרה 29 תפקידים בקרוב ל-500 הצגות אופרה. ג'ראלדין פאראר הייתה פופולרית עד מאוד ויצרה לה עדת מעריצים נכבדה, בעיקר מקרב מבקרות אופרה ניו-יורקיות צעירות, שנודעו בשם "ג'רי-פלאפרס" פאראר שרה בתפקידים הראשיים בהופעות הבכורה של "אמיקה" מאת מסקאני (מונטה קרלו, 1905), "האחות אנג'ליקה" של פוצ'יני (ניו יורק, 1918) ומאדאם סאן-ז'ן של ג'ורדאנו (ניו יורק, 1915) וכן כ"רועת האווזים" ב"ילדי המלך" של הומפרדינק (ניו יורק, 1910).

ג'ראלדין פאראר נודעה, במיטב הסגנון של דיוה אופראית, בטבעה חם המזג והעצמאי ללא פשרות. היא הרבתה להקליט לחברת "המכונה המדברת" של ויקטור והופיעה לעיתים קרובות בהבלטה במודעות הפרסומת של חברת התקליטים הזו.

ג'ראלדין פאראר הופיעה גם בסרטים אילמים, שצולמו בין עונות האופרה. פאראר כיכבה ביותר מתריסר סרטים בין השנים 1915 ל-1920, בין השאר בעיבוד של ססיל ב. דה-מיל לכרמן. תפקידה המעולה ביותר על המסך היה אולי ז'אן ד'ארק בסרט "ז'אן האישה" משנת 1917.

פאראר ניהלה רומן בן שבע שנים עם ארטורו טוסקניני. האולטימטום שהציגה לפניו, להתגרש מאשתו ולשאת אותה לאישה, הביא להתפטרותו של טוסקניני ממשרת המנצח הראשי של המטרופוליטן אופרה בשנת 1915. הוא חזר לאיטליה. פאראר הייתה בקשרי ידידות קרובה עם הטנור אנריקו קארוזו. היו השערות לגבי רומן גם ביניהם, אך ללא ראיות של ממש.

ג'ראלדין פאראר פרשה מן האופרה בשנת 1922, בגיל ארבעים. הופעתה האחרונה הייתה ה"זאזה" של לאונקוואלו. היא שרה ברסיטלים עד 1931 ושימשה לזמן קצר כפרשנית בשידורי הרדיו של המטרופוליטן בעונת 35–1934.

האוטוביוגרפיה שלה, Such Sweet Compulsion, שיצאה לאור בשנת 1938, נכתבה לסירוגין בפרקים, שחלקם במילים שלה וחלקם במילים של אמה, המתארת בסגנון נמלץ את הישגי בתה.

ג'ראלדין פאראר מתה ברוג'פילד, קונטיקט מהתקף לב בשנת 1967, בת 85, ונקברה בבית הקברות קנסיקו בוואלהאלה, ניו יורק.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ג'ראלדין פאראר]] בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ג%27ראלדין_פאראר&oldid=159432"