ג'משיד אמוזגר
פעולות נוספות
| קובץ:Jamshid Amouzegar 1977 (3x4 cropped).jpg | |||
| לידה |
25 ביוני 1923 טהראן, איראן | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 2016 (בגיל 93) רוקוויל, מרילנד | ||
| מדינה | איראן | ||
| השכלה | אוניברסיטת טהראן, אוניברסיטת קורנל | ||
| מפלגה | מפלגת תחיית האומה האיראנית (אנ') | ||
| |||
.jpg){kind=link}
ג'משיד אמוזגר (בפרסית: جمشید آموزگار; 25 ביוני 1923 – 27 בספטמבר 2016) היה כלכלן, פוליטיקאי וראש ממשלת איראן מ-7 באוגוסט 1977 ועד התפטרותו ב-27 באוגוסט 1978. לפני כן שימש כשר הפנים ושר האוצר בממשלתו של אמיר עבאס הוויידא. הוא היה מנהיג מפלגת תחיית האומה האיראנית (אנ') בתקופת כהונתו כראש ממשלה.
ביוגרפיה עריכה
ג'משיד נולד ב-25 ביוני 1923 בטהראן, איראן. אביו היה חביבאללה אמוזגר, עורך דין ופוליטיקאי, אחיו הוא ג'אהאנגיר אמוזגר (אנ').[1] הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת טהראן עם תארים במשפטים והנדסה, ולאחר מכן למד באוניברסיטת קורנל, שם קיבל תואר דוקטור בשנת 1950.[2]
אמוזגר שימש כסגן שר במשרד הבריאות של איראן תחת השר ג'אהנשאה סאלח (אנ') בשנת 1955. בשנת 1959, התמנה לכהן כשר החקלאות בממשלתו של מנוצ'הר אגבל (אנ').[3] בהמשך הוא מונה לכהן כשר העבודה ולאחר מכן כשר הבריאות בממשלה בראשות חסן עלי מנצור. בהמשך מונה לשר האוצר בממשלת אמיר עבאס הוויידא, לאחר רצח ראש הממשלה מנצור ב-1964, וכיהן בתפקיד במשך תשע שנים.
בשנים 1965 עד 1974 עמד בראש מספר ישיבות של אופ"ק.[4] ב-1971, הוא ושר הנפט הסעודי אחמד זכי ימאני היו בעלי תפקיד מרכזי ביישום סדרת עליות המחירים, שבסופו של דבר הכפילה פי ארבעה את מחיר הנפט וסיפקה משאבים לאיראן למודרניזציה של התשתיות, החקלאות וההגנה שלה. על הישג זה, עוטר אמוזגר בעיטור טאג'-א-איראן, דרגה ראשונה, כבוד שהיה שמור בדרך כלל רק לראשי ממשלה.[5] בשנת 1974 הוא מונה לשר הפנים. ב-21 בדצמבר 1975 נלקח כבן ערובה על ידי הטרוריסט הוונצואלי איליץ' רמירס סאנצ'ס במהלך פגישה עם אופ"ק. קרלוס קיבל הוראה להוציא אותו להורג אך לא עשה זאת, ואמוזגר שוחרר יחד עם שאר בני הערובה לאחר מספר ימים.
ב-1977 מונה ליו"ר מפלגת תחיית האומה. זמן קצר לאחר שג'ימי קרטר הפך לנשיא ארצות הברית, מונה אמוזגר לכהן כראש ממשלת איראן ב-7 באוגוסט 1977. הוא איבד את הפופולריות שלו כאשר ניסה להאט את הכלכלה באמצעות צעדים שגרמו לירידה בתעסוקה וברווחי המגזר הפרטי. ב-27 באוגוסט 1978 התפטר, והוחלף על ידי ג'עפר שריף-אמאמי.[6]
אמוזגר עזב את איראן ב-1978 ולא חזר אליה יותר. הוא התגורר ברוקוויל, מרילנד, ושימש כיועץ לממשלות ערב הסעודית וכווית.[2]
הוא נפטר ברוקוויל ב-27 בספטמבר 2016, בגיל 93.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'משיד אמוזגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ “The Shah's House Became the People's House”: Narrating Iran's Modern History at the Pahlavi Dynasty Museum, www.semanticscholar.org
- ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Siavush Randjbar-Daemi, The Tudeh Party of Iran and the peasant question, 1941–53, Middle Eastern Studies 56, 2020-07-08, עמ' 969–987 doi: 10.1080/00263206.2020.1781627
- ^ Wayback Machine, www.opec.org
- ^ Qajar (Kadjar) Orders and Decorations, www.qajarpages.org
- ^ Nicholas M. Nikazmerad, A Chronological Survey of the Iranian Revolution, Iranian Studies 13, 1980, עמ' 327–368
.svg){kind=link}
