ג'יימס דה-וולף

ג'יימס דה-וולף

לידה	בריסטול, מושבת רוד איילנד ומטעי פרובידנס, אמריקה הבריטית קובץ:Red ensign of Great Britain (1707–1800, square canton).svg
פטירה	ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית קובץ:US flag 26 stars.svg
מפלגה	קובץ:Tricolour Cockade.svg המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
חבר בית הנבחרים של רוד איילנד 1798–1801 (כ־3 שנים)
1803–1812 (כ־9 שנים)
1817–1821 (כ־4 שנים)
1829–1837 (כ־8 שנים)
סנאטור מטעם רוד איילנד 4 במרץ 1821 – 31 באוקטובר 1825 (4 שנים ו־7 חודשים) → ויליאם האנטר אשר רובינס ←

ג'יימס דה־וולף (באנגלית: James DeWolf‏; 18 במרץ 1764 – 21 בדצמבר 1837) היה סוחר עבדים ופוליטיקאי אמריקאי. הוא כיהן כחבר בית המחוקקים של רוד איילנד במשך כמעט 25 שנה, ובשנות ה-20 של המאה ה-19 כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם רוד איילנד. לצד פעילותו בסחר בעבדים, השקיע דה־וולף במטעי סוכר וקפה בקובה והפך לאדם העשיר ביותר במדינתו. בסוף חייו נטען שהיה האיש השני בעושרו בכל ארצות הברית. במהלך חייו שמו נכתב לעיתים קרובות "James D'Wolf".

ביוגרפיה

ראשית חייו

ג'יימס דה־וולף נולד בבריסטול שבמושבת רוד איילנד ומטעי פרובידנס, ב־18 במרץ 1764, למארק אנתוני דה־וולף (1726–1793) ולאביגייל הייזל פוטר (1726–1809). בגיל צעיר הפליג לים ושירת על ספינות פריבטיר אמריקאיות במחצית השנייה של מלחמת העצמאות. הוא השתתף בכמה עימותים ימיים ונשבה פעמיים בידי הבריטים.

מסחר בעבדים

לאחר המלחמה, כשהיה בשנות ה־20 לחייו, מונה לקפטן של ספינה. הוא החל לעסוק במסחר, כולל במסחר בעבדים — לעיתים היה קונה עבדים "מנוסים" בקובה או בנמלים אחרים בקריביים ומוביל אותם לשווקים בדרום ארצות הברית. אף על פי שרוד איילנד אסרה על מסחר בעבדים כבר ב־1787, דה־וולף ומשפחתו המשיכו לממן ולפקד על מסעות עבדים לאפריקה.

ב־1791 הוא הואשם ברצח בידי חבר מושבעים בניופורט, רוד איילנד. על פי הדיווחים, בשנת 1789 הורה להשליך לים עבד אפריקאי שחלה באבעבועות שחורות על סיפון הספינה "פולי". לאחר שהפרקליטות החליטה לא להמשיך את התיק, הופסקו ההליכים. לאחר מכן נחקר דה־וולף גם בסנט תומאס, שם התגורר, ושם זוכה בידי שופט דני.

דה־וולף מימן עוד 25 מסעות עבדים, לרוב עם בני משפחתו. משפחת דה־וולף כולה נחשבת לכזו שהובילה יותר מ־11,000 עבדים לארצות הברית עד לאיסור הסחר ב־1808. הוא הפעיל מזקקת רום לצורך הסחר באפריקה, וביחד עם אחיו ואחייניו הקים את בנק בריסטול וחברת ביטוח שביטחו את ספינות העבדים שלהם. בן משפחה נוסף הקים בית מכירות פומביות לעבדים בצ'ארלסטון.

עסקים נוספים

מהונו רכש דה־וולף שלושה מטעי סוכר וקפה בקובה, שהתבססו על עבודת עבדים. במהלך מלחמת 1812 הוא חימש ספינות פריבטיר שאישר נשיא ארצות הברית. אחת מהן, ה־Yankee, הייתה הפרייבטיר המצליחה ביותר במלחמה והשתלטה על 40 ספינות בריטיות בשווי מצטבר של יותר מ־5 מיליון דולר.

דה־וולף היה גם חלוץ בתחום הטקסטיל, והיה ממקימי חברת Arkwright Manufacturing ב־1809, שבנתה טחנות טקסטיל בקובנטרי, רוד איילנד. תעשיית הטקסטיל בניו אינגלנד נשענה על כותנה שגודלה בידי עבדים בדרום ארצות הברית.

קריירה פוליטית

דה־וולף הפך לדמות פוליטית משפיעה ברוד איילנד. הוא נבחר לראשונה לבית הנבחרים של רוד איילנד ב־1798 וכיהן שם בתקופות שונות עד 1837. בין 1819 ל־1821 כיהן כיושב ראש הבית.

הוא נבחר לסנאט של ארצות הברית בידי בית המחוקקים המדינתי, מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. הוא כיהן מ־4 במרץ 1821 עד שהתפטר ב־31 באוקטובר 1825.

מותו

דה־וולף נפטר בניו יורק ב־21 בדצמבר 1837 בגיל 73, ונחשב באותה עת לאחד האנשים העשירים במדינה. הוא נקבר בבית הקברות המשפחתי בבריסטול. עזבונו כלל נכסים ברוד איילנד, ניו יורק, מרילנד, קנטקי ואוהיו.

חיים אישיים

ב־1790 נישא לננסי אן בראדפורד, בתו של ויליאם ברדפורד, סגן המושל ולימים סנאטור מרוד איילנד. לשניים נולדו שנים־עשר ילדים.

אחת מספינותיו נקראה "ננסי" על שם אשתו.

הנצחתו

דה־וולף מופיע באופן מרכזי בסרט התיעודי "Traces of the Trade" מ־2008, שבו צאצא ממשפחת דה־וולף מתאר את תפקיד המשפחה במסחר העבדים האמריקאי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ג'יימס דה-וולף]] בוויקישיתוף

• ג'יימס דה-וולף, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'יימס דה-וולף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)