ג'זירת אום אל-ע'נם
פעולות נוספות
| האי אום אל-ע'נם (מופיע כ"אי הכבשים") במפת חצי האי מוסנדם משנת 1904 | |
| האי אום אל-ע'נם (מופיע כ"אי הכבשים") במפת חצי האי מוסנדם משנת 1904 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | המפרץ הפרסי |
| קואורדינטות |
26°21′12″N 56°21′12″E / 26.35333°N 56.35333°E{{#coordinates:26|21|12|N|56|21|12|E|type:isle |primary |name= }} |
| שטח | 5.63 קמ"ר |
| אורך | 5 ק"מ |
| רוחב | 1.47 ק"מ |
| גובה מרבי | 185 מטרים, קרן א-ת'ור מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה | עומאן |
| אוכלוסייה | 68 (2010) |
|
(למפת עומאן רגילה) קובץ:Oman adm location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:263.36633663366%;">
| |
_and_Sheep_Island_(Jazirat_Umm_al_Ghanam)_1904.jpg){kind=link}
ג'זירת אום אל-ע'נם (בערבית: جزيرة أم الغنم, תעתיק מדויק: ג'זירת אם אלע'נם; פירוש מילולי: "אי העיזים") הוא אי הממוקם בצפון-מערב חצי האי מוסנדם השייך לעומאן. במפות אנגליות ישנות מסוימות מופיע האי בטעות תחת השם "אי הכבשים" (Sheep Island). טעות זו נובעת מכך שהמילה הערבית "ע'נם" (غنم) יכולה לשמש הן לציון עיזים והן לציון כבשים.
גאוגרפיה עריכה
אורכו של האי הוא חמישה קילומטרים, מהקצה הצפוני "ראס קיאק" (رأس قيق) ועד לקצהו הדרומי, ורוחבו מגיע עד ל-1.47 קילומטרים. שטחו הכולל של האי הוא 5.63 קמ"ר.[1] האי מופרד מן היבשת על ידי מצר ים בשם "ח'ור אל-קוויע" (خور القويع), שרוחבו נע בין 480 ל-1,200 מטרים (המצר מוכר גם בשמו האירופי "מצר דיסקברי" – Discovery Strait).[2]
האי שוכן כ-2.5 ק"מ מדרום-מערב ל"ראס שרייטה" (رأس شريطة), הנקודה הצפונית ביותר של יבשת עומאן. הנקודה הגבוהה ביותר באי, שרובו שטוח יחסית, היא גבעת "קרן א-ת'ור" (قرن الثور, מילולית: קרן השור) בחלקו הדרומי, המתנשאת לגובה של 185 מטרים מעל פני הים ונופלת בתלילות אל הים בקצה הדרומי.[3]
האקלים באי הוא צחיח. הטמפרטורה הממוצעת השנתית היא כ-27 מעלות צלזיוס. החודש החם ביותר הוא אוגוסט (כ-32 מעלות צלזיוס), והקר ביותר הוא ינואר (כ-21 מעלות צלזיוס). כמות המשקעים השנתית עומדת על כ-161 מילימטרים בממוצע.
דמוגרפיה ויישוב עריכה
בצפון האי שוכן כפר הנושא את שם האי, ג'זירת אום אל-ע'נם. על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב-12 בדצמבר 2010 מטעם המרכז הלאומי לסטטיסטיקה ומידע של עומאן, התגוררו בכפר 68 תושבים (זאת לעומת 45 תושבים במפקד הקודם שנערך בדצמבר 2003).[4] כפר זה הוא היישוב המיושב הצפוני ביותר בסולטנות עומאן. צפונה ממנו נמצא רק המגדלור הלא-מאויש "דידאמאר" (Didamar Lighthouse) על האי השכן (Little Quoin Island).
עם זאת, מדריך שייט של ארצות הברית לאזור משנת 2017 מתאר את האי כצחיח ושומם.[5]
האי עצמו נטול צמחייה ברובו ואין בו מקורות מים טבעיים. בעבר, לאחר עונות גשמים, תושבי העיירה הקטנה כומזאר, שהאי נמצא בבעלותם המסורתית, נהגו להביא אליו עיזים למרעה, כפי שעולה מתיעוד משנת 1904. בשל מנהג זה קיבל האי את שמו "אי העיזים".[6]
בסיס צבאי עריכה
בחלקו הצפוני של האי ממוקם בסיס ימי קטן בשם "סאליב".[7] הבסיס מוכר בשם "בסיס הצי מוסנדם" (البحرية مسندم قاعدة).[8] הבסיס נפתח לראשונה בשנת 1986 תחת השם "בסיס הצי ראס מוסנדם". מצילומי לוויין של האזור ניתן להבחין במסלול המראה באורך של כ-940 מטרים הממוקם על האי.
מינהל ובעלות עריכה
מבחינה מנהלית, האי שייך לווילאיית (מחוז משנה) ח'סב במחוז מוסנדם. באופן מסורתי, האי נמצא בבעלות בני שבט "בני שתאיר" (Bani Shatair) המתגוררים בעיירה כומזאר.[9] השבט הוא חלק ממטה השבטים של ה"שחוח" (الشحوح), והם דוברים את השפה הכומזארית, שהיא השפה האיראנית היחידה המדוברת בחצי האי ערב.
הערות שוליים עריכה
- ^ PNAS Islands Database
- ^ Willem Floor: First Contacts between the Netherlands and Masqat or A Report on the Discovery of the Coast of 'Oman in 1666: Translation and Introduction. Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft, Vol. 132, No. 2 (1982), עמ' 300, הערת שוליים 13.
- ^ Jask to Dubai (Dubayy) and Jazireh-ye Qeshm (Marine Chart : SA_2888_0)
- ^ על פי נתוני המפקד האוכלוסין 2010
- ^ National Geospatial-Intelligence Agency: Red Sea and the Persian Gulf. Pub 172 Sailing Directions (Enroute), Springfield, Virginia, 2017, עמ' 262: "13.9 Jazirat Umm al Ghanam... is a barren and uninhabited island"
- ^ John Gordon Lorimer: Gazetteer of the Persian Gulf, Oman and Central Arabia: GHANAM (JAZĪRATAL), p. 645
- ^ Joseph Kostiner: Conflict and Cooperation in the Gulf Region. Springer 2009, ISBN 3-531-91337-9, p. 197.
- ^ Oman notices to mariners (attachment) מהדורה 01/2016 מ-28 בינואר 2016, עמ' 9.
- ^ John Gordon Lorimer: Gazetteer of the Persian Gulf, Oman and Central Arabia: Kumzar, p. 1040.